אתם מתעוררים ב-11 בבוקר ונשארים עוד חצי שעה במיטה. אין לכם חשק לבשל, אז אתם מחליטים שסנדוויץ' עם פסטרמה זה מספיק משביע בשביל ארוחת בוקר וצהריים ביחד. זורקים לשקית מגבת אחת ובקבוק מים, ונוסעים לים. בערב אולי תישארו בבית ותראו סרט, ואולי תצאו לשתות משהו. לא חייבים להחליט עכשיו, תחשבו על זה כשתתעוררו מתנומת אחר הצהריים שתתפסו אחרי שתעשו אהבה. סטופ.
חמש שנים אחר כך. אתם מתעוררים בשבע בבוקר. צריך לארגן את הקטנה לגן, ואת הגדול לבית הספר. הכנת סנדוויצ'ים לשניהם, ואתם כבר חושבים על ארוחת צהריים. אימא שלך תבוא לשמור עליהם, אבל היא ביקשה שתחזרו מהעבודה מוקדם. בשתיים בצהריים היא מצלצלת שהגדול לא מרגיש טוב. אתם ממהרים הביתה כדי לגלות שנורא משעמם להם בחופש הגדול. הפתרון הכי פחות מזיע והכי קרוב – הקניון. קניתם, צעקתם, ניקיתם, חזרתם הביתה ואתם שמוטי כוחות. אחד מכם, זה שקיבל את ההזדמנות לעבוד עד מאוחר היום, חוזר כשהם כבר ישנים. הבית מבולגן, אבל מישהו צריך לנקות. אתם מגיעים למיטה באישון לילה, ונרדמים עוד לפני שהספקתם להעניק אחד לשני נשיקת לילה טוב.
יש כאלה, לא להאמין, שמעדיפים דווקא את התסריט הראשון.
"ילדים לא מאפשרים חופש"
בארץ אנחנו עדיין נסערים מכך, אבל מתברר שיש חיה כזאת - משפחה ללא ילדים. גדי רוזן, מאמן משפחתי-זוגי, מאשש זאת: "בתרבות שלנו בארץ מצפים מזוג להביא לעולם ילדים, אבל באירופה מודל משפחתי שכזה הוא כבר נפוץ. שם קוראים לזה 'משפחה זוגית' שמורכבת רק משניים, וברור לכל הצדדים שאין כל כוונה להביא ילדים".
הסיבות להימנעות מהבאת ילדים רבות, מסביר רוזן. "זה עוצר את הקריירה, לא מאפשר חופש. למעשה זו התחייבות שקשה לדעת אם נוכל לעמוד בה". בתקופה כמו שלנו, כשאנשים רוצים להגשים את עצמם בכל התחומים, הבחירה במשפחה כבר לא מובנת מאליה, כפי שהיה בדורות קודמים: "פעם אנשים חיו במסלול של הישרדות, רק רצו שיהיה להם מה לאכול ואיפה לגור. אבל הדור הצעיר רוצה הרבה יותר".
עמית (שם בדוי), עורכת דין בת 40, החליטה כבר בגיל 16 שהיא לא מעוניינת להיות אמא. היא חיה בזוגיות שלוש שנים וחצי, עם גבר שהוא אב לשניים מנישואים קודמים. השניים ידעו מההתחלה שהם לא יביאו ילדים. "לא כל אחד מתאים להיות הורה", היא מסבירה. "צריך הרבה תעצומות נפש, זמן, רגשות, סבלנות וגם כסף". אבל הצהרה כזו, היא מסבירה, גוררת לא אחת תגובות וניסיונות שכנוע מאנשים שבטוחים שהבחירה שלה לא הגיונית. "הבחירה שלי מערערת את הסדר החברתי שהיה מאז ומעולם, ולאנשים קשה עם זה. זה לא פשוט להחזיק דעות קיצוניות שכאלה בארץ, אנשים לא מבינים שאני לא באה לעצבן מישהו או להתריס. ובכל זאת, מנסים כל הזמן לשכנע אותי אחרת, מתייחסים לאישה שלא רוצה להיות אמא כאל פגומה ולא נשית".
"ילדים מחדדים את ההבדלים בין ההורים"
מה גורם לאנשים מסוימים לבחור במשפחה שהיא בעצם זוג? גדי רוזן מעלה השערה כי חלק ניכר מהאנשים הללו עברו ילדות לא פשוטה; "קשה לי להאמין שילד גדל במשפחה חמה ותומכת, יוותר על משפחה". עמית, אגב, לא שוללת זאת לחלוטין, אבל מדגישה שלאחותה יש שלושה ילדים, ושהוריה תמיד תמכו במשפחתיות ובהבאת ילדים לעולם.
גם אסף (שם בדוי), עיתונאי גרוש בן 32, מספר על ילדות נעימה, ומסביר שאף פעם לא נמשך לרעיון ההורות. בפרופיל הג'יי דייט שלו הוא מצהיר שהוא לא רוצה ילדים, ומודה שאין הרבה נשים ששמחות לפנות אליו. "פעם יצאתי לדייט ראשון עם מישהי, וסיפרתי לה שאני לא רוצה ילדים. היא הזדעזעה וחשבה שאני פסיכופת". לטענתו אנשים לא באמת מאמינים לו, ומתייחסים להצהרה הזו בזלזול – "הם אומרים לי שיום אחד אני עוד ארצה ילדים. אבל אני רוצה ליהנות מהחיים, לא מעוניין להקדיש אותם לבן אדם אחר. מבחינתי לעשות ילדים זה לאבד חלק גדול מהחיים".
אך האם הבאת ילדים לעולם באמת גוזרת את דינם של ההורים כזוג מוצלח וכאנשי קריירה בועטים? אנשי המקצוע לא משוכנעים בכך. ד"ר כרמי אומרו, יועץ זוגי, מגשר ומנהל מכון "פתרונות", טוען שאפשר לשלב בין הקריירה, הזוגיות והילדים – אבל גם הוא מודה שהזוגיות עלולה להינזק כשמביאים ילד לעולם: "יש אנשים שאומרים: 'אחרי שנולד הילד, איבדתי את אשתי'. הבאת ילד מחדדת את ההבדלים בין האנשים – יכולת הנתינה, האחריות, היכולת לוותר על צרכים אישיים או לדאוג למשפחה".
אפקט נוסף שעשוי להזיק לזוגיות הוא הדאגנות הקיצונית שהורים מסוימים לוקים בה, כאשר הם מתפקדים עבור הילדים, במקום להיות בני זוג ואנשים גם עבור עצמם. "כך", אומר ד"ר כרמי, "נשמט הבסיס הזוגי. ילדים יכולים לתרום לזוגיות, כשההורים הם שותפים שיודעים לאזן בין הקשר הזוגי לבין ההורות. אם יודעים לצאת לסרט או לחופשה, ולא כל רגע לטלפן למטפלת, אפשר לשמור על הזוגיות".
בכל מקרה, הוא מדגיש, חשוב להבהיר לעצמכם למה אתם רוצים ילד: "אם נשאל אנשים למה הם הביאו ילדים לעולם, הרבה פעמים התגובה הראשונית תהיה שתיקה. התשובה הזאת היא אישית כי אתה לא חייב להביא ילדים".
ואם נתחרט, מה?
בעיקר עבור נשים, מגיע גיל מסוים שבו ההחלטה היא בלתי הפיכה, ואת צריכה להמשיך את חייך במחשבה שעשית את הדבר הנכון. מה יהיה אם תרצו ילדים, ויהיה מאוחר מדי? "יש לי ודאות גדולה שאני אסבול אם יהיו לי ילדים", מודה עמית. "לעומת זאת, יש לי ספק אם אני אסבול מזה לעת זקנה. בכל מקרה, אני לא מתכוונת להוליד ילדים על מנת לנצל אותם, רק כדי שלא אהיה בודדה בעתיד".
רוזן מזכיר שיש זוגות עם ילדים שבכל זאת נותרים בודדים לעת זקנה: "מדובר בשאלה של תקשורת ועבודה על היחסים. צריך להשקיע בכל מערכת יחסים או משפחה כדי להשיג תוצאות טובות. אסור לחשוב שהביולוגיה עושה את שלה, כלום לא מובן מאליו".
לעמית חשוב להדגיש שילדים הם לא בגדר חובה אוטומטית, ומחשבה נוספת נדרשת: "תעשו חשיבה, תראו אם אתם בשלים רגשית וכלכלית, תעברו קורס הורות, ואז תחליטו". ואילו אסף היה רוצה שאנשים יורידו קצת את הלחץ, "שיבינו שלא כולם רוצים ילדים. כל התפיסה המסורתית הזו - הגיע הזמן לנער אותה קצת".