אם הילד שלכם היה זקוק לקלינאית תקשורת, פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק או תזונאית – הייתם מעדיפים שהוא יפגוש איש מקצוע שהוסמך לכך לאחר לימודים אקדמיים בסטנדרטיים בינלאומיים או מטפל שקיבל תעודה לאחר הכשרה קצרה בסמינר? הצעות חוק חדשות המקודמות בכנסת נועדו להוריד את הרף האקדמי למקצועות הבריאות, והחשש מההשלכות על בריאות הציבור גובר.
כמה הצעות חוק להורדת סף ההכשרה האקדמית במקצועות בריאות קודמו השנה בכנסת, וזאת לאחר שהדבר אושר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים מול המפלגות החרדיות. לפי ההצעה, לא יידרש בהכרח רף אקדמי כדי לקבל הסמכה כמטפל במקצועות הללו, ויוסדר מסלול לא אקדמי מקביל של מתן הכשרה מקוצרת בפיקוח משרד הבריאות והוצאת תעודת הסמכה כמטפל. הצעת חוק העוסקת במקצועות כמו פיזיותרפיה, תזונה, ריפוי בעיסוק וקלינאיות תקשורת הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם, והצעת חוק העוסקת במקצוע הטיפול באומנויות עברה קריאה טרומית.
נשים רגע בצד את החוק הנוראי עצמו.
מזעזעת אותי הידיעה שרבים חושבים שב-4 חודשים בלבד אפשר ללמוד לטפל בבני אדם: פיזיותרפיסט, קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק, תזונאית.
זלזול במקצועיות ובחיי אדם.
בטח יש כאלה שחושבים שמספיק 8 חודשים ללמוד רפואה.https://t.co/9hZ9mGVR0N
הטיפול במקצועות הפרא רפואיים מעוגן בחוק משנת 2008, אבל הניסיון להסדיר את מקצוע הטיפול באומנות נעשה כעת לראשונה "עצם הרעיון להסדיר את התחום של טיפול בחוק הוא מטרה ראויה. עם זאת, המל"ג ומשרד הבריאות יצרו סטנדרטיזציה אקדמית שדורשת תואר שני והכשרה מקצועית והצעות החוק רוצות להחליש את האקדמיזציה והדרישה לתארים אקדמיים, בראי המחסור במטפלים", מסבירה ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב.
לדבריה, ההשלכות על איכות הטיפול חמורות. "עובדים עם הכשרה נחותה יובילו למתן שירותים נחותים. אם המטרה היא שאוכלוסיות ספציפיות יטפלו בקהילות ספציפיות כמו משפחות חרדיות, אז למעשה הם ייתנו שירותים נחותים לאוכלוסייה החרדית וגם לימודים נחותים לאוכלוסייה החרדית. זה מייצר מעמדות שונים בתוך העיסוק. כשמטופל הולך למטפלת מסוימת הרבה פעמים הוא לא יודע מי היא ואיזו הכשרה היא עברה", אומרת ד"ר לוריא, "ואז נוצר אי שוויון כי המטופלים החזקים, שגם ככה הולכים לשירותים פרטיים, יוכלו לזהות ולבדוק, אבל המטופלים היותר חלשים לא יבדקו. בסופו של דבר זה יוביל להורדה של המקצוע, להורדת תנאי העבודה ולהחלשה מקצועית. המקצועות הפרא רפואיים גם ככה סובלים מתנאים ירודים יחסית לכך שאלה מקצועות פרופסיונאליים".
בפועל אלה חוגים בסבסוד קופת החולים
מתברר שהצעות החוק הללו לא נולדו בממשלה הנוכחית. "כבר בשנת 2014 ליצמן ניסה לקדם את זה. זה מיטיב עם החרדים במובן מסוים כי במסגרת שירותי הבריאות הנוספים בקופות החולים יש אפשרות לסבסד כל מיני פעילויות מהסוג הזה, אבל בפועל זה כמו חוגים. רואים את זה היום בשחייה. במגזר החרדי קוראים לכך פיזיותרפיה אבל בפועל הם מקבלים חוגי שחייה ומי שמממן זו קופת החולים. כך יכול להיות שיקראו לטיפול מסוים טיפול באומנות, אבל זה בסוף יהיה חוג מקרמה לילדים במימון קופת החולים. במשך תקופה ארוכה הצליחו לבלום את זה", מסביר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי ומרצה. הוא רואה את זה כחלק ממהלך רחב יותר של הממשלה.
"מאז שקמה הממשלה יש פגיעה בערך המקצוענות. הממשלה מנסה בהרבה מאוד ממדים ובלא מעט תחומים להחליף את המקצוענות בפוליטיקה או באינטרסים פוליטיים. ראינו את זה בכלכלה עם נגיד בנק ישראל, ורואים את זה גם כאן. היה למשל מכרז של מפקח בנייה בכיר, ותנאי הסף היה להיות בעל תואר באדריכלות או לקבל הסמכה מהרבנות. זה מזעזע, כי זה אומר שאתה יכול לא להבין שום דבר בבנייה ואפילו לא לדעת אנגלית", הוא אומר.
"מאז שקמה הממשלה יש פגיעה בערך המקצוענות. הממשלה מנסה בהרבה מאוד ממדים ובלא מעט תחומים להחליף את המקצוענות בפוליטיקה או באינטרסים פוליטיים"
ד"ר עדי ניב-יגודה
כך לדבריו, הורדת הסף האקדמי במטרה להיטיב עם האוכלוסייה החלשה דווקא תפגע בה: "בסוף ייווצרו שתי היררכיות טיפוליות. יהיו מטפלים מקצועיים, שלמדו והוכשרו ודרגת השכר שלהם גבוהה, ויהיו מטפלים לא מקצועיים שרמת השכר שלהם נמוכה. אנחנו נראה שתיווצר רפואה מקצועית לבעלי אמצעיים ורפואה או שירות בריאות לא מקצועי שיצרכו בעיקר חסרי האמצעים. הפגיעה תהיה באוכלוסייה החלשה, שתרכוש שירותי בריאות ממטפלים שלא בהכרח קיבלו הכשרה מקצועית".
נראה כי המהלך שמקודם בכנסת נעשה ללא היוועצות עם גורמי המקצוע. "יש התעלמות מוחלטת מגורמי המקצוע. אנחנו באנו ואמרנו שאנחנו מייצגות את מקצועות הבריאות ושנבקש להתייעץ איתנו. אנחנו לא מכחישות שהמצב בשטח היום לא טוב. רצינו שידברו איתנו כדי שנחשוב על פתרון מקצועי איכותי שייתן מענה. לא פנו אלינו. אף אחד לא דיבר איתנו. הכול נעשה מעל הראש שלנו תוך התעלמות מוחלטת ממיילים, ניירות עמדה וכנס חירום שעשינו בכנסת", מספרת ד"ר ענת אלבז, יו"ר החברה הישראלית לריפוי בעיסוק.
נניח והחוק יעבור - איך זה יעבוד בפועל?
"יהיו מטפלים שיקבלו תעודה תחת סמינרים חרדיים. זה ייתן חופש לבעלי הסמינרים לקבוע תוכנית שלכאורה משרד הבריאות יפקח עליה, אבל אנשי המקצוע שלנו לא מעורבים בדיונים בכלל ולא ברור מי יפקח על זה. ככה תיכנס בת סמינר בת 18, תלמד תוכנית מקוצרת של שנתיים שאנחנו לא יודעים מה התכנים שם כי הם לא מאפשרים למשל לראות תמונות של גוף האדם בגלל אילוצים דתיים, תהיה הכשרה בלי קריטריונים מוכרים, והיא תתחיל לטפל בילדים עם אוטיזם, במבוגרים אחרי אירועים מוחיים, בהפרעות נפש, בשיתוק מוחי ובכל מיני מצבי בריאות שמלמדים אותם אצלנו לעומק", אומרת ד"ר רותי טראוב בר-אילן, מרפאה בעיסוק ומדריכה בכירה ומרצה וחוקרת באוניברסיטה העברית, "לא סתם זה מצריך שלוש וחצי שנות לימוד והכשרה במוסדות ציבוריים עם פיקוח והדרכה. המקצועות האלה הם לא קוריוז. החשיבה הזו חייבת להיות מובנת וברורה לכל מי שמביא הצעות חוק הזויות כאלה".
"הכול נעשה מעל הראש של גורמי המקצוע תוך התעלמות מוחלטת ממיילים, ניירות עמדה וכנס חירום שעשינו בכנסת"
ד"ר ענת אלבז, יו"ר החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
"אנחנו מקווים שכשיצטרכו לקבל החלטה, שהבריאות של כל אחד מהילדים של השרים והח"כים תעמוד לנגד עיניהם", אומרת ד"ר טראוב בר-אילן, "שישאלו את עצמם אם הם יפנו בן משפחה שלהם לקבל טיפול מאיש מקצוע שלמד ורשאי לעבוד עם רישיון ממשרד הבריאות ועבר מבחן רישוי, או למישהי מסמינר שעברה הסמכה עם תעודה? שיענו עם יד על הלב למי הם היו הולכים. אני יכולה להבטיח מה התשובה. לפני שהם מרימים את היד ומצביעים על החוק הזה שיסתכלו על עצמם ויחשבו למי הם היו שולחים את בני המשפחה שלהם. אחר כך שיחליטו על ציבור הבוחרים שלהם".
"המקצועות האלה הם לא קוריוז. החשיבה הזו חייבת להיות מובנת וברורה לכל מי שמביא הצעות חוק הזויות כאלה"
ד"ר רותי טראוב בר-אילן
בימים אלה הן נמצאות בעיצומו של מאבק. "אנחנו מקוות שנוכל לעצור את המהלך. אנחנו פונות לכל מקום כדי להפיץ את המסר, פונות לכל ח"כ שיכולות כדי לגייס תמיכה, מפעילות את נשות המקצוע בשטח ומדברות עם האקדמיות", אומרת ד"ר אלבז, "זה לא הגיוני בשום צורה. זה הזוי וזו תהיה בכייה לדורות לכולנו. כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו או מישהו שיקר לו באיזה שהוא שלב בחיים צריך מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסט, תזונאי וכו', ואם נמצא את עצמנו מקבלים טיפול ממישהי שעברה הכשרה מקוצרת ללא מבחן רישוי וללא עמידה בסטנדרט בינלאומי זה אוי ואבוי למצב הבריאות שלנו".