משרד החינוך פרסם בשבוע שעבר את תוצאות המחקר הבינלאומי פירלס (PIRLS) לשנת 2022, שהשווה בין יכולות הקריאה של תלמידי כיתות ד' בישראל לפני הקורונה (2016) ואחריה (2022). במחקר נמצאה ירידה משמעותית ביכולות הקריאה בהשוואה למחזור הקודם (2016). בעקבות פרסום זה, נשאלת השאלה, כיצד הורים יכולים לקדם את יכולות הקריאה של ילדיהם? חשוב להקריא להם סיפורים מגיל צעיר (גילאי שנה-שנתיים ואפילו קודם) ועד שקצב הקריאה שלהם זהה לשלנו (כיתות ג'-ד' ולפעמים אף מעבר לכך).
למה להמשיך להקריא סיפורים גם לילדים קוראים
חשוב שמידי יום ההורה (או מבוגר אחר) יקריא סיפורים לילדים, במשך 20 דקות לפחות (עדיף כמובן יותר) בשעות אחה"צ או בשעות הערב המוקדמות. ילדים שתהיה להם נגישות גבוהה לספרים בבית ובספריה יתעניינו בקריאה, ויעסקו בקריאה מגוונת לעיתים תכופות. לפני קריאת הסיפור כדאי לפתח את הסקרנות של הילדים לשמוע אותו. אפשר להראות להם סרט שקשור לסיפור, או לספר להם דבר מה על הסיפור שיעורר בהם את הרצון לשמוע את הסיפור. אז מדוע חשוב להמשיך לקרוא לילדים סיפורים גם כשהם מתחילים לקרוא בעצמם?
- בראשית תהליך הקריאה, רוב הילדים מסוגלים לקרוא בעצמם ספרים קצרים או ספרונים. קצב הקריאה שלהם שונה מקצב הקריאה של המבוגרים. הם מסוגלים להקשיב לספרים שרמתם הרבה יותר גבוהה מהספרים שהם בעצמם קוראים. הם מפיקים הרבה יותר כשאנו מקריאים בפניהם.
- ספרים מהווים מקור בלתי נדלה לידע בכל התחומים, כך הילדים מעשירים ומרחיבים את ידע העולם שלהם.
- באמצעות האזנה לספרים הילדים רוכשים אוצר מילים ודפוסים עשירים של השפה. במחקרים נמצא קשר בין תדירות ומשך הקריאה המשותפת בבית בגיל הרך לבין יכולות שפתיות ואורייניות בגילאי בית-הספר (יכולות קריאה, הבנת הנקרא, כתיב והבעה בכתב).
- האזנה למגוון סיפורים מסוגים שונים מהווה הזדמנות עבור הילד להביע את רגשותיו האישיים בעקבות נושא הסיפור, לפתח את הדמיון שלו ולחוות את הקריאה כחוויה נעימה ומעניינת.
ממאמץ קריאה למאמץ מנטלי
הורים יקרים, בזמן שמקריאים סיפור לילדים חשוב לתת להם את התחושה שזו חוויה מהנה בשבילכם ושחיכיתם לרגע הזה, לזמן הקריאה המשותף. כדאי לסגור פלאפונים ואף לסגור את דלת החדר, הילדים יישבו קרוב להורה ושניהם יראו את הכתוב. חשוב לקרוא את הספר בהנגנה (פרוזודיה) מתאימה, תוך התייחסות לסימני הפיסוק השונים. אם הילדים בכיתה א' או ב' כדאי לתת להם לנסות לקרוא מידי פעם מילה, שורה, פסקה או עמוד, הכול על-פי היכולות והרצונות של הילדים. אם הם לא מעוניינים לקרוא, אל תלחצו עליהם רק תעודדו אותם וכשהם מצליחים לקרוא מילה או משפט, עודדו אותם ותחזקו אצלם את תחושת המסוגלות שלהם. חשוב ליצור אצלם חוויית הצלחה ולא כישלון.
קריאה שוטפת של טקסט מהירה, מדויקת ובהנגנה מתאימה מאפשרת לילדים להפנות מאמץ מנטלי לטובת תהליכים גבוהים יותר של הקשבה לטקסט הנקרא, של הבנתו ושל זכירתו. כדי שהקריאה תהיה אוטומטית, חשוב שהילדים יתרגלו קריאה חוזרת של טקסט. כדי לתרגל קריאה חוזרת אפשר לקרוא עם הילדים ספרון קצר, שמותאם להם מבחינת יכולת הקריאה שלהם. התרגול והחשיפה המצטברת לטקסטים יובילו לשטף בקריאה, לצמצום השקעת האנרגיה בפיענוח הטקסט, להפיכת תהליך הקריאה לאוטומטי יותר ובכך לקידום יכולת הבנת הנקרא וההנאה מהקריאה.
הימצאותם של כלבים עשויה לסייע ליצירת סביבה תומכת, בטוחה ובלתי שיפוטית ללמידה ולתרגול של יכולות הקריאה (Hall et al., 2016). במחקר שנערך לאחרונה במסגרת התואר השני ללקויות למידה במכללת תלפיות בחולון על-ידי ד"ר שירלי הר-צבי ואורטל לוי. במחקר זה, נבדקה השפעת קריאת טקסטים לכלבים על שיפור שטף הקריאה בקרב תלמידי כיתה ד'. במחקר השתתפו 29 תלמידים הלומדים בכיתה ד' בבית ספר יסודי במרכז הארץ. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות; 15 תלמידים בקבוצת הניסוי ו- 14 בקבוצת הביקורת. שיטת המחקר הינה כמותית. כלי המחקר היו מבחני קריאה מתוך ערכת א'-ת'; מבחן עיצורים ותנועות, מבחן קריאת מילים בודדות ומבחן קריאת טקסט תואם גיל. שתי קבוצות המחקר השתתפו בתוכנית התערבות שכללה הדגשת מרכיבים פונולוגיים במילים וקריאה חוזרת של טקסטים. התלמידים בקבוצת הניסוי הקריאו את הטקסטים לכלבים והתלמידים בקבוצת הביקורת התאמנו על קריאה חוזרת של אותם טקסטים באופן עצמאי. השערות המחקר היו שהתלמידים שישתתפו בקבוצת הניסוי ישפרו את שטף הקריאה מבחינת מהירות ודיוק הקריאה, יותר מהתלמידים בקבוצת הביקורת. מבחני הקריאה הועברו לפני תוכנית ההתערבות ואחריה. נבדקה מידת ההתקדמות בשטף הקריאה בכל אחת מקבוצות המחקר, במטרה לבחון את התקדמות התלמידים בכל אחת מהקבוצות. כל תוכנית ההתערבות כללה 10 מפגשים שהתקיימו בפרק זמן של חודשיים ועסקה בשיפור שטף הקריאה.
תוצאות המחקר הראו כי נמצא הבדל מובהק במדד דיוק בקריאת מילים בודדות מנותקות מהקשר בקרב תלמידים בקבוצת הניסוי אשר הקריאו טקסטים לכלבים. כמו כן, ניתן לראות כי שתי הקבוצות השתפרו גם בשאר מדדי הדיוק והקצב, אך ההבדל בשיפור בין הקבוצות לא היה מובהק. בהתאם לכך, מסקנות המחקר הן כי קיים פוטנציאל לתוכנית התערבות המשלבת חיזוק מרכיבים פונולוגיים במילים וקריאה חוזרת לכלבים. כדאי לבדוק אם תוכנית התערבות דומה שתועבר בפרק זמן ארוך יותר ו/או בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד תשפר באופן מובהק גם את יתר מדדי הדיוק והקצב בקריאה בהשוואה לתוכנית התערבות דומה שלא תשלב קריאה לכלבים.
הכותבת היא ראש המסלול והחוג לחינוך מיוחד במכללת תלפיות, המכללה האקדמית לחינוך בחולון.