הורות יכולה להיות מתישה ואפילו מייאשת. אם לשלושה כתבה על זה פוסט, שהגיע למאות אלפים ועורר גל תגובות מהלב. אפילו לורה מאזה האוסטרלית, בלוגרית הורות ידועה ואם לשלושה, לא הייתה מוכנה לכמות תשומת הלב שפוסט אחד תמים שלה ייצר, ועכשיו היא שמחה להגיב לכלי התקשורת מסביב לעולם, ולהדגיש עוד יותר את המסר שלה: צרת רבות, חצי נחמה.
לורה כותבת כבר שלוש שנים, בכנות, על חייה, על דיכאון אחרי לידה שחוותה, על תחושות של בדידות וניכור, בלבול וזרות. הכתיבה התחילה על מנת לחבר את עצמה לאמהות אחרות, ועכשיו היא מגיעה מהצד השני של המתרס, בתקווה לתת יד לאמהות שנמצאות במקום הנמוך והבודד שבו הייתה היא בעבר.
"תמיד אומרים לי: אני לא יודעת איך את עושה את זה עם שלושה. אני עם ילד אחד לא מצליחה. ואני אומרת: הראשון הכי קשה," כתבה בפוסט הוויראלי. "בחיים לא הייתי יותר במצוקה, בהלם, מחוסרת שינה בחיי כמו עם הראשון. כן, שלושה זה קשה, אבל הכניסה הראשונית לאמהות היא טורנדו ששואב ואז יורק אותך. אלה הימים הכי קשים. אני כן יודעת שהימים בהם את מרגישה שאת בהנגאובר אחרי שבעטו לך בווגינה הם ספורים. את יכולה לחבק את התינוק שלך, להרדים אותו בידיים, את יכולה ליצור לו שגרה, או לא, שום דבר רע לא יקרה. לפעמים תתקלחי, לפעמים תריחי כמו אורנגאוטן, לפעמים תרגישי מבורכת, לפעמים תשנאי את עצמך על המאבק, כי הרי כל כך רצית תינוק. הכל בסדר. שום דבר מזה לא יהפוך אותך לאמא גרועה.
"קחי בייביסיטר, תשני, תמסרי את התינוק לבן הזוג כמו פוטבול, שימי אותו במיטה וקחי לעצמך רגע. זה בסדר. הבריאות הנפשית שלך חשובה. הטיפול שלך בעצמך חשוב. את עדיין אדם. את לא צריכה להתיש את עצמך כדי להיות אמא טובה. את לא צריכה לאבד את עצמך. אף אמא לא מנקה את הבית כל יום או עושה סקס כל יום. אף אחד לא מצליחה בהכל. כולנו מאבדות את זה.
"לי היה ניתוח קיסרי וזה היה קשה, לידה וגינלית וזה היה קשה, נתתי בקבוק, ציצי, הכל היה קשה. הכל היה גם מדהים, אבל הילדים שלי ממשיכים לעשות טנטרומים בזמנים לא מתאימים, ומקללים. שלושתם. מעולם לא רבתי יותר עם בעלי. אנחנו שתי ספינות בלילה. אבל נפגש שוב, אני בטוחה בזה. אז אני לא יודעת איך אני עושה את זה עם שלושה, אני לא יודעת איך עשיתי את זה עם אחד, אבל המציאות היא שכולנו עושות את זה, ועושות את זה טוב. אתן מדהימות. דרך הדמעות, החיתולים המסריחים, הצעדים הראשונים, אתן מדהימות. אל תטילו ספק. הילדים שלכן לא מטילים בכן ספק. עבורם אתן מדהימות. עבורם אתן הכל."
מאזה, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, מספרת שהפוסט נכתב אחרי שיחה ברשת עם אם שמתקשה להתמודד עם ההורות לתינוק שלה. "האמת שמישהי כתבה לי משהו מגעיל בתגובה לפוסט על דיכאון אחרי לידה. אחר כך היא התנצלה וסיפרה שהיה לה יום רע. כשדיברתי איתה הבנתי שהיא אמא טרייה בדיכאון שמרגישה נורא עם עצמה. רציתי להזכיר לה שיהיה בסדר ושהיא עושה עבודה מדהימה. לפעמים אני כותבת מה שעולה מהמקלדת. בפעם הזאת ממש הקדשתי פוסט לאישה ספציפית בתקווה שהיא תיזכר במה שחשוב. לא ציפיתי שהמון אמהות אחרות יגיבו בצורה עמוקה כל כך. זה טוב. אני בעד סולידריות."