מדובר בחלום של הרבה הורים: לקחת שנה הפסקה מהכל, להוציא את הילדים מהמסגרות, להגיד ביי ביי לעבודה ולעשות טיול של שנה מסביב לעולם. החלום הזה כה רחוק, מורכב וקלוש, עד שהפנטזיה עוברת עוד לפני מספיקים לשקוע בה. אך לא אצל כולם: מארק לוין וג'ניפר פלאקט, שני קולנוענים מלוס אנג'לס, בני זוג והורים לשני ילדים, החליטו ללכת על זה בכל הכח, לקחו פאוזה ממירוץ החיים, ויצאו לכבוש את העולם. את הרשמים שלהם ניתן לראות עכשיו, משחזרו הביתה, בסרטון קצר, ובו שנייה מכל יום בשנה הבלתי נשכחת הזו.
"זה היה זול יותר ממה שחשבנו"
הרעיון לטיול הגדול עלה לבני הזוג לפני שנתיים. הם הבינו אז שיש כל כך הרבה עולם שטרם הספיקו לראות ולגלות, ושאם לא ייצאו עכשיו לטיול הגדול שתמיד חלמו לעשות עם ילדיהם, יהיה מאוחר מדי, כי בתם פראני כבר היתה בת 13, ועוד מעט כבר לא היתה מסכימה לעזוב את חייה החברתיים והלימודיים בשביל השגעונות של הוריה. בקיץ, בסופה של אותה שנה, ארזו בני המשפחה את פקלאותיהם, ואת פראני ופין, אז בן 9, ויצאו לחופשה המשפחתית הגדולה אי פעם.
בני הזוג, שבארסנל המקצועי שלהם ניתן למצוא בימוי והפקה של תוכניות כמו 'פרקליטי אל איי' ו'שנות הקסם', פתחו אתר מיוחד המוקדש לחופשה, אותו כינו "שנה כדי לחשוב", ותיעדו בו את מסעותיהם בין 6 יבשות, 38 ארצות ו-110 ערים שונות, במטוסים, אוטובוסים, רכבות, סאבוויי, סירת דייגים, כדור פורח ועל גבי פיל. את המסעות הם תיעדו בעזרת 120 סרטונים אותם העלו לאתר במהלך השנה המרתקת שלהם. הקליפ הסופי הוא מונטאז' מפעים של שניית וידאו אחת מכל יום במסע, שצולמה באייפון ובמצלמת D5 של קאנון.
פראני ופין למדו במסגרת חינוך ביתי כל השנה הזו, אבל תכנית הלימודים היתה מאוד לא שגרתית. הם למדו אנגלית, היסטוריה, דתות וסוציולוגיה, בדרך חווייתית, ובהתאם למקומות בהם ביקרו. "למדנו יחד איתם כל הזמן", מודים ההורים. "קראנו יחד ספרים על המקומות אליהם טיילנו, למרות שטיילנו מהר מכפי שקראנו, למדנו על הכלכלה המקומית, ועל הדתות, וכל מה שיכולנו ללמוד על המקום, על ההיסטוריה והתרבות. הילדים למדו לעשות תקציב ולשלוט בהוצאות, למרות שבסופו של דבר הטיול היה זול בהרבה ממה שחשבנו במקור. הם למדו גם שמרבית האנשים בעולם הם טובים ונחמדים, ושהרבה דברים שאולי נראו להם מפחידים ומאיימים הם ממש לא כאלה".
בני הזוג, שמאוד שמחים על החלטתם האמיצה, למדו לא רק על העולם בשנה הזו, אלא לא מעט על עצמם ואחד על השני. "בסופו של דבר, עכשיו אנחנו מכירים את הילדים שלנו ברמה שאפשר להכיר מישהו רק אם טיילת איתו עם תרמיל על הגב במשך 365 ימים רצופים, וחלקת איתו נסיעות ארוכות, חדרים קטנטנים, ורגעים טובים וקשים. למדנו גם בדיוק מה אנחנו צריכים בחיים שלנו, כשהיינו רחוקים מכל חפצינו ורכושנו. זה לא שאנחנו מרגישים עכשיו שבילינו את החיים לפני הנסיעה בהליכה מתוך שינה, אבל חוויות כמו שעת העומס בסאבוויי של בואנוס איירס עם שני ילדים ותיקים שמכילים את כל מה שיש לך יגרמו לך לחוש עירני וחי יותר מאי פעם".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר הצטרפתם?