כשנה וחצי חלפו מאז התאונה המחרידה שבה נהרגו תומר ויינשטין ויניב לוגסי, כתוצאה מפגיעת רכב במהלך רכיבה על אופניים. הם הותירו אחריהם משפחות שהתקשו מאוד להתמודד עם הטרגדיה.
כשתומר רייזברג, מנכ"ל "מגנוליה" וחבר ילדות של וינשטיין שמע על מותו, הוא היה בהלם מוחלט. "המחשבה שחבר ילדות שלך, אדם בן גילך שכולו חיות וכושר, איש חכם ואהוב בעל משפחה, פתאום מת, הייתה קשה מאד לעיכול", הוא שיתף בפוסט שכתב.
מפגש אקראי עם אחותו של וינשטיין ז"ל, הוביל את רייזברג להבנה שהוא חייב להגיע לאירוע אזכרה שנערך לזכרו. כשהגיע לביתה של עדי אשתו, הוא נחשף למילים המרגשות שכתב וינשטיין ששולבו בספר זיכרון שהוכן להנצחתו.
התחושות שהציפו אותו כשקרא את הכתוב, גרמו לו להבין שגם הוא חייב לתרום את חלקו למען הנצחת החבר, מה שהוביל אותו לרעיון הבא: הכנת תכשיט זיכרון אישי עליו ייחרט משפט שכתב וינשטיין במהלך חייו.
"בהתחלה חששתי לספר לבני המשפחה על הרעיון", מודה רייזברג. "לא רציתי שהעניין ייתפס כהצעה מסחרית לשם רווח, כיוון שהרעיון באמת הגיע ממקום אישי. לשמחתי, כשהתקשרתי לרויטל, אחותו של תומר, היא ועדי התרגשו לשמוע על כך, ונתנו את אישורן להתחיל בעיצוב", הוא מספר.
מי שעונדת את שרשרת הזיכרון בימים אלה היא כמובן עדי – אשתו של תומר וינשטיין, לאחר שהחליטה לחרוט על גביה משפט סיום מתוך מכתב שקיבלה מתומר לפני מספר שנים: "אני מתגעגע, תומר".
"כשתומר רייזברג פנה אליי מאוד התרגשתי", היא נזכרת. "אמנם לא ממש יצא לי להכיר אותו, אבל ידעתי שהוא חבר של תומר מתקופת הילדות. חשבתי שהרעיון להנציח את זכר אהוב ליבינו באמצעות תכשיט הוא יוזמה מקסימה ומובן ששמחתי לשתף עם זה פעולה. אני חייבת לציין שעד כה כבר זכינו למספר מחוות מרגשות, אבל במקרה הזה היה משהו מיוחד שמחמם את הנשמה. היום אני עונדת את השרשרת קרוב ללב וזה מאוד מרגש אותי לדעת שאני נושאת עליי חלק מהמחשבות שלו".
המוות של תומר הוא משהו שעדיין קשה לנו לתפוס, ואנחנו עוברים שלבים טבעיים של אבל. זה מקסים בעיני שפתאום מגיע מישהו עם רעיון כזה מרגש שמציף זיכרונות".
איך הרגשת כשחיפשת את משפט הנצחה עבור התכשיט?
"זה לא היה פשוט. נאלצתי להציץ שוב במכתבים מרגשים שונים שקיבלתי מתומר. חלקם מהתקופה שבה היינו אוהבים צעירים. הציפו אותי המון רגשות ודמעות. לשמחתי, הילדים שיתפו פעולה ובחרנו כמה משפטים שרצינו לנצור לתמיד. זו מתנה משמעותית עבורי – תכשיט הוא משהו נצחי שעובר מדור לדור. אז אמנם תומר לא יזכה לראות את הדורות הבאים, אבל השרשרת תמשיך להנציח את זכרו".
"לא ידעתי שתכשיט יכול לעורר רגשות בכאלה עוצמות"
לירון חביה תקומי, מנהלת משאבי אנוש ב"מגנוליה", איבדה את אביה שנפטר ממחלת הסרטן ב- 2003 כשהייתה חיילת. כמו עדי, גם היא שמחה על ההזדמנות להנציח את אביה כששמעה על האפשרות לעצב תכשיט זיכרון המשלב את כתב ידו.
"מעט לפני שנפטר, אבי הגיע לבקו"ם להיפרד ממני, והביא איתו מכתב שכתב. כששמעתי על האפשרות להנציח את זיכרונו באמצעות תכשיט, שלפתי את המכתב אותו שמרתי במגרה ליד המיטה, והחלטתי לקחת ממנו את המשפט: "מאבא האוהב אותך". אין לי מילים לתאר את התחושה שהציפה אותי כשראיתי את המילים שכתב בכתב ידו על השרשרת. כשקיבלתי אותה, הראיתי אותה לבני המשפחה, וכולנו פשוט בכינו מהתרגשות. לא ידעתי שתכשיט יכול לעורר רגשות בכאלה עוצמות. היום אני מרגישה שאבא שומר עליי דרך השרשרת".
לירון החליטה לענוד את השרשרת הפוך, כדי שהכיתוב יוסתר. "המשפט החרוט הוא אישי עבורי", היא מסבירה על ההחלטה.
"גם הילדים שלי שלצערי לא זכו לראות את הסבא שלהם אהבו את הרעיון. היה משהו בשרשרת שעורר את סקרנותם וגרם להם להתעניין במי שהוא היה. הבן שלי קרוי על שמו ואני חושבת שזה בהחלט מרגש לחשוב על כך שיש אלמנט נוסף בחיינו שעוזר לנו לשמר עוד רגע של זיכרון מאבא היקר".