כ-80 שנה חלפו מאז יאנוש קורצ'אק ניספה יחד עם תלמידיו במחנה ההשמדה. למרות השנים הרבות שחלפו, דווקא היום, כאשר אנו מתמודדים עם מצוקות התלמידים בעקבות תקופת הקורונה, בה ילדים בני כל הגילאים שהו בבתיהם, מנותקים מחבריהם, ללא דמויות חינוכיות תומכות שילוו אותם מקרוב ויסייעו בידיהם להתמודד עם האתגרים והקשיים אנוש קורצ'אק הוא דמות מופת שיכולה להוות דוגמה להורים ומורים, כיצד לנהוג עם ילד במצוקה ריגשית.
מה היה כל כך מיוחד באדם זה? איך הצליח לחנך כל כך הרבה ילדים באופן כה ייחודי? איך הצליח להחדיר בהם אמונה באדם, אהבת האדם, בתקופה בה האדם לא האמין בעצמו? איך הצליח לשמר את עולמם העשיר בתקופה עניה ואפלה זו?
"הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי"
(י. קורצ'אק)
אז מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו כדי לעזור לילדינו?
- כללי הידברות
כמו בקהילת הילדים שבבית היתומים שם הונהגה דמוקרטיה פנימית: חוקה, בית משפט חברי, עיתון ושיחה שבועית. כך אפשר לנהוג גם היום בבתים ובבתי הספר, חובתנו ללמד את התלמידים כי את כל המחלוקות אפשר ליישב בעזרת שיח ולהגיע לשלום. - התמודדות עם קושי וערבות הדדית
מוטלת עלינו החובה לגייס את הילדים כדי לעזור לחבר שמתמודד עם קושי. "לא כדאי לכעוס לשווא...צריך להשלים עם כך, שלא הכל, לא תמיד, יכול להיות על הצד הטוב ביותר. יום אחד שמח ויום אחד עצוב". הקורונה יצרה פערים בין התלמידים ולפעמים העזרה הטובה ביותר תגיע דווקא מחבריהם. קורצ'אק אף הכין את הילדים לגורלם המר בעזרת מחזה שהעלו יחדיו ובכך סייע להם להכיר ולנסות להתמודד עם העתיד הקרב לבוא. - שימוש אחראי בכוח
רצוי למצוא דרכים שיסייעו לתלמידים לשלוט בכעסים שמתפרצים במריבות. כיצד לנהל מריבות? גם את זה ניתן ללמוד מקורצ'אק. בבית הילדים של קורצ'אק הייתה טבלת תגרות – מי שרצה לריב, הדבר אפשרי ומקובל , התלמיד רק צריך להירשם לתיגרה מראש ולהמתין למועד פנוי לתגרה. ומה קרה כשהגיע המועד? תנחשו...
בספרו "קאיטוש המכשף" מעלה קורצ'אק רעיונות לשיחה כמו - אם היו לכם כוחות לכישוף, אילו כשפים הייתם עושים? מה אפשר לעשות כשמישהו מנצל את כוחו לרעה? איך ומתי משתמשים בדמיון? - שיטת חינוך מדעית המבוססת על התבוננות שיטתית בילד מתוך כבוד ואהבה אליו
"כרופא ומחנך אין קיימים לגבי פרטים בלתי חשובים..." כל ילד הוא עולם ועלינו לראות כל ילד כמכלול ולעזור לו במקומות בהם הוא צריך עזרה. - חונכות כאמצעי לסיוע לילדים במצוקה
לכל ילד חדש (שממילא הוא ילד במצוקה) הוצמד חונך לשלושה חודשים, החונך היה מסביר לילד את הכללים בבית ועוזר לו להיקלט. החונך היה לרוב גדול מהילד, אך לא בהרבה. המחשבה מאחורי מפעל החונכות הייתה שלילדים החדשים יהיה קל יותר להתייעץ עם ילד קצת יותר גדול מהם מישהו שיהיה להם מוכר בחברת ילדים חדשה וזרה אליה הגיעו. גם עכשיו בימי הקורונה, חשוב להצמיד לילדים חונכים, או מורים, או תלמידים בוגרים מבית הספר, שילוו אישית את התלמיד ויאזינו למצוקותיו. בבית, ניתן לבקש עזרה מאח גדול בהקראת סיפורים לפני השינה, הכנת שיעורי בית ועוד. - חשיבות המשחקים
"המשחק יותר משהוא דחף חיוני, הריהו התחום היחידי שבו אנו מרשים לו מרחב זה או אחר של יוזמה. בשעת המשחק מרגיש עצמו הילד במידה מסויימת בלתי תלוי", לכן אנו ממליצים למורים להעביר גם שיעורים רבים דרך משחקים. זוהי סביבת למידה שמשחררת את התלמידים ופותחת בפניהם דרך ללמוד בשילוב עם שיחרור לחצים רגשיים. - שילוב הטבע בחיים
בקיץ היו ילדי בית היתומים יוצאים לכפר לקייטנה , שם למדו וחוו את הטבע, עובדים בחוץ, מקיימים פעילויות בלילה - הדבר תרם רבות לנפשם של הילדים, גם במרחק השנים אנו מבינים יותר ויותר, עד כמה למידה בטבע מעשירה את הילדים ומספקת להם חוויות מעשירות. הקורונה יצרה עבורנו הזדמנות לצאת מ.הבתים ומהכיתות ולהשתמש במרחבים שבחוץ ללמידה ולמשחק. - חופש היצירה
לתת לילדים חופש להביע את דעותיהם, ביצירות תאטרון, עיתון ילדים וכל אמצעי ביטוי נוסף. גם בבית ניתן לעשות לוח מודעות בו שותפים כל בני הבית או להעצים יצירתיות בדרך זו.
הכותבת הינה מחברת הספר "107 הילדים", מנכלי"ת משותפת עם חיים בלפר של הוצאת הספרים "ינוקא".