הורים רבים מתרגזים על הבקשה, הכביכול קטנונית, של הגננת. מדוע היא לא רוכשת בעצמה את הפריטים? האם מדובר בהתקמצנות על כמה שקלים בודדים שתצטרך להוציא על כל ילד? כשחושבים על זה, אני מבינה שזה נראה קטנוני. אבל כשחושבים על זה שוב, לא בדיוק.
מרבית הגננות - הן הפרטיות, והן מטעם משרד החינוך - מבקשות את אותה הבקשה בדיוק. לא יהיה הגיוני לחשוב שכל הגננות בישראל מבקשות זאת רק מתוך קמצנות, שכן כמה באמת כבר עולים ראש חסה, 4 תבניות ביצים, ומספר תפוחי אדמה?
כל גננת, ובייחוד זו שבגן הפרטי, יכולה לרכוש את המוצרים במכולת, לבשל אותם במרוכז, לקלף אותם בשניות, ולהגיש לילדי הגן תוך כדי טקס סדר הפסח. זה נכון, אבל הבקשה אינה נובעת באמת מתוך מקום של חיסכון בכסף, שהרי הגננת כן רוכשת בעצמה את היין, הכוסות, הצלחות, המפות, מכינה את החרוסת וכיוב'. אם כך, למה הגננת מבקשת מכם לעשות את העבודה?
לפני הכל כי היא מתכוונת לגרום לילדכם לחוות את התרגשות החג, להיכנס לאווירה, לחוות דרך כל החושים, שכן מרבית הילדים בגילאים הצעירים זקוקים לחוויות מוחשיות כדי להפנים למידה. היא רוצה לגרום לילדכם להרגיש חלק מהיהדות, מהעם, ומקבוצת השווים - בני גילו בגן הילדים. היא רוצה לתת לו תחושה שהוא שייך, מועיל ותורם.
מכיוון שישנם ילדים שקשה להם להרגיש חלק ולהיכנס לעניינים, עצם הבאת הקופסא עם המוצרים, כמו כולם, עוזר להם להרגיש שהם חלק מהטקס, ולוקחים חלק במתרחש.
תחשבו רגע איזו תחושה נפלאה יש לכם כאשר אתם מביאים תבשיל לארוחת החג, וכולם מתפעלים ממנו. נכון, נחמד מאוד להגיע כמלכים, לא להתאמץ, ובכלל לא לעשות שום דבר מלבד לאכול, אבל כיצד תרגישו כשכולם סביבכם יתרמו את חלקם ורק אתם לא? כיצד תרגישו כאשר אחד ההורים שלכם עבד קשה עבור כולם, ואתם לא נקפתם אצבע כדי לעזור להם?
מכאן, שכל עניין הבאת הפריטים לשולחן החג הינו מתוך מקום של רצון לחנך את הילדים, ולהנחיל להם ערכים חשובים, שלאורך הזמן יגרמו לכם רק להרוויח מזה, ולקצור את הפירות, ולא לגדל ילדים שיתגלו כבטלנים ויצפו שיעשו הכל עבורם בלא לנקוף אצבע לעזרה.
הגננת מלמדת את הילדים כיצד מתנהל החג, כיצד מתנהלים במשפחה מתוך חוויה חיובית. היא ממלאת אותם בציפייה ובהתרגשות, כאשר הם מרגישים שהם תורמים בעצם בהבאת מאכל לשולחן החג, והם עושים זאת מתוך שמחה גדולה. מעבר לכל אלה, הגננת מעדיפה להשקיע את זמנה בהימצאות עם ילדיכם, בקבלתם העליזה, בתשבוחות על הירתמותם למשימה, על שזכרו להביא את הדרוש, בקריאות התפעלות על לבושם החגיגי, וזאת במקום להיתקע במטבח הגן ולקלף.
אז נכון, תצטרכו ככל הנראה לרכוש, לבשל ולקלף תפוחי אדמה, ביצים ועלי החסה, ולא תמיד יהיו לכם הראש, הסבלנות והפנאי, אבל הי, תראו איזה מסרים חזקים ומשמעותיים תעבירו לילדכם, כאשר תעודדו את הבקשה ותסייעו לגננת:
1. במשפחה כולם תורמים את חלקם.
2. חשוב לעזור, ולא לתת לאחד לשאת את כל העול.
3. חשוב לחפש דרך לסייע, גם אם לא ביקשו ממך דבר.
4. גם כאשר מתארחים אצל חבר - לא צריך שהכל ייפול עליו.
5. כל אחד עוזר כפי יכולתו, וכל עזרה מוערכת.
ואם בערכים עסקינן, תנו לילדכם לעזור לכם בהכנות לחג. אפילו אם מדובר בעזרה קטנה שתואמת את יכולותיו:
1. בקשו מילדכם לעזור לערוך את שולחן החג, ותנו לו הנחיות מפורשות מה להביא והיכן להניח.
2. התייעצו עם ילדכם איזו מתנה לקנות למי שמארח.
3. שתפו את ילדכם בחלק מהבישולים.
4. בקשו מילדכם לעזור לסחוב משהו לא שביר בדרך אל ערב החג.
אור ייני היא יועצת משפחתית, מדריכת הורים ושינה. מסייעת להורים לראות את העולם דרך עיני הילד, להבין אותו, לשפר את היחסים והתקשורת ולהחזיר את השקט והרוגע לבית. מתמחה במתן כלים להתמודדות עם התפרצויות זעם ותסכול, שימשה גננת ובעלת גן במשך 15 שנים.