מה הייתם עושים אם הבן שלכם היה מחליט שהוא בת?
או אם הוא היה גמד, או רוצח המונים? הסופר אנדרו סולומון, שגדל כהומו שהוריו התקשו לקבלו, חקר במשך עשור הורים שילדיהם אינם כמו כולם. לרגל פרסום ספרו, הוא מציג 6 משפחות מבין כ-300 שראיין. "מרבית הילדים רצו בשלב זה או אחר שיתקנו אותם ויהפכו אותם לנורמליים", הוא אומר

אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ, אבל יש מקרים בהם כן. מקרים בהם התפוח כל כך שונה מבני משפחתו, עד שהם ממש מתקשים לקבל אותו, להכיל אותו ולפעמים אף לאהוב אותו. סופר מוכר בשם אנדרו סולומון מוציא בימים אלו ספר חדש בו הוא חוקר את השאלה: כיצד הורים מתמודדים עם ילדים שונים או 'פגומים'? הספר מעורר המחלוקת מבקר את החברה הדוחקת את ילדיה הלא נורמטיביים לשוליים בעזרת סיפורים של משפחות רבות כאלה, שההתמודדות בהן שונה ומרתקת. לפנינו מעט על שישה מקרים מתוך הספר החדש הנקרא 'רחוק מהעץ':
קים ריד: משחקן פוטבול לטרנסג'נדר


בתור פול, היתה קים גם ראש מועצת התלמידים, והנער הפופולרי ביותר בתיכון, אך רק כשעשתה את שינוי המין היתה מאושרת לראשונה. כל האושר הזה חייב היה להתרחש בנפרד מבני משפחתה, כך הרגישה, ולא ראתה איש ממכריה, כולל את אימה, במשך חמש שנים. אחרי מות דודה של קים, יצרה סוף סוף קשר עם המשפחה וסיפרה על השינוי. אמה, קרול, היתה המומה. "הרגשתי עצב גדול", מספרת האם. "אבל אחרי תקופת הסתגלות הבנתי שאני אוהבת את ילדי על החכמה, ההומור והאדם שהוא, או היא. בוודאי שהייתי מאושרת אם פול היה שמח להיות פול, אבל זה לא היה המקרה. אני שמחה שהיה לה אומץ לעשות משהו בנידון".
ונסה מיי: ילדת פלא במשטר הורי קשוח

"אני אוהבת אותך כבתי, אך לעולם לא תהיי מיוחדת עבורי אלא אם כן תנגני בכינור", היתה האם אומרת לבתה מקטנות. בתקווה ליחסי אם-בת תקינים יותר, מצאה לה ונסה מיי מנהל חדש בגיל 21. מאז לא דיברה איתה אמה יותר. לכבוד הספר יצר המחבר קשר עם האם, שכתבה לו: "בתי בת 30 היום, והחלק ההוא של חיי נגמר מזמן". ונסה מיי היא מיליונרית ומצליחה בכל העולם, אך אומרת: "הרגשתי מבוגרת יותר בגיל 12 מאשר היום. כאשר אני מתגעגעת לאמי או שעולה בי תקווה לקשר, אני משננת את תגובתה האחרונה ומבינה שזה לעולם לא יוכל לקרות".
קלינטון: מתפקד בזכות אהבת הוריו

יש לקלינטון רק שתי אצבעות מתפקדות, בעזרתן הוא כותב, וההליכה שלו אינה מושלמת, אך הקשיים לא עוצרים את נחישותו לתפקד, שהתחילה בנחישות הוריו, שלא ויתרו עליו לרגע, לימדו אותו בבית, וכיום הוא הולך לקולג', ובדרכו לאוניברסיטה ללימודי פיננסים. שריל ובעלה מאוהבים בבנם. "אני מרגישה שהדבר היחידי שנתנו לו זאת אהבה. את היתר הוא עשה לבד".
דילן קלבולד: הרוצח בבית הספר קולומביין

דייויד: אז מה אם יש לו תסמונת דאון?

"אנו גדלנו מאוד כבני אדם מתוך החוויה הזאת", אומרת האם. "עבור דייויד הייתי מוצאת תרופה, אבל לא הייתי מוותרת על הדרך הזו שעברנו אני ותום כהורים. החוויות הללו עיצבו אותנו והפכו אותנו למי שאנו היום. אנו אנשים טובים וחזקים בהרבה ממה שהיינו קודם".
אנדרו סולומון, הסופר: הומוסקסואל שרצה להבין את השוני


"בגיל 19 לקחתי את כל חסכונותיי והשקעתי בטיפול לבעלי בעיות מיניות עליו קראתי בעיתון, במסגרתו מקיימים יחסי מין עם סרוגייט ממין נקבה. בתקופה זו כבר הייתי פעיל מינית עם גברים, וה'טיפול' לא עזר. מכאן החל העניין שלי בהורים וילדים השונים באופן קיצוני זה מזה. בעשור האחרון ראיינתי למעלה מ-300 משפחות כאלה. מרבית הילדים רצו בשלב זה או אחר שיתקנו אותם ויהפכו אותם לנורמליים. הורים שמקבלים לבסוף את השוני בילדיהם מדווחים שזהו תהליך מורכב אך מעשיר".