לא מעט משפחות בישראל לא מצליחות לגמור את החודש, ולרבות מהן זה פשוט נראה כמו משימה בלתי אפשרית. מהן הטעויות הנפוצות וכמה אחוזים מתוך ההכנסות יש להקדיש להוצאות הקבועות? קבלו טיפים וכמה דוגמאות ממשפחות שהצליחו להיחלץ מהאוברדראפט
משימה בלתי אפשרית? דווקא לא | צילום:
Tomasz Trojanowski, Istock
זיהוי נקודות התורפה בתקציב המשפחתי בניסיון לעבור ממינוס לפלוס אינו מלאכה קלה. הוא מצריך תהליך ארוך ומדוקדק של מעקב, ניתוח, שינוי ומאמץ למצוא פתרונות, לפעמים יצירתיים במיוחד. יותר ויותר משקי בית פונים כיום לקבלת ייעוץ בנושא, אם על ידי חברות ייעוץ, יועצים ומאמנים, ואם בסיוע ארגונים ייעודיים.
"כסף קטן שמצטבר להרבה"
בארגון פעמונים, המסייע בהתנדבות למשפחות להגיע ליציבות כלכלית, לוו בשנה החולפת מעל 4,400 משפחות - שהצליחו לצמצם בממוצע ב-2,400 שקל את הפער בין הכנסות והוצאות. חיסכון אופייני בהוצאות, מספרים בארגון, עומד בממוצע על 500 שקל בחודש - 200 שקל במזון, 70 שקל בביגוד, 50 שקל בסלולרי, 60 שקל בדלק, 50 שקל בהוצאות בנקאיות ועוד70 שקל בסעיפים שונים. לזה מתלווה פעמים רבות הגדלה בהיקף ההכנסות בדרכים שונות.
"קודם כל הפסקתי לעבוד עם אשראי", מספרת מילי ניסן, אם גרושה לשני ילדים מפרדס חנה, שעברה תהליך של ליווי בארגון פעמונים. "כיום חזרתי להשתמש בו, אבל אני כבר יודעת איך לעבוד איתו. הגעתי למצב שבו באמת אני קונה מה שצריך ומה שאפשר. לא הגעתי לפלוס - אבל היום אני במצב טוב, ואת זה אני אומרת בתור מי שסבלה מבעיית מבצעים קשה כמו רוב הישראלים - באופן אוטומטי, אם אני רואה מבצע - אני אומרת 'נקנה, שיהיה בבית'. היום אני עובדת עם רשימת קניות, רק על פי צרכים מיידיים, בלי עיניים גדולות. אפילו דברים קטנים כמו מלפפון ועגבנייה אני קונה בכמויות קטנות, שלא יתקלקל וילך לפח. זה כסף קטן שמצטבר להרבה. ולא שלא ידעתי את הדברים האלה גם קודם - פשוט צריך למתוח קו ולהתחיל ליישם".
המפתח: בדיקת גובה ההוצאות הקבועות
אורי היימן, מנכ"ל חברת "אוצר" לייעוץ ואימון כלכלי, מסביר כי הבדיקה שנעשית אינה רק של סך ההכנסות מול סך ההוצאות. "צריך גם לבדוק מה שיעור ההוצאות הקבועות - דיור, חינוך, תקשורת, בריאות, נסיעות, מימון - מסך ההוצאות הכולל. כשמדובר בלמעלה מ-60 אחוז מהוצאות המשפחה זה מצביע על בעיה, וקיים קושי גדול בגמישות התקציבית: פותחים את החודש עם הוצאות בלתי אפשריות עוד לפני שמתחילים לנשום".
מנגד, מוסיף היימן, גם שיעור גבוה באופן בולט של הוצאות מתחלפות עשוי להעיד על נטייה לבזבזנות. "האידיאל תלוי בנקודה שבה אתה נמצא בחיים", הוא מסביר, "מי שנמצא בשלב הצעיר, לפני ילדים-משכנתא-מחויבויות, או אחרי השלב הזה - סביר שיוציא יותר. ההתייחסות היא אינדיבידואלית".
בשלב הבא, מסביר היימן, הולכים בהתאם לצורכי המשפחה מהקל אל הכבד: "אנחנו לא רוצים שהמשפחה תעשה שינויים תשתיתיים מבניים לפני שהיא משנה הרגלים גם בשוטף. כל אחת כמובן בהתאם להשקפתה - במשפחה מסוימת מזון אורגני ימוקם בדרגת חשיבות גבוהה, וזה לגיטימי".
רק בהמשך יגיע הטיפול לתשתית הכלכלית - הוצאת דיור ("סעיף קשה במיוחד להתמודדות"), הוצאות תקשורת ("לפעמים תופסים את הראש כשמגלים כמה שמוציאים עליו ביחס להכנסות") ועוד. כמעט כל משפחה, אומר היימן, צריכה מהלך שתכליתו שינוי מרכיב הוצאות המימון.
נתוני אמת שנאספו בארגון פעמונים בחודשים האחרונים מעידים על משמעותו של תהליך כזה, עבור משקי בית בעלי מאפיינים שונים: חד הוריים או זוגיים, כאלה שהכנסותיהם נמוכות או גבוהות, שהחובות שצברו עשויים להגיע לממדים מפחידים ושעיסוקיהם שונים ומגוונים. אלה או אלה יכולים לעבור מפער של מאות ואלפי שקלים בחודש - ליתרה חודשית נאה.
הנה מספר דוגמאות מעודדות של משפחות שלוו בארגון פעמונים ונחלצו מהמינוס.
זוג+שלושה מתבגרים
עיסוקים: הבעל עובד בחברת תיירות, האישה עצמאית.
לפני: ההוצאות גדולות ב-300 שקל מההכנסות הכנסות: 18,740 שקל. הוצאות: 19,000 שקל. חובות: 57,000 שקל – בין השאר עבור הלוואה, טיפולי שיניים ומשיכת יתר בבנק.
אחרי: יתרה של 5,120 שקל הכנסות: 25,437. הוצאות: 20,320 שקל. חובות: כל החובות מוסדרים ומשיכות היתר צומצמה משמעותית. בעוד כ-4חודשים יתאזנו לחלוטין ללא משיכת יתר.
איך הם עשו את זה?
מחזור הלוואה ישנה.
סדר שנושאי ביטוחים: צמצום של שפל ביטוחים התגלה בכמה מקרים. ההוצאות עבור סעיף זה קטנו משמעותית.
חיסכון יזום בהוצאות חשמל (400 שקל), מזון (500 שקל – 100-150 שקל פחות כל שבוע), מנויים (כ-500 שקל במעבר לתכנית טריפל), ועמלות בבנק, שקטנו בשל צמצום המינוס ב-150 שקל לרבעון.
הגדלת הכנסות – פיתוח העסק העצמאי והרחבת מעגל הלקוחות.
אחרי: יתרה של 3,257 שקל, חוב של 41,000 שקל הכנסות: 9,660 שקל. הוצאות: 6,403 שקל. חובות: 41,000 שקל. כל החובות מוסדרים, צמצמה משיכת יתר. תוך שנתיים תסיים להחזיר את כל החובות.
איך היא עשתה את זה?
עברה לשיטת המעטפות: שימוש במשומן בלבד על פי הקצבה מראה – אין חריגה ולא מעבירים ממעטפה למעטפה.
ביקשה וקיבלה העלאה במשכורת, ואף הרחיבה את היקף המשרה.
לפעמים עדיף להשתמש במזומן במקום בכרטיסי אשראי | צילום:
Sharon Dominick, Istock
זוג+שני ילדים בגילאי מעון וגן
עיסוק: הבעל עצמאי, האישה פקידת קבלה בחברת ביטוח.
לפני: פער של 2,900 שקל בחודש וחוב של 100 אלף שקל הכנסות: 11,148 שקל. הוצאות: 13,996 שקל. חובות: 108,000 שקל לבנק, לחברת אשראי, למשפחה ולחברים.
אחרי: יתרה של 2,410 שקל הכנסות: 9,592 שקל. הוצאות: 7,182 שקל. חובות: 75,600 שקל, מתוכם 9,000 שקל מוסדרים לבנק ולכרטיס אשראי, השאר חובות עומדים למשפחה ולחברים שישולמו לאחר מכן (כעבור 8 חודשים).
איך הם עשו את זה?
עברו להשתמש במזומן ולא בכרטיס אשראי.
צמצום משמעותי של הוצאות המזון (700 שקל), ביגוד (200) שקל, תרופות בקנייה דרך הקופה ולא בופן פרטי (120 שקל), מנויים – חבילה זולה יותר (140 שקל), מתנות (1,000 שקל פחות כל חודש) וקוסמטיקה (מעב לקוסמטיקאית זולה יותר), צמצמו בהוצאות סיגריות (כ-300 שקל) ועוד.
