בתקופה שבה כל אחד יכול למצוא את עצמו מפוטר לאלתר, האימהות העובדות - אלה שפה ושם חותכות מוקדם או נאלצות להישאר בבית לפעמים עם הילד המנוזל - מהוות מטרה נוחה. האם זה אפשרי בכלל למתוח עוד קצת את גבולות הזמן ולסחוט עוד קצת מאמץ מהסמרטוט המרוט? קבלו טיפים לשמירה על מקום העבודה בזמן מיתון:
לגבש סדר עדיפות חדש. בתקופה שכזו מותר להיעדר מהבית יותר מבדרך כלל, בלי יותר מדי רגשות אשם. אפשר לפתח מערך של עוזרים: בני משפחה, בייביסיטר תמורת תשלום או סידורים עם שכנה או חברה קרובה. זהה זמן להתחיל לארגן שיתופי פעולה ולהאציל סמכויות כדי שתוכלי להיות יותר בעבודה.
להתחבר למעגלי אימהות. בהרבה מקומות מגורים אפשר למצוא היום מעגלי אימהות שעוזרות זו לזו בהשגחה על הילדים. אם מישהי צריכה לעבוד ביום מסוים עד מאוחר, אמא אחרת שגרה בקרבת מקום יכולה לשמור על הבן שלה, וביום אחר היא תעשה זאת עבורה. זה פיתרון מעולה שמאפשר להשקיע עוד כמה שעות בעבודה.
להגביר יעילות. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל קביעת סדרי עדיפויות בעבודה היא הכרחית לניצול יעיל ונכון של הזמן, אחרת עסוקים כל הזמן בכיבוי שריפות. כדאי בכל ערב לערוך רשימת מטלות למחר לפי סדר חשיבות. אם יש בלת"מים, מגבשים סדר עדיפות חדש. כשעובדים לפי התכנון, מספיקים יותר דברים בלי מתח.
כמו כן, אפשר להחליט למשל ששיחות מסוימות מקיימים מהדיבורית באוטו, או בשעות מאוחרות יותר אחרי שהילדים הולכים לישון; ושעל מיילים עונים מוקדם בבוקר, לפני שהילדים קמים.
להדגיש בפני המעסיק את תרומתך לחברה. אפשר למשל להזכיר שבסוף השבוע סגרת עסקה חשובה עם לקוח, או שהכנסת כך וכך כסף לחברה. זה בדיוק הזמן לשיווק עצמי: לעדכן את המעסיק בהישגים שלך – אילו עסקאות סגרת, מה הרווחים שהבאת לחברה, איך הצלחת לקדם פרויקט מסוים. אפשר לשלוח לו מיילים שמדווחים על התקדמות, או אפילו לשלוח לו טבלה שבועית עם מספרים – כמה הכנסת לחברה. כך הוא יבין בדיוק כמה את שווה לו, ומה התפוקה שלך. זה לא הזמן להצטנע, אלא להדגיש את הייחודיות שלך – למה כדאי לו לשמור עלייך – בין אם זה נאמנות, כושר יצירתי, יוזמה, או ראש גדול.
ארוחת צהריים עם עובדים אחרים. כיוון שאימהות עובדות לעתים קרובות נוטות להגיע מוקדם ולצאת מוקדם, הן מנסות למקסם את זמן העבודה ולכן פעמים רבות מוותרות על הפסקה, ואפילו אוכלות מול המחשב. זוהי השקעה מבורכת, אבל כיוון שלפעמים זהו גם המעסיק שמשתתף בארוחות האלה, אם לא תבואי אף פעם, הוא יתחיל לשכוח מנוכחותך. אולי כדאי לצאת ליותר לארוחות צהריים עם העובדים ועם הבוס כדי להזכיר לאנשים שאת שם.
להשאיר את הצרות בבית. אלה זמנים קשים לכולם, אבל עדיף להשאיר את הצרות בבית, גם אם הילד חולה או החמות מאושפזת. לכל אחד יש את החבילה שלו, ואף אחד לא אוהב את אלה שיוצרים אווירה שלילית במשרד.
לשמור על יחסי עבודה טובים עם המעסיק. זה לא אומר להתחנף או להתרפס, אבל כן לבוא בגישה של רצון טוב ומוטיבציה, להפגין מצב רוח טוב, לשאול מה שלומו ואם יש משהו שאת יכולה לעזור בו. אולי זה גם הזמן להבליג על דברים שבעבר היית פחות טולרנטית כלפיהם, ולהסכים לקחת על עצמך דברים להם סירבת בעבר, כמו נסיעות למשל. אותו הדין לגבי היחסים עם העובדים האחרים ועם הלקוחות – זה הזמן לשמור על אווירה נעימה, ולתת שירות טוב כשמישהו מבקש.
להשתמש בנטוורקינג (רישות חברתי) לקידום מעמדך. נשים נוטות להשתמש בקשרים שלהן עבור אחרים, אבל מתביישות להשתמש בהם עבור עצמן. זה הזמן להתעדכן בכל הרכילות המשרדית, ליצור קשרים חברתיים, לגייס בני ברית, לנהל סמול טוק ולהפעיל פרוטקציות.
לתת ערך מוסף בעבודה. כדאי לנסות לחשוב על עוד משהו שאת יכולה לייצר, למשל להציע פרויקט שאת מוכנה לעשות בהתנדבות שיביא לקוחות חדשים, לבוא עם רעיון מתוך היכרות שלך של החברה, לבקש להוציא לפועל תוכנית שנזנחה בעבר מחוסר זמן או אולי פרויקט שמישהו אחר לא מוכן לקחת על עצמו. ככה תוכיחו את הנחיצות שלך ותבלטי יותר בשטח. זה לא הזמן לבוא בדרישות. עוד יגיע זמנן של הבקשות להעלאות שכר והטבות שונות.
לגלות אסרטיביות. גם כשאת מתגמשת ומוותרת בנשואים מסוימים, עדיין צריך להיות לך עמוד שדרה חזק, מול כולם ובכל התחומים; אסרטיביות מול הבעל תאפשר לך לחלק את הימים שבהם הוא יוצא מוקדם ואת נשארת עד מאוחר, אסרטיביות מול הילדים תגרום להם לעזור לך יותר במטלות הבית; אסרטיביות מול חברים לעבודה תאפשר לך לקבל מהם יותר עזרה (שיתוף פעולה ועבודת צוות), ואסרטיביות מול הבוס תגרום לו רק להעריך אותך יותר. כדאי להיות ברורה מאוד במשא ומתן מולו – להדגיש בדיוק באלו שעות את עובדת, מתי את יכולה ומתי לא. אם הגישה תהיה מתנצלת מדי, ויהיה לך לא נעים כל הזמן, או הוא יחוש בזה, ומהר מאוד זה יהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה.
השתתפו בהכנת הכתבה: מיקה רוט אור, מאמנת קריירה ועסקים ויועצת שיווקית; גלית גרינשטיין מאמנת עסקית ומנחת קבוצות; רינה קישון, מאמנת אישית ועסקית; נעמי גנזר, יועצת קריירה