תינוק בוכה אצל הבייביסיטר (צילום: Damir Cudic, Istock)
הילחמו בדחף לקום לפעוט מיד | צילום: Damir Cudic, Istock
לילות היו ונותרו הנושא הכאוב ביותר להורים לתינוקות וילדים קטנים. בתחילת הדרך המשותפת עם הילד, השינה הופכת למצרך נדיר והורה ממוצע יהיה מוכן לשלם סכומי כסף מרשימים על מנת לקנות לו מעט מהחומר המתוק הזה שבעבר היה ממנו בשפע. במקומו יופיעו הרבה לילות לבנים, תסכול וייאוש. מחקר אמריקני חדש ורב משתתפים בחן את הלילות של אמהות ל-1,200 בני 6-36 חודשים, ויצא לברר מה רצוי לעשות כשהילד מתעורר באמצע הלילה. המסקנה: לא לקום כל כך מהר.

הנחמה: בגיל שנתיים כולם התעוררו פעם בשבוע

על פי המחקר של פרופ' מרשה ווינראוב מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה שהתפרסם בכתב העת האמריקני לפסיכולוגיה התפתחותית, קימה בלילה היא התלונה מספר אחת של הורים כשהם מגיעים לרופא הילדים שלהם. מסקנת המחקר העיקרית היא שעבור רוב התינוקות והפעוטות, בריא יותר לאפשר להם להרגיע ולהרדים את עצמם בחזרה כאשר התעוררו באמצע הלילה. "בגיל שישה חודשים מרבית התינוקות כבר יודעים לישון לילה ברציפות ומעירים את אמם רק פעם בשבוע בערך", אומרת ווינראוב, מומחית בהתפתחות הילד. "הילדים מתחלקים לשתי קבוצות, אלה שישנים ברצף, ואלה שישנים במעברים. כל התינוקות והפעוטות עוברים מחזורי שינה כל שעה וחצי עד שעתיים, מתעוררים ושבים לישון. חלקם בוכים וקוראים להורים ואז הם נחשבים אלה שלא ישנים רצוף בלילה".

במסגרת המחקר ביקשה ווינראוב מהורי הילדים לדווח על כל ההתעוררויות בגילאי 6, 15, 24 ו-36 חודשים. הממצאים: בגיל שישה חודשים ישנו 66 אחוזים מהילדים כל הלילה, והתעוררו כפעם בשבוע. 33 האחוזים האחרים קמו בכל לילה. אותה קבוצה ירדה לשתי התעוררויות שבועיות בלילה בגיל 15 חודשים, וללילה אחד בשבוע רק בגיל שנתיים. מרבית הנוהגים להתעורר היו בנים. רוב התינוקות המתעוררים ינקו, היו בעלי מזג יותר רגזני, ואצל האמהות שלהם התגלו יותר סממני דכאון או רגישות גבוהה.

"ההורה צריך ללמד את הילד להרדים את עצמו"

"אני מציעה למשפחות שעוד סובלות מבעיות שינה כשהילד בן 18 חודשים, לפנות לייעוץ מקצועי", היא אומרת, "אך חשוב גם ללמד את הילדים להירדם חזרה בכוחות עצמם. כאשר התינוק רגיל שהאם מיד באה לעזרתו, או רגיל לינוק במשך הלילה וכך להירדם חזרה, הוא לא לומד הרגעה עצמית. זו יכולת שקריטי ללמוד אותה על מנת לקיים שינה קבועה ומסודרת. מאחר שהאמהות במחקר תיארו את ההתעוררויות כדבר שמקשה על חיי הבית שלהן, כדאי שההורים יקחו אחריות  ויקיימו חוקים ושגרה יותר קבועים בנושא. בעיניי, העצה הטובה ביותר היא להקפיד להרדים את הילד בשעה קבועה, ללמד אותו להרדים את עצמו ולהילחם בדחף לקום ולהגיב מיד לכל ההתעוררות שלו".

"מענה לבכי תורם לחוויית שינה טובה", אומרת יועצת השינה גנית פרג, שלא מסכימה עם המלצות החוקרים. "בחלק לא מבוטל של הפניות שמגיעות אליי, מצאתי כי ילדים שלמדו להירדם בדרכים מתוזמנות, כמו שיטת הדקות שבה לא נענים מיד לבכי, התוצאה היתה שהילדים פיתחו חוויה שלילית לשינה, וברגע שהתאפשר להם 'לברוח' מהמקום שנתפס עבורם שלילי, הם עשו זאת.

"כאשר תינוק נולד הוא אינו יודע להירדם באופן עצמאי. לרוב זוהי יכולת נרכשת או נלמדת, מה שאומר שזהו עוד אחד מהתפקידים המוטלים על ההורים. כמו שאני רוצה ללמד את הילד שלי לאכול לבד, ולהתלבש לבד, כך אני רוצה ללמדו להירדם לבד. תינוקות בני חצי שנה ומעלה כבר מסוגלים לעשות זאת מבחינה פיזיולוגית אך מבחינה התנהגותית זהו תפקיד ההורים, וחשוב לעשות זאת באמצעות מענה לבכי".

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

>> איך מלמדים פעוט סורר לישון? התלווינו לתהליך ייעוץ השינה של נועה יחיאלי