ילדים. יצורים חמודים וכל כך תמימים. הם מאמינים לכל משפט שאומרים להם ובעיקר מפרשים את המילים של המבוגרים באופן הכי מילולי שיש. כשאני הייתי ילדה, אחד מבני המשפחה שלי הזהיר אותי ש"מי שמתעסק עם האף שלו, האף יגדל לו". ללא ספק משפט מבעית, בטח עבור ילדה שגדלה על פינוקיו. החשש הזה הוביל אותי לבדוק אחת לכמה זמן שהאף עדיין נשאר באותו הגודל, והתנועה הזו, שהפכה לסוג של טיק, מלווה אותי עד היום.
לא משנה מאיזו משפחה הגענו, כולנו שמענו בילדותנו משפטים כאלה ואחרים מההורים או ממבוגרים אחרים בסביבה, משפטים שנחרטו עמוק בראש, חלקם הפכו לפחדים עמוקים, חלקם מלווים אותנו גם היום כבוגרים – אפילו אם אנחנו יודעים שהם לא נכונים. אז לא הגיע הזמן שניזכר בכל אותם דברים שההורים אמרו לנו – חלקם שקר מוחלט חלקם אמת חלקית? שאלנו כמה מבוגרים מה המשפטים הכי זכורים מילדותם. אתם מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות.
"האוכל גדל על הצלחת"
"בתור ילדה הייתי אכלנית מאוד קטנה", מספרת איילת שטרן, מומחית מיתוג עסקים ובניית אתרי וורדפרס. "הייתי אוכלת קצת, ומיד הכל היה עולה לי והיו שולחים אותי החוצה לשאוף אוויר. לכן כל ארוחה שלי הייתה אורכת הרבה מאוד זמן ותמיד הייתי שומעת את המשפט הזה, שהמשמעות שלו היא שהאוכל בינתיים גדל וצומח על הצלחת. אגב, אני לא יודעת אם מדובר בתופעה תורשתית, אבל הבן שלי הוא גם בררן גדול באוכל. מה שכן, אני מקפידה לא ללחוץ עליו ולהסביר לו את החשיבות בלטעום ממגוון רחב של מאכלים".
"תפסיקי לקרוא בחושך, יתקלקלו לך העיניים"
אביבית כהן ירקוני כותבת ויוצרת תוכן ובעלת הבלוג הכל טוב, מעידה על עצמה שתמיד הייתה תולעת ספרים. "אהבתי מאוד לקרוא, ואת החדר שלי חלקתי עם שני אחים קטנים, לכן כשרציתי לקרוא לפני השינה לא יכולתי להדליק אור והייתי קוראת בחושך בחדר. אני מרכיבה משקפיים והעברתי את זה לדור ההמשך שלי, אבל את המשפט לא אימצתי. שיקראו כמה שהם רוצים, משקפיים יש להם ממילא".
"אני מעדיף שאת תבכי עכשיו מאשר שאני אבכה אחר כך"
"המשפט הזה היה המשפט הקבוע שהייתי שומעת מאבי פעמים כה רבות בגיל ההתבגרות כשרציתי לצאת לכל מיני מקומות והוא היה אוסר עלי", מספרת אילנית וודינסקי- נטורופתית ויועצת לתזונת ספורט מכפר סבא. "כמה סלדתי מהמשפט הזה ונשבעתי שכאמא לעולם לא אומר אותו לילדיי. כמובן שעמדתי בזה עד שהפכתי בעצמי אמא לילדים מתבגרים ואז התחלתי להבין למה אבי, ניצול שואה שבגיל ההתבגרות חווה הישרדות קיומית, נהג לומר את המשפט הזה. את המשפט אמרתי לילדי בלב ולהם מצאתי דרכים אחרות להסביר את ה'למה לא'".
"את הדלת של בית שימוש"
"זו התשובה שאחותי או אני היינו מקבלות מאמא כשהיינו אומרות 'אני לא יודעת מה ללבוש'", מספרת יעל שפירא מעצבת תיקים בעלת המותג grayish bags. "בגלל שלא שמענו את המשפט הזה בשום מקום חוץ מאשר בבית, בבית ניסינו לברר אצל סבתא מה מקורו וגילינו שזה ביטוי בהונגרית שאמא שלה הייתה אומרת לה. אז כדי לשמור על הרצף הבין דורי, כשבתי בת ה-15 אומרת 'אני לא יודעת מה כדאי לי ללבוש', היא מקבלת בדיוק את אותה תשובה עם חיוך גדול".
"אל תלכי לשירותים לבד"
"בגיל ההתבגרות כשהתחלתי לצאת מהבית עם חברות, אמא שלי הייתה דורשת בטון היסטרי 'אל תלכי לשירותים לבד'", מספרת רותם שושן זילכה שחקנית, יוצרת ובלוגרית אמהות טרייה. "באופן צפוי, היא הכניסה בי חרדה אמיתית שהשירותים זה המקום הכי מסוכן עלי אדמות! עד היום כשאני בת 30 נשואה עם ילד, היא לא שוכחת להזכיר. זה הגיע מההורים שלה, שהיו עולים חדשים מרומניה ונבהלו מהתרבות הישראלית. עכשיו כשאני אמא לבן שנה וחודשיים, אני תוהה איך אמכור לו את המשפט הזה כשהוא ייצא לבלות. בכל זאת מדובר בבן. חייבת לחשוב על משפט מקביל!"
"אל תאמיני לאף אחד כולם משקרים"
"את המשפט הזה הייתי שומעת מאמא שלי בכל פעם שמישהו היה מחמיא לי", מספרת רחל נתנאלי, אמא לשניים ובעלת המותג סולאנדפייפר ערכות diy יצירתיות. "היא קיבלה את הסקפטיות הזאת מאמה שלה, אבל אני החלטתי לשבור את השרשרת הזאת ועושה את התיקון שלי עם הילדים שלי".
"אם את רוצה לעשן, תעשני בבית. לא צריך שכל נתניה תדע שנכשלתי"
"כשהייתי 16 עישנתי ואמא שלי ידעה שהיא לא תצליח לגרום לי להפסיק", מספרת שירי לוינקופף ויצנר, סטייליסטית ויוצרת תוכן. "במקום לדרוש ממני להפסיק, היא ביקשה שלפחות אעשן רק בבית תחת השגחה הורית. הילדים שלי עוד צעירים, אבל האמת היא שאין לי מושג איך אני אגיב אם הם יתחילו לעשן".
"לכי תבדקי אם אני במטבח"
"את המשפט הזה הייתי שומעת מאמא שלי כשהייתי משגעת אותה ולא היה לה כוח אליי, או כשהיא רצתה לנוח", מספרת מורן אלהינדי פינס, בלוגרית אמהות. "מה שהכי מצחיק, זה שבתמימות של ילדה הייתי הולכת לחפש אותה במטבח וכמובן שלא מצאתי, והייתי חוזרת אליה ואומרת לה שהיא לא שם. לפני כמה זמן, יצא לי להגיד לבן שלי שיבדוק אם אני בחדר. הוא עדיין קטן, אז הוא הלך לחדר אבל לא חזר אליי עם מסקנות. מקווה שכשהוא יגדל יהיו לי כוחות לפתרונות חלופיים יצירתיים יותר במקום לשלוח אותו לחיפושים בבית רק כדי שאזכה לשתות את הקפה שלי חם".
"המקרר הוא לא חלון ראווה"
"את המשפט הזה אבי היה אומר לנו כשהיינו קטנים ונהגנו לעמוד ולהתלבט מה לאכול מול המקרר הפתוח", מספרת הצלמת נועה אבהר. "אבא שלי היה מתחיל לדמיין חשבון חשמל מנופח שיגיע עם צריכה מוגברת, ולכן היה אומר לנו את המשפט הזה כדי שנסגור את הדלת. מה שמצחיק זה שלפעמים זה נפלט לי גם עם הילדים שלי".
"קיבלת 95? יפה. למה לא 100?"
"את המשפט הזה הייתי שומעת מאבא שלי, והוא היה תמיד נאמר בצחוק, אבל בכל צחוק יש שמץ של אמת", מספרת הילה יחימוביץ' קדמון, מנהלת מחלקת סושיאל ותוכן בחברת השיווק Wisy ואינסטגרמית.
"הציונים שלי בדרך כלל היו מאוד טובים, אבל כשקיבלתי בין 90 ל-95 הוא היה שואל על מה ירדו הנקודות וכמה קיבלו אחרים. אמא שלי, שהפוכה ממנו בגישות החינוכיות והייתה מורה למעלה מ-30 שנה, תמיד הייתה מתעצבת מהשאלות האלה. בזמנו זה היה מעצבן גם אותי, אבל במבט לאחור אני יכולה להבין מאיפה זה הגיע – לא ממקום קטנוני אלא ממקום חוקר שרוצה כל הזמן להשתפר. בסך הכל הבית שגדלתי בו היה מאוזן אז למזלי קיבלתי קצת משניהם".
"את אף פעם לא מחפשת מילים בכיס"
"בתור ילדה תמיד הייתה לי תשובה בשליפה לכל דבר שאמרו לי" מספרת אלכסנדה צ'רני, זמרת אופרה ומורה לפיתוח קול. "כבר מגיל שנתיים אף פעם לא נתפסתי בלי תשובה והייתי מאוד וורבלית. זאת הייתה הדרך של ההורים להגיד לי את זה. גם כשגדלתי המילים המשיכו להיות חלק גדול ממי שאני וכנראה לא סתם בחרתי לעסוק בצלילים, מילים וקול".
"חזיר נקי לא משמין"
"המשפט הזה הוא משפט מאוד מוכר בארגנטינה ויש לו כמה משמעויות", מספרת עלית שכטר, מעצבת גרפית ומאיירת. "כולם מסכימים על זה שחזיר נחשב לחיה מלוכלכת, ושהשאיפה הכללית של הגאוצ'ו (האיכר הארגנטינאי) היא שהוא ישמין. חלק סבורים שהכוונה לכך ששום דבר לא מגיע אלייך בלי שתצטרכי לעבוד, כלומר אם את רוצה להשיג משהו תצטרכי לעבוד בשביל זה, ללכלך את הידיים. ההורים שלי השתמשו בזה כשהתלכלכנו, כשאכלנו עם ידיים מלוכלכות או במקום מלוכלך, בקטע של:
נו טוב, קצת לכלוך זה לא נורא, חזיר נקי לא משמין".
"כשאני הייתי בגילך לא היה לנו את כל מה שיש לך"
"את המשפט הזה ההורים שלי כל הזמן היו אומרים לי ולאחותי מתוך צורך להכניס פרופורציות לכל הרצונות שלנו ולעיניים הגדולות", מספרת חן הילה דורון, מנכ"ל ובעלים משותפת של ארגון הנטוורקינג קישורי אימהות ובעלת העסק הבמה העסקית. "המשפט הזה הפך אצלי לגישה לחיים, שאפשר ליצור עולם מלא גם כשיש מעט ואפשר גם לחלום חלומות גדולים ולהעז להגשים אותם. גם כאמא אני רוצה שלילדים שלי יהיה הכל מצד אחד, ויחד עם זאת שילמדו להשיג את מה שהם רוצים בעצמם. בשורה התחתונה, זה סיפור על האמונה ביכולות שלנו ועל החלומות שאנחנו מגשימים בעצמנו".
"עם הפה הזה את יכולה להיות או קרימינלית או עורכת דין"
"הייתה לי יכולת ביטוי מאוד יוצאת דופן עוד מגיל צעיר", מספרת אתי אליהו כהן, הבעלים של תמריס בוטיק אינטרנטי לבגדי ילדות. "כדי לנצח את ההורים שלי בוויכוחים, הייתה לי לשון חריפה. כדי לשכנע אותם לקנות לי משהו שלא באמת הייתי צריכה, הייתה לי לשון חלקלקה. הפה שלי היה הנשק והכישרון שלי, והם ידעו את זה. לרגעים כאלה המשפט היה שמור: את יכולה עם הפה הזה להיות עו"ד או קרימינלית, אז תבחרי נכון. ועדיין, בכל מה שלא כולל ויכוחים איתם – תמיד הם היו מעודדים אותי כן להשמיע את דעתי ולעמוד על שלי כי הייתי סוג של 'אריה בבית, עכבר בחוץ' – גם זה ביטוי שלהם. היום כשאני מגדלת בבית דעתנית אחת משלי, אני מבינה לגמרי למה הם התכוונו".
"זהו. נגמר הבית מלון"
"את המשפט הזה היינו שומעים מההורים כשהם התלוננו על השירותים ההוריים כשהגזמנו או שלא עשינו מספיק או שהם היו צריכים לעשות במקומנו", מספרת שרית מאיר, יועצת משפחתית ומדריכת הורים. "זה כנראה חלחל אצלי עמוק כי היום בכובע המקצועי שלי כמדריכת הורים, אני ממש שמה את הדגש על פינוק, כמה הוא שלילי ופוגע בילדים."
אם לא תסיימי את האוכל, זה יישאר לך למחר בבוקר"
"אני באה מבית סובייטי, והמשפט הזה היה המשפט הקבוע שהיו אומרים לאחי ולי בנוגע לאוכל", מספרת ציפי ברנר, מעצבת תכשיטים. "האיום הזה מומש פעם אחת על אחי, וזה כל מה שהיה צריך כדי שנפחד ממנו. בתור אמא יצא לי גם כמה פעמים להגיד אותו לילדים שלי".
"אם תצבעי לבלונד תמיד יזכרו אותך בתור הבלונדינית היפה"
את המשפט הזה שמעתי מאמי כל שנות גיל ההתבגרות שלי. אמא שלי, שהתברכה בשיער גלי בלונדיני ארוך ותמיד הייתה האישה היפה שכולם הסתכלו עליה כשהיא נכנסה לחדר, קיבלה ילדה ג'ינג'ית מנומשת עם סבך תלתלים על הראש. את התלתלים שלי היא נהגה לגהץ (!) ואת השיער היא רצתה שאצבע לבלונד. כמובן שבשיא מרד גיל ההתבגרות עשיתי הכל כדי לא להקשיב לה וצבעתי את השיער לכל צבע אפשרי כולל ורוד וסגול רק לא בלונד. שנים אחר כך, כחלק מתהליך הקבלה העצמית שלי, פתחתי בלוג בשם תלתלים, שבו אני מציגה לראווה את התלתלים האדמוניים בשיא סלסולם".