אומרים שכשתינוק נולד, נולדת גם אימא. למרות שבאופן רשמי אנחנו לא מקבלות מדריך לאם הטרייה, נדמה כי כולנו לומדות מהר מאוד כיצד דברים מתנהלים, ולפעמים ממש נדמה כי כולנו עוקבות אחרי אותן נורמות חברתיות. מדי פעם  מבליחה לה אמא שבוחרת לשבור את הכלים ולעשות את הדברים אחרת. פגשנו שלוש כאלה לשיחה ויצאנו עם תובנות מעניינות.

בית בלי טלוויזיה

אין תמונה
אין בכלל שאלה של להסתדר או לא, זו המציאות. לריסה גינת
לריסה גינת 30,  מפתח תקווה, אמא לשתי בנות, 2.8 ו-4, מקימת אקדמיית SmallTallk - לדבר עם תינוקות.

 במאה ה -21 הטלוויזיה מרכזית מאי-פעם בחיינו, היא ממוקמת במרכז הבית ותינוקות נולדים לתוך מציאות בה היא מציפה את החלל ברעשים, גירויים וצלילים. כיוון שהטלוויזיה מהווה חלק כה גדול מחיינו היא הופכת גם לחלק נכבד מחייהם של ילדינו, לטוב ולרע. 

איך מסתדרים בלי טלווזיה בבית?
״אין בכלל שאלה של להסתדר או לא, זו המציאות ככה מתנהלים חיינו ואנחנו לא רואים בזה מגבלה או בעיה שצריך להתגבר אליה. מהתחלה אני ובן זוגי לא צרכניים מסיבים של המסך וחשוב לשנינו להיחשף לתכנים מבוקרים שאנחנו בוחרים בקפידה. כשהגיעו הבנות לחיינו, השאלה לא נפתחה מחדש לדיון. לאנשים מסביבנו שרגילים לראות טלוויזיה על בסיס יומי זה מרגיש מוזר, אבל זה כמו שתשאלי מישהו ׳איך זה לחיות בלי רכב צמוד?׳ אם אין רכב לומדים להסתדר, מוצאים פתרונות חלופיים וממשיכים את החיים".

אבל למה לא בעצם?
"מגוון התכנים בטלוויזיה בלתי מוגבל, ולי חשוב להיות בבקרה על התוכן שהבנות מקבלות. חשוב לי שזה יהיה תוכן חינוכי בעל ערכים, ורצוי כאלה שתואמים את הערכים שלנו בבית. בנוסף חשוב לי שהבנות ייחשפו לדמויות אמיתיות, לבני אדם, ולא לדמויות פיקטיביות שמעוותות את התפיסה והמחשבה. מנקודת מבט מקצועית, חשיפה לזמן ממושך למסך, מקפיצה את רמות האדרנלין בגוף, ועודף הגירויים מעמיס על המחשבה, ועלול לגרום לעיכוב ההתפתחות של הילד".

איך הבנות מקבלות את זה?
"הקטנה בכלל לא מודעת לאופציה אחרת, הגדולה מקבלת את זה כמו שזה. היא מודעת לזה שבבית שלנו אין טלוויזיה והיא לא רואה סדרות כמו החברים בגן. אין כאן ענין של ויכוח או משא ומתן. אנחנו כהורים מגדרים להן גבולות והן מקבלות את הגבולות שהגדרנו. זו הדרך שבה בחרנו לחנך אותן, זו הסביבה שבה הן גדלות וזה מה שהן מכירות.

"אנשים שואלים אותי כל הזמן אז איך אני מעבירה את הזמן עם הבנות בלי המסך וזו שאלה שאני מאוד אוהבת כי יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעושות עם הילדים. קודם כל אנחנו מבלים עם הילדים זמן איכות אמיתי ואיכותי. היעדר המסך מאפשר לך להיות קשוב לילד כל הזמן והפעילות היא משותפת. אני מאוד אוהבת לבשל עם הבנות, ככה אנחנו גם מכינות ארוחה יחד והן לומדות על ערכים תזונתיים, בודקות טעמים חדשים ולומדות על זהירות במטבח. בגלל שהרקע שלי הוא ממכון ויצמן אני מאוד אוהבת לעשות עם הבנות ניסויים מדעיים. אנחנו יוצרות בעצמנו פאזלים מתמונות משפחתיות, לאחרונה שתלנו גינת עשבי תיבול, ואנחנו מטפלים בה יחד כל המשפחה. מגוון האפשרויות הוא בלתי נדלה, ברגע שאין מסך שלוקח את רוב הזמן פתאום מגלים אותן".

חומר למחשבה: "אני יכולה להבין את הצורך בטלוויזיה. זה פתרון קל, פשוט וזמין להורים רבים. אני גם לא אומרת שלכל אחד מתאים להוציא אותה מהבית כמונו. יחד עם זאת נסו לצמצם את השעות שהילדים מבלים מול המסך ותנצלו את הזמן הפנוי להכיר את הילדים שלכם וליהנות יחד איתם".

חינוך ביתי - אנסקולינג

אין תמונה
אנחנו מנחים את הילדים לחקור ולגלות תוך כדי למידה. מרים קדן
מרים קדן, בת 37 מוש באליכין, אמא ל-4 ילדים: גילאים 2, 4.5, 6 ו-8, מנהלת עסק עצמאי להדרכת הורים  בשם "בדרך הלב"

מרים כלל לא חשבה על חינוך ביתי, או אנסקולינג, והייתה בטוחה שאחרי 14 שבועות תחזור לעבודה, אבל כשבתה התחילה לגדול, היא החליטה להאריך את חופשת הלידה ל-26 שבועות. "הילדה התפתחה בזריזות עצומה, בגיל חצי שנה כבר החלה ללכת והיה לי ברור שאני לא רוצה לפספס את הרגעים הראשונים בחייה. קצת לפני יום ההולדת הראשון שלה, נכנסתי שוב להריון. אחרי שלא מצאתי מסגרת חינוכית שנראתה לי מתאימה, החליטה להישאר בבית. בינתיים נולדו עוד שלושה ילדים, והחינוך הביתי הפך לדרך חיים".

איך בכלל הגעת לזה?
"התחלנו בחיפוש באינטרנט וגם נפגשנו עם הורים אחרים שבחרו להשאיר את הילדים בבית.  בזמנו היה פורום ׳הורות טבעית׳, בתפוז, ואתר מידע בשם ׳באופן טבעי׳. במקביל התחלתי ללכת לקבוצות הורים שהיו מיועדות לילדים גדולים יותר כדי לקבל גם מהם מידע. היום יש מפגשים מיוחדים להורים בחינוך ביתי, קבוצות פייסבוק, פורומים ואתרים כך שזה הרבה יותר קל".

האם גם השיקול הכלכלי השפיע על הבחירה?
"תראי, לא קל כלכלית להיות בחינוך ביתי. את אומנם לא הולכת לעבודה אבל את בהחלט עובדת, ועובדת קשה. מה ששונה זה סדר העדיפויות. לא החלטנו על חינוך ביתי כי זה כלכלי יותר או פחות, נקודת הבסיס שלנו זה שהילדים בבית ואנחנו מסתדרים מסביב לזה. לקח לנו כמה שנים למצוא את הדרך שלנו. בעלי היה עובד שעות רבות והרגשנו שהוא לא מספיק בבית, אז החלטנו להקים עסק עצמאי, בשם ׳בדרך הלב׳. פיתחנו יחד גישה להדרכת הורים, סדנאות יעוץ זוגי, סדנאות למהלים ועוד. כיום אנחנו עובדים בעסק יחד והוא גם זה שמכלכל אותנו כמשפחה".

איך מנהלים סדר יום עם ארבעה ילדים בגילאים שונים?
"בחינוך ביתי כל משפחה בונה את סדר היום שלה. סדר היום שלנו גמיש, כל אחד קם מתי שהוא רוצה, זה מאוד נוח לאמא שאוהבת לישון עד מאוחר. העוגנים של הלו״ז שלנו הן הארוחות המשותפות, חוץ מזה כל אחד לעצמו. אני הכי אוהבת שהם משחקים שח-מט בזמן שאני מכינה צהריים, בעלי לימד אותם את הכללים ומפה לשם הם משחקים אחד עם השני, ככה שזמן הכנת האוכל הופך עבורם לזמן למידה לכל דבר ועניין".

ומה לגבי תוכנית לימודים?
"אנחנו דוגלים בשיטת אנסקולינג, כלומר לא מלמדים בצורה דידקטית. אין חוברות עבודה ומשימות. אנחנו מנחים את הילדים לחקור ולגלות תוך כדי למידה. הילדים הגדולים קוראים וכותבים וגם יודעים חשבון, הכל מלימוד הסביבה".

חושבת שיום יבוא והם ייכנסו למסגרת רגילה?
"אני מאמינה שאנחנו כהורים אחראים לבחור את מה טוב עבורם. אם הילדים ירצו בית ספר אני אבדוק אם זה הדבר הנכון עבורם. יש לילדים חברים שנמצאים בבית הספר, אז הם שומעים סיפורים מהחברים שלהם ומודעים לקונספט של מסגרת. הבת הבכורה שלי אמרה לי פעם שהיא רוצה ללכת לבית הספר, שאלתי אותה מה היא תעשה בבית הספר, היא אמרה שנראה לה שבהפסקה ממש ממש כייף, אני חושבת שזה עונה על השאלה".

ומה לגבי בגרויות?
"זה פשוט לא מעניין אותנו, אני מכירה ילדים שסיימו את כל המסלול של התיכון בגיל 16.5 ונכנסו לאוניברסיטה הפתוחה ללימודי תואר. אני עשיתי את כל הבגרויות בפחות משנה אחרי הצבא".

חומר למחשבה  "הלחץ החברתי להכניס למסגרות מאוד גבוה, לכן חשוב לזכור שגם אם החלטתי היום על חינוך ביתי, מחר אפשר להחליט אחרת. יש היום המון מידע על חינוך ביתי ואיך לעשות את זה נכון, לכן תחשבו קודם כל מה נכון לכם ולילד שלכם ואחרי זה מה כולם יגידו מסביב".

הורות אקולוגית

יד שנייה (אילוסטרציה: Shutterstock)
בעיני כל עוד הבגד נראה טוב ועבר כביסה הוא חדש | אילוסטרציה: Shutterstock
איילת רגב, 39, מתל אביב, אמא יחידנית לילדה בת 2.5, בודקת תוכנה.

בשנים האחרונות עולה וחוזרת שוב ושוב המושג "קיימות". לפי ויקיפדיה המשמעות היא: "היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן, בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית".

 מה זה אומר בעצם לנהל אורך חיים של "קיימות"?
״מטריד אותי הגורל של כדור הארץ, ניצול המשאבים הבלתי נדלה והבזבוז. אני מנסה למזער את הנזק בכוחותיי הדלים. ברור לי שאני לא זאת שתעצור את הזיהום הגדל והולך בעולם, אבל עדיפה התרומה הקטנה שלי מכלום. העדפה שלי היא למוצרי יד שניה. כשאני צריכה להחליף מוצר אני קודם עושה בדיקה באתרי יד שניה, בודקת אצל חברים ומשפחה וקונה רק אם ממש אין בררה. אני מרגישה שהרבה מוצרים נזרקים לפח במצב ממש טוב, לכן אני מעדיפה לתת להם בית חדש חם ואוהב. כמובן שזה עוזר גם כלכלית, אני מצליחה לחסוך פה ושם כמה גרושים, אבל זה לא העיקר עבורי. כשאני מקבלת ממישהו בגד ואחרי זה מעבירה אותו אני מרגישה שהפריט מציע את הפוטנציאל שלו, שמרתי על איכות הסביבה".

איפה הכל התחיל?
״אני מאמינה שזה בא מאמא שלי. במשך שנים היא הייתה קונה יד שניה, ועם הזמן גם אני למדתי לאהוב פריטים עם היסטוריה. כשהתבגרתי גיבשתי לעצמי גם אידיאולוגיה של שמירה על כדור הארץ ככה ששני הדברים התחברו אצלי באופן טבעי. כשהייתי קטנה יותר לא תמיד רציתי לקבל פריטים יד שנייה אבל לא שאלו אותי וכיום אני יכולה להגיד שאין שמחה ממני שככה גדלתי״.

איפה את משיגה פריטים?
"ברגע שאנשים יודעים שאתה בקטע, מחפשים להעביר לך. אני שומעת על פריטים רבים מפה לאוזן או מחפשת באתרים ודפי פייסבוק. אני מאמינה גדולה בלהמשיך את השרשרת, ומשתדלת להעביר דברים משלי לאנשים שאני יודעת שצריכים. אם תיכנסו לבית שלי, תיראו שכמעט כולו מיד שנייה. הציוד של הילדה: שידה, מיטה, עגלה, כלי מיטה, אמבטיה, צעצועים, בגדים ועוד. אני חושבת שחוץ מכמה ספרים די קיבלתי את הכל. הפריטים עוברים מיפוי ומיון, בגד מלוכלך ובלוי יהפוך לסמרטוט לשולחן לדוגמה. אני יכולה להבין הורים שאוהבים לקנות חדש, אבל בעיני כל עוד הבגד נראה טוב ועבר כביסה הוא חדש. יש מספיק התרגשויות בחיים, ואין צורך לפתוח לשם כך אריזה של מוצר חדש מחנות ממותגת".

מה בכל זאת את קונה חדש?
״בכסא בטיחות לקטנה ממש השקעתי, הרגיש לי שזה משהו שאני לא מוכנה להתפשר עליו. מעבר לזה לאחרונה נאלצתי להחליף מכונת כביסה ולא צלחתי למצוא מכונה משומשת טובה אז קניתי חדשה. כל שאר הדברים איך שהוא התגלגלו לבית שלנו״.

מה לגבי בגדים?
״בגדים הם אחד הדברים שאני הכי אוהבת לקנות יש שניה. יש כמה חנויות מוצלחות במיוחד לדוגמה "בוידם" בירושלים, יש חנויות טובות של ויצו והכי אני אוהבת שוק קח-תן״.

מה יקרה אם הילדה תרצה חדש?
״אני מאמינה שאקנה לה פריט או שניים בעונה, ברור לי שיהיה שלב שהיא תפתח טעם משלה ותרצה מותגים ופריטים יותר אופנתיים, אבל אי אפשר להשתגע. אני משתדלת לחנך אותה לצרכנות נבונה ולקיימות, מסבירה לה את היתרונות של קניית משומש ומנסה לשתף אותה עד כמה שניתן בתהליך הבחירה. היום היא מאוד אוהב למחזר, אנחנו הולכות ביחד למתחם המחזור והיא בעצמה מכניסה כל פריט לפח המתאים לו, בשבילה זו חגיגה".

חומר למחשבה: ״אני מקווה לתת לעוד אנשים השראה להשתמש בדברים משומשים. בעיני זה נהדר ומראה על תושייה, מחשבה קדימה ויצרתיות".

>> אלימות בבית הספר: "אני פוחדת על החיים שלי"