"אבא שלי, עוד חודש בדיוק, למען האמת עוד עשרים ושתיים ימים, יהיה בן 90", מספרת חנה מרגלית (52) מחיפה, בפוסט בקבוצת הפייסבוק "מאמאמצחיק". לדבריה היא מספרת כי היא הופתעה ממבול התגובות, "לא ידעתי שזה ייגע באנשים, אני מדי פעם גולשת, כותבת, מגיבה בפייסבוק, אבל היו לא מעט אנשים שהגיבו, וזה היה חריג ושונה מבדרך כלל".
מרגלית מוסיפה ומספרת בערגה, "הוא היה ספר מוצלח בעברו. בזמנו קראו לזה ספר ולא מעצב שיער ואחת היכולות שלו שהשתמרו עם השנים, זה לעשות לי צבע שיוצא מושלם".
"לאבא שלי הייתה מספרה בחיפה, לא משהו של הביוקר'", היא מספרת בשיחת הטלפון למאקו הורים, "במשך כל החיים הייתי הולכת לספר אחר, שגם יצא לפנסיה לפני כעשרים ומשהו שנה, אבל ברגע שהייתי צריכה צבע, לפני למעלה מעשור בסביבות גיל 40, אבא שלי התחיל לצבוע לי את השיער. בתקופה ההיא, לפני כעשור, שני ההורים שלי היו בבית, אנחנו גרים קרוב ומתראים הרבה אבל הצבע עזר לנו, חיבר אותנו ונמצא מעין עיסוק נוסף רק של שנינו. בבוקר אני מתקשרת אל אבא שלי, בודקת אם יש לו כוח ואם כן אני הולכת וקונה צבע ואחר הצהריים מגיעה אליו. עם השנים מצבו הרפואי התדרדר, הוא הפסיק לצאת מהבית כבר לפני שלוש שנים ולעיתים נדמה לי שהעיסוק הזה בצבע דווקא מחזק אותנו ונותן לו כוח ותמריץ".
מה שלומו בימים אלו? אדם בן תשעים, עומד בכוח, נשמע כמו משימה לא פשוטה כל כך בגילו המופלג.
"תראי, יש לו הרבה קשיים. הוא לא מתפקד בעצם. צבע זה משהו שנשאר לו, נשמר בו. אמא שלי נפטרה לפני כשנה והיא תמיד נהגה לומר: 'את מחייה אותו, כשאת מגיעה לעשות צבע'. במקום שאני אגיד הרווחתי צבע, אני משתפת ואומרת תראו מה הוא עושה לי".
כשהיא מספרת על אמה, נשמע שמשהו בקולה נשבר. "אמא שלי נפטרה באוקטובר לפני שנה, בדיוק, הלכה לישון ולא קמה, אי אפשר להיפרד ואז בשנה הזו אני הייתי הכול, כי זה נפל בבום ואחותי גרה קצת רחוק יותר. כל השנים אני הייתי שם עבורו, אבל היה תפקוד בבית והייתה אמא בבית".
מאז שהיא נפטרה אני משתדלת להגיע אליו כמה שיותר במיוחד כי אני עובדת כעובדת סוציאלית, מכירה ומלווה אנשים מבוגרים. מאז אני שר החוץ ושר הפנים ודואגת לו לכול. מאז שהיא נפטרה, בבוקר הייתי עובדת בעבודה שלי ואחר הצוהריים הייתה לי משמרת, פעם בכמה זמן, איתו - כי הוא היה גר לבד. זה לא היה פשוט". חנה, הבת הבכורה מספרת שמאז ומעולם היה לה קשר קרוב וטוב עם הוריה, אך בילדותה לא נהגה ללכת לטיפול שיער אצלו.
לא חשבת להמשיך ללכת לספר שהיית אצלו בעבר?
"בגיל 40 התחלתי לצבוע. לא הייתה שאלה שאבקש מאבא שלי. זה לא נוח מבחינה טכנית עבורי, כי אחר כך אני חופפת ומתכופפת בכיור של האמבטיה ואין ציוד, אבל הוא עושה את זה מכל הלב, הוא תמיד היה כזה, כל דבר שהיה עושה למעננו זה מכל הלב".