מכירים את זה שלפעמים נראה הכל שלילי ושום דבר לא הולך כמו שרציתם? הילדים רבים, אתם צועקים, האווירה בבית עגומה ולא נעימה. אה, ובדיוק אז גם נשבר איזה כד או איזו מנורה. המצב רע ואתם מרגישים שהכל שחור. אז מסתבר שזה לא קורה רק אצלכם. בעצם, זה ככה אצל רובנו. אבל יש דרך לשנות את ההרגשה הזו.
כבני אדם אנחנו מתוכנתים לראות את הרע יותר מאשר את הטוב, זו נטייה של המוח שלנו שנקראת "הטיית השליליות". בגלל זה אנו שמים לב לרגעים הפחות טובים בחיינו ומפספסים לפעמים את רגעי האושר הקטנים. להורים זה קורה אפילו יותר כי כמו שכולנו כבר יודעים ההורות כוללת לא מעט מצבים מאתגרים לצד רגעי החסד הטובים.
כשאנחנו כל הזמן מתמקדים במה שלא עובד, אנו שוכחים לטפח את היכולת הזו של לראות את מה שכן. על הדרך אנחנו גם מלמדים את הילדים שלנו לעשות את אותו הדבר.כדי להתמודד עם הנטייה הזאת של המוח שלנו, נוכל לתרגל את הכרת הטוב. כלי שלקוח מהפסיכולוגיה החיובית ועוזר לנו לחפש בצורה אקטיבית את החיובי בחיים שלנו. הרעיון הוא להסתכל על הדברים היומיומיים שקורים לנו, שאת רובם אנו לוקחים כמובן מאליו לפעמים, ולזהות גם בהם את הרגעים השמחים, הטובים, היפים.
דמיינו שאתם לוקחים פנס ומאירים בעזרתו על כל החלקים היפים של החיים שלכם. אלה ממש לא חייבים להיות רגעי השיא, אפילו רגעים קטנים של כיף, רוגע ושלווה. כמו הקפה הטעים ששתיתי בבוקר או החיבוק שקיבלתי מהילד שלי.
הסבל, הקושי והתסכול הם חלק מהחיים שלנו, וזה טבעי שנשים אליהם לב. אך לצידם, נתרגל תשומת לב לדברים החיוביים שקרו לנו ונגיד עליהם תודה. כשאנחנו מחפשים על מה להודות אנחנו מפעילים ומתרגלים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים יותר לב לדברים החיוביים שקרו לנו ולתת להם מקום. בהדרגה ניפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ניצור מעגל חיובי של השפעה.
יש כמה דרכים לתרגל את הכלי הזה, כשהמומלצת מביניהם מתבצעת בכתיבה. כל יום לפני השינה נכתוב על דף או במחברת 3-5 דברים טובים שקרו לנו היום ואנו מרגישים צורך להודות עליהם. כאמור, הרשימה לא חייבת לכלול דברים גרנדיוזים, אלא דברים קטנים ויומיומיים שעשו לנו טוב במהלך היום.
אפשר גם לתרגל עם הילדים סביב שולחן ארוחת הערב או כשאתם משכיבים אותם לישון והם כבר במיטה, עשו סבב שבו כל אחד אומר לפחות משהו אחד טוב שקרה לו היום. בהתחלה זה צפוי להיות קשה לילדים - כי הם אינם רגילים לסוג כזה של מחשבות, אך עם הזמן כשזה יהפוך להרגל זה יהיה קל יותר ויעזור גם להם לתרגל את הכרת הטוב.
אני מתרגלת את הכרת הטוב כבר כמה שנים ויש לזה השפעה חיובית מאוד על החיים שלי ושל המשפחה שלי. פתאום, התחלתי לשים לב לדברים טובים, אפילו הקטנטנים שביניהם, גם בזמן שהם קורים, ולא רק להעלות אותם בזיכרון בערב כשאני כותבת אותם.
המוח שלי התרגל לראות את הטוב ולזכור אותו לאורך זמן. כך למשל, אני שמה לב לזמנים בהם הילדים שלי מסתדרים יפה אחד עם השני, אני מעריכה הרבה יותר את הדברים שבעלי עושה עבורי ועבור המשפחה שלנו ואפילו רגע כייפי של מנוחה במרפסת מרים לי את מצב הרוח באמצע היום.
גם הילדים שלי התחילו לאהוב את סבב הכרת הטוב שאנחנו עושים בזמן ארוחת הערב ולא מוותרים עליו. הם כבר מצליחים להיזכר בהרבה דברים חיוביים שקרו להם במהלך היום ומשתפים אותנו בחוויותיהם. זה יוצר עוד רגעים נחמדים שאנחנו מבלים ביחד כמשפחה.
לפוסטים נוספים על הורות ואושר בקרו בבלוג "אמא מאושרת"