"דיבורים לא יעזרו. בנות הן אכזריות"

לא קל לגדל ילדים. בכל שבוע אתם צופים במשפחה חדשה עם קשיים חדשים ועכשיו זה הזמן לשאול את השאלות על המשפחה שלכם. שלחו לסופר נני את השאלות שמטרידות אתכם ובכל שבוע נפרסם מספר שאלות שסופר נני ענתה עליהם.

השאלות שלכם, התשובות של מיכל דליות:

הילדה רוצה רק את אבא

היום אני רוצה רק את אבא | צילום: Kenneth C. Zirkel, Istock

הי מיכל,
הילדה שלי בת שנתיים ו - 8 חודשים ויש לה תקופות שהיא מעדיפה רק את אחד ההורים, בעיקר את אבא שלה. בתקופות כאלה היא ממש "מבטלת" אותי, גם בנושא חינוכי וגם באופן חברתי. לדוגמא, אם יוצאים לטייל היא יכולה להגיד לי: "את לא באה איתנו" או שאם אני מבקשת ממנה משהו היא נענית רק כשאבא שלה מבקש ממנה שוב. יש לציין שזה קורה רק כשאבא שלה בסביבה וכשאנחנו לבד אני כל עולמה והיא מעניקה לי אהבה גדולה, אבל ברגע שבעלי חוזר מהעבודה זה משתנה. כאמור, לפי תקופות. כיצד עליי ועל בעלי להגיב להתנהגות שכזו?
שרון

שרון, עליכם להתעלם מזה. ממש לא להעיר לה. כאשר היא אומרת לך "את לא באה איתנו" את עונה אני באה ולא מדברים על זה יותר. ואם היא ממשיכה בזה – לא עונים יותר. התנהגות כזו מאד מוכרת והיא בדרך כלל ממשיכה כי מגיבים אליה. אל תגיבו. זה נשמע לא נעים, אבל זה שטויות, שרון, זה כאילו מן שוויץ שלה והוכחה לכוח שלה עליכם. אז אל תתנו לה להחליט במצבים אלה ותמשיכו כרגיל.

דרושה הדרכה הורית

יש לי שלושה ילדים. הילד הבכור רק בן 9 אך נדמה שהוא כבר בגיל ההתבגרות כבר מגיל 6 - הוא מתחצף ללא הכר, עונה בציניות, מכה את אחיו, וחסר שביעות רצון באופן עקבי מהמתרחש סביבו והסובבים איתו. צר לי מאוד כי נדמה שהוא פסח על הילדות, והתבגר מהר מדי. מה עושים, האם עונשים זה הפתרון, ואם כן אילו? מירב

לא מירב, עונשים זה לא הפיתרון. עושה רושם שיש לך ילד עקשן ומפונק, ואני חוששת שהוא גם מצליח להסב את תשומת הלב של כולם אליו. לצערך וגם לצערו הוא עושה זאת בדרכים שליליות אבל הוא כנראה חושב שלא עומדת בפניו דרך אחרת. בנך, מגיל צעיר, לקח על עצמו את תפקיד השובב, העקשן, המרדן, החוצפן (כנראה אחרי הגדול הוא ילד טוב מאד, נכון?) וזה שכל הזמן כועסים עליו. עליכם לשנות את הגישה. המלצתי ללכת ודחוף להדרכה הורית כדי למצוא את הדרך לליבו ולהפסיק עם המריבות והכעסים לפני שיהיה מאוחר מידי.

לדעת לשחרר

לא אוהבים את החבר של הבת? שחררו | צילום: istockphoto

 יש לי ילדה בת 21. את גיל ההתבגרות עברנו בשלום והיום יש לה חבר ראשון ואהבה ראשונה. אנחנו מאד לא אוהבים את הבחור אבל בהתחלה נתנו צ'אנס ליחסים שלהם והסכמנו שהוא יבוא אלינו הביתה. באחד הימים, הייתי עדה למריבה שלהם בה הוא התבטא כלפיה בגסות "את שרופה מבחינתי" ובמהלך אותה מריבה הוא גם כינה אותה "זבל". אחרי המריבה היא נפרדה ממנו ואחרי יומיים חזרה אליו. כעת אנחנו אוסרים עליו להגיע אלינו ולכן היא נוסעת אליו. אנחנו מרגישים לא שלמים עם ההחלטה שלנו. אנחנו אובדי עצות. בבקשה עזרי לנו. דנה

דנה יקרה, שחררי. אני ממש מבינה את כאב הלב שלך אבל עליך לדעת שככל שאתם תתעקשו, כך היא יותר תימשך אליו. הרשו לו להגיע אליכם כדי שהיא לא תלך אליו יותר מידי. הכניסו אותו לביתכם ואז הוא יפסיק להיראות בעיניה "גיבור" והיא תספיק להיראות בעיני עצמה "מסכנה" ובאווירה זו יש סיכוי שהוא ימשיך לעשות טעויות והיא, עם הזמן, תכיר אותו טוב יותר ובסוף תעזוב אותו. לאהבה בגיל 21 אין הגיון. וגם רוב הבנות המאוהבות בגיל זה, לא נשארות עם אותו בחור. אז קחו אוויר ותנו ליחסים להמשיך (ולא בהסתר) ויש סיכוי שהם ייגוועו לבד.

אחות כאמא

אני בת 14 וההורים שלי עובדים עד שעה נורא מאוחרת, בערך עד 11 בלילה. הם הטילו עליי את כל האחריות על אחי בן ה-10 לגבי היגיינה, תזונה, ביה"ס ועוד. נורא קשה לי ביחד עם האחריות שמוטלת על עצמי. הם לא מקשיבים לי ואני די מתייאשת. מה לעשות? שני

שני יקרה, זה לא הוגן, אבל אלו חייך. ההורים פשוט לא יכולים בלי העזרה שלך. אין לך ברירה יקירתי, את חייבת להמשיך להיות ה"אמא" של אחיך. עוד שנתיים-שלוש הוא כבר יגדל ולא יהיה תחת אחריותך וגם לא יסכים להישמע לך יותר. עד אז צריך את עזרתך ואפילו שזה ממש קשה וגם לא הוגן. אין מה לעשות.

בעל "כמו פעם"

שלום מיכל, יש לי שתי בנות - אחת בת 5 והשנייה בת 2.5. השאלה שלי היא איך לגרום לבעלי להיות מעורב בגידול הבנות? הוא לא אוהב לשחק איתן או לספר להן סיפור. הוא ממש מנותק מהן. אורטל

אורטל יקרה, אין לנו דרך לגרום למישהו אחר לעשות מה שהוא לא רוצה. אינני יודעת מדוע, אבל בעלך בוחר לא להיות מעורב בגידול בנותיו. אני מציעה שתחליטי שאת חוזרת ללימודים ואז פעמיים בשבוע תצאי מהבית מוקדם והוא יישאר איתן, יקלח, יספר סיפור וישכיב לישון. אם תצליחי בזה, כיף לך וגם כיף לו אפילו שהוא לא מבין את זה. אם לא תצליחי פשוט תביני שיש לך בעל "כמו פעם" ואני מצטערת עבורך.

"הבנות אכזריות מאד"

יכולות להיות אכזריות | צילום: istockphoto

מיכל שלום. אני בת 16 ואני מדריכה בתנועת נוער של כיתה ג', כלומר, ילדות בנות שמונה. בקבוצה יש ילדה שהיא מלאה ושאר הבנות צוחקות עליה והיא כל הזמן בוכה. בנוסף לזה יש ילדה שכל הזמן מרביצה לה ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. כבר דיברתי איתה, עם ההורים שלה והאחות שלה, ושום דבר לא עוזר! מה לעשות? אפרת.

אפרת יקרה, דיבורים לא עוזרים. הבנות אכזריות מאד. אני מציעה שתתני לילדה המלאה תפקידים בעלי חשיבות בקן. תני לה תפקידים, אחריות ותחושה של חשיבות. תני לה להיות "משהו" כדי שאחרות יקנאו בה וכדי שהיא תרגיש טוב עם עצמה.