כל אמא מרגישה, בשלב מסויים של היום, שאין לה שנייה לעצמה. לרוב, ההארה המתישה תגיע אחר הצהריים, בשעת העומס הגדולה של הכנת ארוחת הערב-אמבטיות-השכבה. לא משנה כמה תשקיע האם המסורה, תמיד בסוף יהיו כמה מטלות שלא הספיקה להשלים, מה שרק יעצים את תחושת המירוץ שאין לו קו סיום. סקר גדול שיצא לבחון את הנושא תיעד בקפידה את חייהן של 2,000 אמהות, יצר ממוצעים, וחזר עם מספרים רשמיים שלא ברור אם יגרמו לאמהות לטפוח לעצמן על השכם או לשקוע בדיכאון. כך או כך, זוהי המציאות: אם נוריד את זמן השינה של האם הממוצעת, נגיע למסקנה שאת שליש מכל ימי חייה היא תבלה בביצוע מטלות הקשורות בילדיה.
126 ימים בהסעת הילדים, 90 ימים בבישול
"כולם יודעים שאמהות הן עמוד התווך של כל המשפחה ובלעדיהן היחידה המשפחתית עשויה להתפרק", אומר אנדרו קנדל, ראש צוות החוקרים, שמומן על ידי אתר בריטי לקנייה מקוונת בשם MILK&MORE. "עכשיו אפשר לאמוד את הדברים ולראות כמה זמן הן באמת משקיעות בהתרוצצות ובטיפול במשפחה. כשמגלים שאישה תבלה לפחות 1,135 יום מחייה אך ורק במשימות הכרוכות בגידול ילדיה, זה בהחלט שם את דברים בפרופורציות. אם אמהות היו מקבלות יותר עזרה רק עם תחום אחד, כמו בישול למשל, היו להן ארבע שעות שבועיות נוספות, בהן יכלו ליהנות בבילוי עם ילדיהן או לעשות כל דבר אחר. כיום, כשרוב האמהות גם עובדות, כדאי לחשוב כיצד להתייעל. חבל לבלות חצי שנה מהחיים רק בקניות של אוכל. זה לא כיף".
נתונים נוספים שנמצאו במחקר:
- האישה הממוצעת תבלה 27,250 שעות מחייה בקניות לבית, בישול ונקיונות. מלאכת הבישול והכנת הארוחות יימשכו 2,180 שעות ו-52 דקות מתוך הזמן הזה (יותר מ-90 יום) והמטלות השונות ישאבו כמעט 36 שעות שבועיות; ניקיון אחרי הילדים וסידור הבית ימלאו 2,620 שעות ו-48 דקות מהחיים, וכביסה, ייבוש וקיפול – 2,442 שעות ו-57 דקות. בשטיפת רצפות יבלו האמהות 2,180 שעות ו-52 דקות, ובנקיון חדרי השירותים והאמבטיה – 1,506 שעות ו-57 דקות.
- גם הסעת ילדים ממקום למקום תנגוס ביס גדול מהזמן הפנוי של האמהות, והן יבלו 3,041 שעות ו-2 דקות בשינוע ילדים ממקום למקום, לבית הספר ובחזרה, לחוגים ולחברים. 1,432 שעות יעברו בלקיחת הילדים לרופאים שונים.
- למרות שהן סיימו מזמן את בית הספר, יבלו האמהות 1,544 שעות ו-24 דקות בעזרה לילדיהם בשיעורי הבית. בתשלום חשבונות וטיפול בתיקונים בבית יבלו הנשים 1,240 שעות ו-12 דקות מימי חייהן.
רק ארבע מכל עשר אמהות אמרה שהיא מקבלת עזרה בבית, זאת למרות שרובן הגדול של הנסקרות הן אמהות שעובדות במשרה מלאה או חלקית. - כלל לא מפתיע ששלושה רבעים מהאמהות שהשתתפו במחקר הודו שהיו שמחות אילו היו להן עוד כמה שעות ביום בהן יוכלו לסיים לבצע את כל המטלות, ואחת מעשר הודתה שהיא מוצאת את עצמה משלמת חשבונות ומנקה עד השעות הקטנות של הלילה על מנת לעמוד בהכל.
"כיום יש עבודות שמאפשרות יותר חופש לאמהות"
"יש הרבה מה לעשות בעניין", אומרת אוסנת חזן, יועצת ארגונית המייעצת גם לאמהות בנושא ניהול זמן אמהי. "יש בחירה. צריך שיהיו סדרי עדיפויות ברורים וחלוקת תפקידים בבית. אני מכבדת את הבחירה האישית של נשים להקדיש יותר זמן לילדים ולבית, אבל מסיבות כלכליות זה מכניס הרבה מהן למעגל שקשה לצאת ממנו.
נשים שמעוניינות לנהל קריירה לאחר שהביאו ילדים לעולם נדרשות לשינוי משמעותי בהרבה מזה של הגברים.
"חשוב לציין שהאחריות כיום כבר אינה רק על כתפי הנשים, ותפקיד הארגונים היום הוא גם ביצירת יותר סיטואציות עבודה גמישות עבור נשים. יותר ויותר ארגונים נענים לאתגר מתוך הבנה שאינם מתכוונים לוותר על כח העבודה הנשי האיכותי ומוצאים פתרונות גמישים: עבודה בשעות אחרות, עבודות חלקיות, עבודה לפי פרוייקט ולא לפי שעה, עבודה מהבית ועוד. בארגונים מסויימים מדובר בדבר מקובל, ובכל פעם שיש פריצת דרך בנושא, זו התקדמות. על הנשים להתעורר, ברוח המחאה החברתית, ולדרוש את הדברים שהן זקוקות להם. העיקר לא להיות במקום של קורבן".