הצצה לתוך האלבום המשפחתי המעלה אבק תעורר לא מעט זכרונות נשכחים ורגשות נוסטלגיים מצד רוב האנשים. צלמת פינית החליטה שהיא אינה מסתפקת בתמונות הדו-מימדיות ובזכרון על מנת לחיות שוב את רגעי ילדותה, ויצאה ליצור מחדש זכרונות מתוקים שאבדו יחד עם שלוש אחיותיה. ארבע האחיות יצאו במסע אל העבר כדי לבדוק מה השתנה ומה נשאר בדיוק אותו הדבר. התוצאה משעשעת ונוגעת ללב.
"אולי נעשה זאת שוב בעוד 15 שנה"
וילמה הורסקיינן, 33, צלמת מהלסינקי, היא האחות הבכורה במשפחה, והיא הוציאה את אחיותיה למסע בעקבות החופשות המשפחתיות של פעם. בכל לוקיישן האחיות עשו ככל יכולתן על מנת ליצור שחזורים מוצלחים במיוחד בעזרת מחוות הגוף והבגדים שלבשו. כל תמונות המקור נלקחו מאלבומים מהשנים 1986-1990, ומסתבר שלא רק הבנות השתנו להן. גם חלק מהלוקיישנים כבר לא נשארו כפי שהיו. ההורים של האחיות עדיין מתגוררים באותו הבית בו גרו לפני עשרים שנה, כך ששחזור תמונת האמבטיה היה קל יחסית, אך כשביקשו הבנות לשחזר את תמונת הספה מחג המולד, זה כבר היה בעייתי יותר מאחר שסבן, המופיע בתמונה המקורית, נפטר בינתיים. גם כשניסו להצטלם שוב עם הפילים בגן החיות של סטוקהולם, עבורו נסעו עד שוודיה, גילו למרבה הצער שאלה מתו מזמן ולא הוחלפו בחדשים.
העבודה נקראת 'צמיחה' מסיבות ברורות, וכוללת שלושים תמונות משוחזרות. הורסקיינן הופתעה בעיקר לגלות שלמרות כל השינויים שהתרחשו בעשרים השנים שחלפו, היה להן קל מאוד, לבנות, לחזור לתפקידים הישנים שלהן, ואפילו שעתה הן גבוהות מאמא שלהן, כששיחזרו את התמונות הישנות חזרו בן רגע להיות הילדות הקטנות שלה.
"אשמח לחזור ולהצטלם שוב עם אחיותיי באותם המקומות בעוד חמש עשרה שנה, אבל הן לא נלהבות מהרעיון בינתיים. עייפתי אותן קצת כנראה", אומרת הורסקיינן, המקבלת לא מעט פרסום בעקבות הפרוייקט. "הכי חשוב לי זה שאחיותיי מאוד מרוצות מהתוצאה הסופית. עבדנו על זה ארבעתנו יחד. לא היה פשוט לאתר את חלק מהלוקיישנים בתמונות המקוריות, והתמודדנו עם הרבה רגשות לא פשוטים מתוך כך שכל הזמן חפרנו בעבר המשותף שלנו. כל אחת מאיתנו חיה כיום בעיר אחרת, ולא היה פשוט לארגן את זה גם מבחינה לוגיסטית".
הפרוייקט צולם במצלמת פוקט ביתית עם פילם על מנת לייצר שחזור מדוייק ככל האפשר לציוד שעמד ברשות אב המשפחה חובב הצילום כשצילם את המקור. בתמונות המקור היתה הורסקיינן בת 7-11, האחות האמצעית צעירה בשנתיים, והקטנות הן תאומות, וצעירות בשנתיים נוספות. הפרוייקט יצא כספר בפינלנד, אך רק עכשיו, כשעלו התמונות מתוכו לרשת, הוא תופס תאוצה של ממש, וכנראה יצא לאור במהדורה גדולה יותר.
"התחושה הכללית בסדרת התמונות היא קלילה ושמחה, וזה מפתיע, כי התחושה ההתחלתית שלי כשיצאתי למסע הזה היתה די עצובה. חשבתי שהתמונות יעבירו מסר של פרידה מהעבר, אבדן רגעים שהיו ולא ישובו, אובדן של אנשים בדרך, אבל מה שיצא הוא כמעט לגמרי הפוך, וזה נהדר ומפתיע".
