העולם החדש מצמיח אפשרויות שונות לתא משפחתי אלא שהתאים המשפחתיים החדשים מתחילים אף הם לאתגר את מערכת המשפט כאשר סכסוכי המזונות אינם נחלתם של תאים משפחתיים מסורתיים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2015, 6 אחוזים (117 אלף) מכלל המשפחות בישראל הן משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17. בשנת 2015 היו 22 אלף אימהות רווקות חד-הוריות לילדים עד גיל 17,שהן כ-20 אחוזים מהאימהות החד-הוריות.

הגידול במספר האזרחים המעוניינים להיות הורים בלי להיות כבולים לתא משפחתי יוצר סיטואציות שונות שמחייבות התייחסות שונה.

קחו למשל את ק' ו ש'. השניים הכירו באתר אינטרנט המחבר בין אנשים לצורך הורות משותפת שלא במסגרת חיים זוגיים (הוא הומו בזוגיות והיא רווקה).

באוקטובר 2013 הם חתמו על 'הסכם הורות' בפני נוטריון אשר לא אושר בבית משפט. ההסכם מפרט את כל העניינים הנוגעים למשמורת הילד שיביאו לעולם, מזונותיו ואחזקתו. כך למשל הוסכם שהאם תקבל מזונות קטין בסך 2,250 שקלים בחודש ובנוסף יחלקו ביניהם שווה בשווה את ההוצאות השוטפות - רפואיות, חינוך והעשרה. כן הסכימו השניים שאם אחד מההורים יגיש תביעת מזונות יבוטל ההסכם.

כעבור כשנה וחצי, בינואר 2015 נולדה לשניים בת, אלא שכעבור שנתיים חדל האב מלשלם מזונות והאישה הגישה כנגדו תביעה באמצעותנו.  בית משפט פסק כי על האב לשלם על פי ההסכם וקבע דיון להוכחות ליוני 2017. שלושה חודשים טרם אותו דיון בבית משפט לענייני משפחה הגיש האב בקשה למשמורת משותפת.
בקשתו של האב התאפשרה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון לפיו דמי מזונות יחושבו בהתאם ליכולת הכלכלית של שני ההורים תוך התחשבות בחלוקת המשמורת על הילדים. אולם בית המשפט סירב לבקשה למשמורת משותפת וקבע כי המשמורת תהא אצל האם.

בתום דיון ארוך פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האב יישא בתשלומי המזונות בגובה שנקבע בהסכם וכי ישלם כשני שליש מהוצאות הנוספות הנוגעות לחינוך בריאות והעשרה) וכן הטיל עליו הוצאות גבוהות בסך 25 אלף שקלים.

גם אם ההסכם אומר אחרת - תשלום המזונות תלוי בהכנסות

לפסק הדין יש כמה משמעויות: בניגוד לאיזו תפיסה שהשתרשה מאז פסיקת העליון, אין משמורת משותפת אוטומטית וכל מקרה נבחן לגופו. גם אם מדובר בחלוקת מזונות שוויונית לא תתאפשרנה מניפולציות מכוערות, העלמת מידע והסתרות כפי שנקבע במקרה זה.

חידוש נוסף של פק הדין הוא שכשההכנסות לא מאוזנות בית המשפט יכול לקבוע מהשקל הראשון שעורים שונים של נשיאה בהוצאות (לא כפי שהיה בהסכם בין השניים – מחציות למשל של בריאות וחינוך).

על הציבור לדעת שכללי המשחק השתנו וכי הסכמים יש לכבד. חשוב לזכור לא לעתור לבית המשפט בחוסר תום לב ולבוא בידיים לא נקיות אחרת בית המשפט יכול לסבול התנהגויות כאלה.

כמו כן עולה מספק הדין החשוב הזה כי לבית המשפט יש שיקול דעת איך לקבוע בכל מקרה לגופו את שיעור ההוצאות והמזונות בין ההורים. לא עוד אמות מידה קבועות ולא צודקות. המזונות ייפסקו בעתיד בהתאם ליכולות של שני ההורים כושר השתכרותם ואופק ההכנסות שלהם בעתיד.

בנוסף, אף שיש מקרים שראוי וצריך לבחון משמורת משותפת, עדיין יש לשקול זאת לאור מאפייניו השונים של כל תא משפחתי.
אלה שבע המלצות ברזל להורים שמתכוונים לעשות ילד במשותף - בין אם במסגרת של נישואין ולרבות כאשר הם אינם מתכוונים לחיות יחד:

לבחון היטב את הפרטנר , לעשות כל בדיקה אפשרית

להכין הסכם עם עו"ד מקצועיובקי בדין המשתנה

לאשר הסכם בפני בית המשפט

לקבוע בהסכם בטחונות וערבויות וגם הצהרות על יכולות כלכליות והשתתפות במזונות

לקבוע מה טובתו של הילד.

להסדיר בצורה מדויקת את זמניי השהייה

לחשוב על קשיים ובעיות צפויות

עו"ד ד"ר רונן דליהו, עוסק בדיני משפחה ומשמש יו"ר ועדת משפחה בלשכת עורכי הדין