ילד משחק עם אמא שלו (צילום: StockLib, Istock)
זה לא אומר שהוא לא אוהב, אלא פשוט עצמאי יותר | צילום: StockLib, Istock

זה קורה במשפחות הכי טובות. יום אחד הילד קם בבוקר, ומחליט שהוא רוצה רק שאמא או אבא ירימו, ינשקו, ישחקו, יקראו סיפור, ירגיעו, יחתלו, יאכילו ובכלל מישהו במחיצתו. בהתחלה זה משמח שהילד מפתח קשר קרוב כל כך להורה השני, ואז, לאט לאט או מהר מהר, תלוי בהורה, מגיע העלבון. זוהי הרגשה קשה, קצת כמו אחרי נטישה של אקס מיתולוגי אהוב, אך אלה הן עובדות החיים: כמעט בכל בית, בשלב מסוים, יהיה הורה אחד פחות פופולרי, והוא ירגיש דחוי.

מתי ומדוע זה קורה?

בין גילאי חצי שנה לשנתיים, רוב הפעוטות עשויים להתחיל להראות העדפה ברורה להורה מסוים על פני השני. מדובר בהתפתחות נורמלית, מאחר שזהו הגיל בו הפעוט מפתח עצמאות, אישיות והעדפות. את הבחירה עושים הקטנים לאחר התבוננות דקדקנית ולמידה של שני ההורים. "הבחירה שעושים הפעוטות נובעת משני דברים: התפתחות האישיות, והגילוי שבכח שיש בבחירה", מסבירה הפסיכולוגית הקלינית טובה קליין. "ההורים מרגישים דחויים ופגועים, אך בעצם זהו סימן נפלא לכך שהילד מגלה את עצמו, ואומר: אני אדם בפני עצמי, ויש לי יכולת לעשות בחירות".

הילד עשוי להחליף את ההעדפה מדי פעם

מערכת היחסים בין ילד להורה היא יצור משתנה ומתפתח תמידית, ויצירת זמן מיוחד של אחד על אחד עם כל הורה היא דבר חשוב לכל הצדדים המעורבים. מילת הקסם עבור ההורה הדחוי היא סבלנות. התנהגות כזאת מצד הילד תארך, לרוב, תקופה של כמה חודשים, ואז הוא עשוי להחליף צדדים, לעבור צד ולהשאיר את ההורה השני נטוש ועזוב. למרות הרצון הטבעי להתלונן ולהפגין עלבון, השתדלו לא להראות לילד דבר פרט לרצון לשהות במחיצתם ואהבה.

"העבירו, כזוג, את המסר שאתם אוהבים את הילד אפילו אם הוא רוצה רק אחד מכם", ממליצה קליין. "ילדים זקוקים לכך שהמבוגרים ישמרו על החוקים והכללים ויעניקו להם ביטחון ויציבות. כמו כן, כמו שלא כדאי לחלוק בעלבון עם הילד, חשוב מאוד לשתף בתחושות הקשות את בן הזוג. בני זוג צריכים להיות יחידה הורית אחת, וחשוב שיפעלו כשותפים. בנוסף, אין מה להוציא את הנושא מפרופורציה. שמרו על אווירה קלילה. אם הילדה מתעקשת שרק אבא ילביש אותה, האם יכולה לומר: 'בסדר גמור, אבא ילביש אותך, אני עדיין אוהבת אותך מאוד'. בדרך זאת לא תכנעו מול הרצון של הילד, ובאותה עת תתנו לו תזכורת לכך שיש עוד אפשרות".

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

1. אל תשכחו אף פעם מי ההורה ומי הילד, ואם הנושא מעלה רגשות שליליים מוגזמים של כעס ותסכול, טפלו בהם.

2. גם אם ישנה דחייה של הורה אחד מצד הילד, נסו ליצור שגרה שבועית שבה ההורה עושה עם הילד פעילות קבועה. הפעילויות היזומות האלה יכולות לשמור על היחסים בין הילד להורה המרוחק בתקופה הזאת.

3. זכרו שההעדפות אינן קשורות לאהבה. הילד לא אוהב או זקוק לכם פחות כרגע. ההעדפות קשורות רק במה שהילד מוצא בו ברגע הנתון יותר ביטחון. זה יכול להיות תלוי ג'נדר, או תחומי עניין. זה יכול להיות קשור גם בזמן שיש לכם, כהורים, לבלות עם הילד. ילד שנמצא יום שלם עם אמו, גם אם מאוד ציפה לאביו שישוב מהעבודה, סביר שכשיפצע ירצה שאמו, שאליה הוא רגיל יותר, תנחם אותו. מדובר בהעדפה שנובעת מהרגל ולא מאהבה.

4. הפגינו עסקים כרגיל. ההשפעה של הילד על מצבו הרגשי של ההורה יכולה להתפרש אצל הילד ככח מסוכן, אותו הוא עשוי לנצל בהמשך, וכזה שלבסוף יפגע בו ויתן לו תחושת חוסר ביטחון. יכולת מניפולטיבית שכזאת בידיו של פעוט תפגע בכל בני הבית.

5. זכרו שההעדפות הללו קשות לשני ההורים, לא רק להורה הדחוי. ההורה המועדף זוכה אמנם ביותר חיבה מצד הילד, ומצד שני התלותיות שבעניין עשויה להעמיס עליו רגשית. גם הטינה שעשויה להתפתח מצד ההורה הדחוי אינה בדיוק הדבר שייחל לו. ההורה המועדף צריך לקחת הפסקות יזומות, ולתת להורה הדחוי לקחת את המושכות לידיו.

6. אל תתחילו לבקר את כישורי ההורות שלכם, ויותר מכך – המנעו מלערוך השוואות על מנת להבין מדוע הילד מעדיף את ההורה השני על פניכם. רוב הסיכויים שאין לכך כל קשר לנושא, ואתם עלולים ליצור מעגל של אומללות ורגשות אשמה שתתקשו לצאת ממנו. אף הורה לא מושלם, וכפי שהיום הילד נמשך להורה אחד, כך מחר, כמו הרוח, הוא עשוי פתאום לשנות כיוון.

7. קחו בחשבון את העניין המגדרי: שלבי החיים השונים מביאים לרוב העדפות שונות. בנים יעדיפו לרוב את האם בשנות חייהם הראשונות, ואז, כשיגדלו, יפנו אל האב כמודל נערץ. אצל בנות, תהליך זה עשוי להופיע בהיפוך. בגיל ההתבגרות יש נטייה להזדהות עם ההורה בעל אותו מין. בהמשך, יחושו הנער או הנערה קירבה גדולה להורה שדומה להם יותר מבחינה אישיותית.

8. אל תוותרו אף פעם. בזמני מחלה, עייפות גדולה או מתח אצל הילד, אין טעם להיאבק בהעדפת ההורה השני, אבל בזמנים רגילים, ההורה הפחות פופולרי צריך לעשות ככל שביכולתו על מנת לחדור את שיריון ילדו. תמיד ישנה דרך להגיע אל הילד. אולי היא תדרוש יותר מאמץ, ואפילו תצריך יציאה מיוחדת מהבית, אבל כדאי להתאמץ, ולהדגים לילד מסר נהדר לחיים: לא משנה מה תעשה, אני תמיד אוהב אותך וארצה לבלות איתך.

>> איך תעודדו את הילדים להיות עצמאיים יותר?