הטמפרטורות עולות, הימים מתחממים והקיץ כבר מראה לנו שהוא כבר ממש כאן - ומשפחות ישראל כבר חורשות על החופים והבריכות כדי למצוא איזו פינה מרעננת מהחום. אלא שלצד כל השמחה והששון, מדי שנה אנחנו שומעים על אסונות בהם פעוטות וילדים קטנים טובעים ברגע אחד של חוסר תשומת לב. 

גם הסיפור הזה בפולירדה יכול היה להיגמר כמו כותרת טרגית בחדשות, אלא שלמרבה המזל - הפעוט בן השנתיים הצליח להציל את עצמו מטביעה כמעט ממשית בבריכת השחייה של המשפחה. "אני יודעת מה יכול היה לקרות", מספרת אימו טראסי סיגל, "אני נהיית אמוציונלית כשאני מבינה כמה זה יכול היה להיות גרוע. אם לא היינו שומעים את קולות ההתזה של התנועות שלו ואם הוא לא היה בשיעורי שחייה - אני לא יודעת אם קייל היה איתנו עכשיו". 

בית משפחת סגל נמצא לאחרונה בשיפוצים והאח הגדול של קייל השאיר את הדלת לבריכה פתוחה. "כעבור רגע שמענו קולות של התזה", היא מספרת, "וראינו את קייל צף למעלה בכל הכוח, מתגלגל על הגב, שוחה לקצה הבריכה ויוצא לבוש לגמרי". 

המהלך בו הפעוט השתמש מכונה שיטת "חזרה לציפה" וזהו סוג של שחיית הישרדות הנלמדת בקרב תינוקות ופעוטות בשיעורי שחייה. "אנו מעבירים שיעורים באמצעות מוטוריקה חושית", מספרת טוני אן קאפנלי, מדריכת השחייה של קייל, "אנחנו עושים את זה דרך מפלסי מים ובאמצעות מגע". קאפנלי לימדה מאות תינוקות לשחות ולצוף בבית הספר שלה לכישורי שחייה לילדים צעירים.

רבים חושבים כי גיל צעיר מאוד הוא מוקדם מדי ללימודי שחייה, אבל על פי קאפנלי לימודי שחייה חיוניים במיוחד לילדים צעירים, בדיוק מהסיבות הללו. גם במרכזית האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן, סוכנות של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, מספרים כי טביעת לא מכוונת היא אחד הגורמים העיקריים למוות בקרב ילדים מתחת לגיל ארבע.