לפני כמה ימים הבן שלי חזר נלהב מאד מבית הספר וביקש ממני לנסוע איתו מהר אל חנות הספרים כי הוא שמע מחברה לכתה שיצא ספר שמספר על ילדה שעוזרת למישהו שנפגע מרוכב אופניים שנסע במהירות על המדרכה.
לפני שנה וחצי הבן שלי נדרס על ידי ילד שרכב בפראות על אופניים חשמליים כשעמד על שביל ההליכה בגן ציבורי בו הנסיעה באופניים אסורה. הוא נפצע בראש, שוחרר לאחר כמה שעות מבית החולים וסובל עד היום מלחץ וחרדה כאשר אופניים נעים לעברו. הבנתי שהנושא חשוב לו ונסענו יחד אל חנות הספרים. כבר באותו היום קראנו יחד בספר: "ליבי או מה קרה לאיש עם הכלב". ספר מקסים שנכתב על ידי הסופרת הדס ליבוביץ (שכתבה גם ספר פרוזה למבוגרים בשם "דלת מול דלת" שיצא לאחרונה בהוצאת ידיעות אחרונות). הספר מספר את סיפורה של ליבי, ילדה מאד רגישה שלומדת בכתה ג'. לא מצוין במפורש שיש לה בעיות קשב וריכוז, אך ניתן להבין זאת לפני ההתנהגות שלה בזמן הלימודים. ברוב השיעורים היא אינה מצליחה להתרכז בנעשה בכתה והיא אוהבת להביט מבעד לחלון ולצפות בנעשה ברחוב מחוץ לכתה, ומחוץ לבית הספר.
ליבי רואה בכל יום בשעה קבועה, גבר מבוגר המטייל בקרבת מקום עם הכלב שלו. בכל פעם שהיא רואה את השניים מופיעים, היא יודעת שבקרוב יגיע הצלצול והיא תהייה חופשיה להתפנות לדברים מעניינים יותר.
יום אחד ליבי עדה לאירוע מטריד. הגבר המבוגר וכלבו צועדים ברחוב כהרגלם, ילד שרכב על אופניו פגע בו וברח מהמקום. מיד עם השמע הצלצול ליבי רצה לרחוב ומגלה שאמבולנס פינה את האיש המבוגר, אך הכלב שלו נותר ברחוב מבולבל ועצוב, מבלי שאיש מבחין בקיומו. למרות שהיא יודעת שאמא שלה לא מוכנה שתכניס כלב הביתה, היא מחליטה לטפל בכלב עד שתמצא את האיש הזקן. אבא של ליבי בחו"ל, אמא שלה עסוקה מאד בעבודה, וכמו בכל ספר נוער טוב, ליבי תצטרך למצוא לבדה את הפתרון על מנת לענות על כל השאלות שמטרידות אותה . היא יוצאת לסדרת הרפתקאות שבסיומה תגלה את שמו של האיש ותגיע לבית החולים על מנת לבדוק מה מצבו וגם להרגיע אותו בנוגע לכלבו החביב.
הספר מסתיים בהפתעה גדולה, שלא אהרוס לטובת ההורים שיבחרו לקרוא בספר בעצמם לפני שיתנו אותו לילדיהם, רק אוסיף ואומר שהוא חימם את לבי וגרם לי לשבת במשך זמן רב כשחיוך רחב על פני. בין הדמויות שאנו פוגשים לאורך הספר, חוזרת דמותו של הילד אשר פגע במבוגר. הבן שלי (בן שמונה וחצי) כעס עליו לאורך כל קריאת הספר. לילד הבורח קוראים תומר והוא בכתה ו'. הוא ברח מאחר ונבהל מהסיטואציה ולא ידע מה לעשות מרוב לחץ. הוא גם חזר למקום מאוחר יותר על מנת לחפש את הכלב אבל לא מצא אותו מאחר וליבי כבר דאגה לו. בהמשך תומר גם הגיע אל בית החולים על מנת לברר מה מצבו של האיש שדרס אך פחד להודות במעשה. בסופו של דבר לאחר שתומר מתנצל ומודה שהוא הילד שפגע וברח, האיש אמר לו "צריך אומץ כדי להגיע אל בית החולים ולהביט מקרוב באיש שהפלת על השביל... כולנו טועים לפעמים, אבל לא כולנו יודעים להתמודד עם הטעויות שלנו..."
הבן שלי הסכים חלקית לעניין. "אני שמח שתומר הבין שטעה והיה אמיץ להתנצל, אבל ילדים שנוסעים במהירות על אופניים יכולים גם להרוג מישהו, או להפוך אותו לנכה ואז מה יעזור האומץ שלהם?" הוא שאל אותי. לא הייתה לי תשובה. זכרתי איך הילד שפגע בבן שלי כן עצר. נראה לי שגם הוא היה בכתה ו'. הוא הביט בבן הפצוע שלי, בדם שכיסה את פניו. הוא ראה הכל והתנצל. הילד הפוגע בעצמו היה בהלם מהסיטואציה ואני שרק ניסיתי להבין מאיפה יוצא כל הדם ואיך עוצרים אותו, לא יכולתי להתפנות על מנת להרגיע אותו ולאחר כמה דקות אמרתי לו שיסע בזהירות הביתה.
אין לי מושג מי הוא ואין לי מושג אם ההורים שלו יודעים שהוא פגע בילד אחד.
"אני לא סולח לילד שפגע בי". הבן שלי הכריז. "גם לא לתומר. צריך לנסוע בזהירות על המדרכה בכדי לא לפגוע בילדים ומבוגרים.". הספר יכול להוות התחלה טובה לדיאלוג בין הורים לילדים על העובדה ש"סליחה" לא תמיד תספיק על מנת לכפר על מעשים. הוא כתוב בעדינות וברגישות, מתאים מאד לתלמידים בבית ספר יסודי גם בכתות הנמוכות, הוא מנוקד ומאד רלוונטי לתקופתנו. האיורים המקסימים של דניאל פלג, בוגרת בצלאל, מוסיפים המון חן.
שורה תחתונה: יש דברים שלא לומדים בבית ספר. הספר לא נכתב מתוך רצון ללמד ולחנך אבל הוא עושה זאת כבדרך אגב בצורה מופלאה. הלוואי ויגיע לכל ילד וילדה בארץ ואולי גם לשר התחבורה שאמון על מציאת פתרון לכל נושא הרכיבה הפרועה של הילדים, הנוער והמבוגרים.
ליבי או מה קרה לאיש עם הכלב / הדס ליבוביץ. איורים: דניאל פלג. הוצאת הקיבוץ המאוחד