שלוש נשים נכנסות לבר. טוב, נו, אולי נכון יותר לומר שנפגשות לקפה. האחת בתחילת הריונה, השנייה באמצע הדרך להריונה והשלישית אם לתינוק רך. בין השלוש מתפתחת שיחה ערה על מיניות ולמרבה ההפתעה, (או שלא?) הדברים שעולים ביניהן שונים לחלוטין. הראשונה מתמודדת עם כל הסימפטומים של ראשית ההיריון- ובראשם בחילות וצרבות, אינה מסוגלת לחשוב על דבר שחורג מגבולות הפחמימה הריקה, וודאי לא על סקס. השנייה מתארת פריחה ולבלוב וחשה נשית ומינית מתמיד. האם לתינוק הרך מתדלקת בעוד מנת אספרסו ובעודה מחרישה פיהוק שואלת :"סקס? תזכירו לי מה זה"...
מיניות בהריון
אז מה באמת קורה עם המיניות בתקופת ההיריון?
בתקופת ההיריון האישה חווה שינויים פיזיולוגיים ורגשיים דרמטיים. כמובן שאין אישה אחת דומה לרעותה, ואצל כל אחת ההיריון בעל מאפיינים שונים. נשים מעידות שאפילו אצל אותה אישה עצמה יכולים להיות הבדלים מהותיים בין היריון להיריון, המשפיעים על החוויה. ישנן נשים שעבורן ההיריון הוא תקופת פריחה ומלאות רגשית, והן מרגישות יפות ומושכות, בעוד עבור אחרות האתגרים שההיריון מזמן מכבידים והוא הופך חוויה לא פשוטה.
באופן טבעי, הרגשתה של האישה בעלת השפעה מרובה על מערכת היחסים הזוגית ובן / בת הזוג בהכרח מושפעים ממנה.
לא נכון יהיה לדבר על כל תקופת ההיריון כעל מיקשה אחת, לאור ההבדלים המשמעותיים בין הטרימסטרים. על כן נעדיף להסתכל על כל שליש בזכות עצמו, ולעמוד על ההבדלים ביניהם, כפי שלמדנו בשיחת הנשים בפתח הכתבה:
טרימסטר ראשון- בתקופה זו, לצד ההתרגשות על הבשורה של ההיריון, לא פעם האישה עלולה לחוות שלל סימפטומים שיגרמו לה להרגשה כללית לא טובה. אלו כוללים, בין היתר, בחילות, סחרחורות, חולשה ועייפות ניכרת ועלולים להקשות על תפקודה של האישה בכל התחומים, ביניהם גם על התחום המיני. טרימסטר זה לרוב מאופיין בהפחתה משמעותית בתדירות יחסי המין בין בני הזוג.
טרימסטר שני- מרבית הנשים מדווחות על שיפור משמעותי בהרגשתן בתקופה זו. הן מתארות הרגשה של לבלוב ופריחה, ואף פרץ של מיניות כמו בדוגמת האם ההרה בסיפור בראשית דברינו. באם גם בן /בת הזוג נמצאים באותו מוד, הדבר יכול להשפיע באופן נפלא על המיניות ולהביא דווקא לעלייה בפעילות המינית ולתחושת שביעות רצון רבה יותר.
עם זאת, ישנן נשים החשות אטרקטיביות פחות ולא בנוח עם גופן המשתנה, כמו גם פרטנרים המדווחים על קושי להימשך לאישה במראה גופה המשתנה והמתעגל, ועם הנוכחות הוויזואלית של ההיריון, שעתה ניכר באופן בולט יותר.
טרימסטר שלישי- בשלב זה, הלידה כבר נראית באופק, והיא מעוררת התרגשות מחד, לצד חרדה ולחץ גדולים מאידך. לא תמיד האישה תרגיש פנויה לסקס ולעיתים הדבר יכול לגרום לפרטנר לחוש דחוי/ה.
בשלב זה הבטן נהיית גדולה והאישה תתנהל ביותר כבדות וסרבול פיזיים. גם ביחסי המין לשינויים הפיזיים תהיה השפעה ניכרת. כדאי לחפש את התנוחה הטובה והנוחה ביותר, בה לא יופעל לחץ על הבטן ולא יקשה הסרבול. התנוחות המומלצות הן לרוב תנוחות על הצד (בדומה ל"כפיות"), אולם גם כאן אין תשובה אחידה, ומה שנעים ועובד לזוג, הוא נפלא. ובהזדמנות זו נזכיר שמיניות היא עולם רחב ועשיר ואינה כוללת רק מין עם כניסה לנרתיק.
קשיים בתפקוד המיני בהיריון- מחקרים מצביעים על כך שמעל שליש מהנשים בהיריון מדווחות על קשיים במיניות שלהן במהלך תקופה זו. הן מדווחות, בין היתר, על ירידה בחשק המיני, על קשיים בעוררות המינית, על קשיים בהגעה לאורגזמה ועל כאבים באגן ובעת כניסה לנרתיק.
אלו עלולים להיווצר כתוצאה ממכלול של משתנים: שינויים גופניים ועימם ירידה בדימוי הגוף של האישה, ירידה בהערכתה העצמית המינית :כאשר היא מרגישה שבגללה חלו שינויים לרעה במערכת היחסים המינית ומרגישה אשמה על כך ועיסוק של האישה במעבר הקרב להורות.
לאורך ההיריון כולו עלולות להתעורר חרדות, של אחד מבני הזוג, או של שניהם, מכך שאם יקיימו יחסי מין עם כניסה (חדירה) לנרתיק, הם עלולים לפגוע בעובר.
חשוב לציין, כי אלא אם קיימת התוויה רפואית מפורשת, אין כל סיכון בקיום יחסי מין מבחינת פגיעה בעובר. במקרים מסויימים בהם ההיריון אכן הוכרז בסיכון בשל גורמים רפואיים שונים, הרופא המטפל ייתן הנחייה להימנע מיחסי מין.
למעשה, אין ביסוס מחקרי לכך שקיום יחסי מין מסכן את העובר, אלא אם קיימת בעיה ספציפית. במרבית ההריונות לא ניתנות הגבלות כאלו ויחסי המין נחשבים בריאים ורצויים, באם האישה ובן/ בת הזוג חשים עם זה בטוב.
לעיתים המחסום עלול להיות פסיכולוגי, בשל התחושה שהעובר "פלש" למרחב הזוגי האינטימי ושאין זה מתאים "לעשות אקט כזה לידו".
ההיריון כהזדמנות- כן כן, למרות כל מה שתואר כאן, חשוב לציין כי לא כל הנשים חוות רגשות שליליים כלפי מיניותן או קשיים מיניים בתקופה זו. ישנן נשים המדווחות דווקא על תקופת ההיריון כתקופה של צמיחה מינית. הן מרגישות נשיות מאוד וגם בני/בנות הזוג שלהן רואים וחווים אותן כך. זרימת הדם אל האיברים הארוגניים מוגברת ויוצרת רגישות גבוהה יותר בשדיים, בנרתיק ובדגדגן ואלו עשויים להביא לתחושת הנאה עוצמתית יותר ואף לאורגזמות חזקות יותר בתקופה זו. גם העובדה שבני הזוג חופשיים משימוש באמצעי מניעה ושאינם חוששים מכניסה להריון לא רצוי מאפשרת יותר חופש מיני.
מה כדאי לעשות ברמה הזוגית על מנת לשמר את הקרבה בתקופת ההיריון?
כדאי, חשוב ומומלץ- לשמור על שיח כמה שיותר פתוח בנושא המיניות בתוך הקשר הזוגי. נכון, זה נושא שלעיתים יותר מורכב לדבר עליו אולם תקשורת מינית טובה מביאה ליותר הבנה ואמפתיה ולפחות תסכול. חשוב לשתף את בן/ בת הזוג ברגשות המתעוררים סביב תחום זה ובצרכים המשתנים. אם קשה לדבר לבד, מומלץ להיעזר באיש מקצוע שיסייע בפתיחת הדברים. לעיתים אפילו שיחה אחת כנה יכולה כבר לעשות הבדל.
ובכל מקרה, חשוב לזכור! האינטימיות הינה דבק משמעותי מאוד במערכת היחסים. הקרבה הפיזית לצד זו הרגשית, דווקא בתקופה זו היא החשובה, הרבה מעבר לתדירות יחסי המין. לכן, אם כעת זה אינו הזמן המתאים לקחת חלק ביחסי מין "כהלכתם", הכל בסדר J אולם כדאי להקפיד להתחבק, להתנשק ולשמור על קרבה.
מיניות לאחר לידה
מה באמת קורה עם המיניות לאחר הלידה?
בשעה טובה וחגיגית, יש תינוק בבית! האושר גדול, ועמו האתגרים שלא חדלים. המעבר להורות מזמן למידה והסתגלות לפעוט הקטן התלוי בהורים הצעירים 24/7, והוא לרוב מעבר תובעני ומתיש. בולטת הירידה בשעות השינה והעלייה בעומס המשימות. מערכת היחסים הופכת מזוגית, של שניים, לשלישייה, כעת בעלת צביון משפחתי.
מה עובר על האישה?
בעקבות ההיריון והלידה האישה חווה שינויים מגוונים, גופניים ופסיכולוגיים:
התקופה לאחר הלידה עדיין מאופיינת בשינויים הורמונאליים וכן במשקל ובמבנה גופה. ישנם שינויים במצב הרוח ובזיכרון, עייפות ולעיתים דכדוך עד לרמת דכאון לאחר לידה.
גופה נחלש והוא זקוק להחלמה. זו לרוב נמשכת מעבר לששת השבועות המומלצים כ"משכב לידה", ובפרט אם הלידה היתה קשה יותר ואזור הנרתיק דורש איחוי והתאוששות. חשוב לקבל "אור ירוק" מרופא הנשים לפני החזרה לפעילות מינית עם כניסה לנרתיק.
השינויים בדימוי הגוף עדיין משחקים תפקיד מרכזי בתחושתה של האישה.
ההנקה עלולה לעורר תחושה אצל האישה שהשדיים שלה אינם עוד איבר ארוגני כי אם איבר מזין וכי הם "מחוץ לתחום", וגם בני/ בנות הזוג עלולים לחוש כך.
מה עובר על האב?
המבנה המשפחתי השתנה, ובפרט כאשר מדובר במעבר ראשוני להורות. אבות עלולים לחוש את הפגיעה באינטימיות הזוגית ואת חוסר פניות האם אליהם, ואף לחוש דחייה ולעיתים קינאה ברך הנולד הזוכה בכל תשומת ליבה של האם.
אבות שנבדקו במחקר דיווחו על דאגותיהם, שכללו יותר שינויים במצבי הרוח של האישה, חשק מיני נמוך אצל האישה בהשוואה לשלהם, ואת השאלה המרחפת "כמה מהר לאחר לידה ניתן לחזור לקיום יחסי מין".
ומה קורה לזוג ברמה המינית?
המעבר להורות מאופיין בשינויים משמעותיים במערכת היחסים המינית של ההורים הטריים. החל מההיריון ועד 12 חודשים לאחר הלידה יש עדות ליותר דאגות של בני הזוג אודות מיניותם המשתנה.
הורים רבים מדווחים על ירידה בחשק המיני, לרוב באופן של פער משמעותי בין בני הזוג בחשקים, העלול לייצר תחושת דחייה אצל הצד החושק יותר. כמו כן, הם מדווחים על פגיעה בתפקוד המיני ובתדירות הפעילות המינית וכתוצאה מכך על עלייה ברגשות שליליים שיש להם אודות מיניותם. עצם קיומם של הרגשות הללו עלולים להחריף סימפטומים דכאוניים.
אז מה המלצותינו להורים הטריים?
אלו שכן יטפלו בנושאים הללו ויקפידו לשמור על מערכת יחסים מינית בשלב עדין זה, יוכלו ליהנות מן היתרונות הגופניים, הרגשיים וההשפעה החיובית על מערכת היחסים. נזכור שרפרטואר מיני הוא עשיר ומגוון ושאינו כולל רק מין פנימי עם כניסה לנרתיק- intercourse אלא מין חיצוני outercourse, אשר עשוי להתאים יותר בשלבים עדינים אלו.
חשוב לציין כי מין כואב אינו מומלץ בשום מקרה, וכדאי מאוד להימנע ממנו. כאשר הזוג מרגיש בשל לכך, יש למצוא דרכים יצירתיות למיניות מהנה שאינן מכאיבות או לפנות לטיפול רפואי או לפיזיותרפיה ריצפת אגן במידת הצורך היה והכאב נמשך.
כמו כן, חשוב לדעת כי המנבאים לשביעות רצון מינית הם דווקא גורמים פסיכולוגיים: רמות גבוהות יותר של אמפתיה ויחסים זוגיים טובים יותר יעזרו להסתגל אל המצב החדש ולשפר את ההרגשה הטובה, גם באספקט המיני. אז שווה להיות טובים אחד לשני.
כדאי להיות סובלניים ולזכור שמדובר בתקופת הסתגלות ראשונית, שכמו בכל הסתגלות מסתיימת לבסוף ואז נרכשת שיגרה חדשה. בשנה הראשונה לאחר לידה מומלץ לזכור כי השינויים המתוארים כאן צפויים ונורמאליים.
ובינתיים?
חשוב, כתמיד, לדבר על הדברים! בפתיחות ובאומץ ולא "לטאטא מתחת לשטיח" ולהתעלם מתחושות לא טובות או מהקשיים העולים. מומלץ למצוא זמן פנאי ביחד וכל אחד לחוד.
ולזכור, שלמרות האתגרים, קרה שינוי נפלא בחיים ויש הרבה על מה לשמוח.
כתבה: שירה דורון, MSW, מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול מיני, מנהלת מרפאת "יסמין" לטיפול מיני
הערת הכותבת: משפחות היום באות בשלל הרכבים. ההתייחסות בכתוב הינה לתא הטרו נורמטיבי אולם ניתן ללמוד ממנו גם על הרכבים יפים אחרים.