מסתבר שלעובדה שפייסבוק חודרת לפרטיותינו ומשתמשת במידע הפרטי שלנו לצרכיה יש גם צד חיובי. הרשת החברתית יצרה לאחרונה איחוד משפחתי אמיתי ומרגש בין שני אחים. אמנם האתר נמצא תחת ביקורת רבה על כך שהחל להשתמש בטכנולוגיה המזהה פרצופים של משתמשים, ומעלה הצעות לזהותם בתמונות שאחרים העלו, אך יש כבר שני אנשים שבטוח שלא עומדים להתלונן בקרוב על החדירה לפרטיות.
הכל התחיל מהצעת חברות פשוטה
צ'ארלס קארטה, רב סרן בחיל הנחתים של הצבא האמריקני, המתגורר בסן-דייגו, בילה שנים רבות בחיפוש אחר אחיו למחצה עימו אבד הקשר לפני עשרות שנים. אביו של קארטה, גם הוא חייל בעברו, הוצב במסגרת שירותו בפיליפינים במסגרת מלחמת וייטנאם, לפני שנישא לאמו של קארטה, ושם, כפי שקרה במקרים רבים אחרים, הביא ילד עם אישה מקומית. החייל הצעיר חזר הביתה בתום המלחמה והקים משפחה חדשה, והילד שנולד לפני הנישואים נשכח מאחור.
למרות זאת, המשפחה ידעה מהעניין, וניסתה, אחרי כמה שנים, לאתר את הילד בדרום מזרח אסיה ללא הצלחה. המצב נשאר כך במשך שנים, ורוב המשפחה ויתרה כבר על הרעיון. רק צ'רלס נותר נחוש למצוא את האח, ולא הפסיק את חיפושיו.
להפתעתו, לא היו אלה מאמציו בתחום שהביאו לפתרון תעלומת האח האובד. הישועה הגיעה דווקא מאחותו של קארטה, שהעלתה בתום לב לעמוד הפייסבוק שלה תמונות משפחתיות ישנות. בין התמונות הייתה תמונה של אחיה בילדותו המוקדמת, בה הוא נראה יושב על ברכי אביו. לפני שלושה ימים הציע האתר לאחותו של קארטה חברות לאזרח וייטנאמי, שבין תמונותיו זוהתה תמונה נוספת של האב.
"אחותי התקשרה פתאום, ואמרה: תשמע, נראה לי שיש סיכוי שמצאנו את האח שלנו", מספר קארטה. "כשזה קרה מיד שלחתי לאיש הצעת חברות, ואז הרמתי טלפון לאבא שלי וסיפרתי לו שיש סיכוי שמצאנו את בנו האבוד, אותו לא ראה 45 שנה".
פייסבוק מכחישים שהזיהוי האוטומטי אחראי לכך
למרות שאין לו סימוך אמיתי לכך, קארטה משוכנע שטכנולוגית זיהוי הפרצופים, שאיתרה את האב בשתי תמונות, אחת משנת 1965 והשנייה מ-1972 היא הגורם שהחליט לקשר בין שני הפרופילים. "אין לזה שום הסבר אחר. אין לנו חברים משותפים או שום דבר משותף פרט לתמונה אחת של אבא".
בינתיים האחים האובדים החלו להתכתב דרך שירות ההודעות של האתר, והם מתכננים לדבר בטלפון בקרוב. "אני מאוד מצפה ללמוד עוד פרטים על אחי", אומר קארטה הנרגש, שאיבד את מעמדו כאח הבכור במשפחה.
כאמור, טכנולוגיית הזיהוי האוטומטי מזהה ומתייגת פרצופים בתמונות שמשתמשים מעלים. כאשר משתמש מתייג חבר, הטכנולוגיה סורקת את הפנים המתוייגים ואז מנסה למצוא הופעות נוספות של אותם פנים בתמונות אחרות של המשתמש, ומציעה לתייג גם אותן. על פי דברי אנשי פייסבוק, האתר אינו מחפש פנים של אנשים בתמונות של בעלי פרופילים שאינם חברים, אך המקרה הזה מוכיח שהאתר משתמש בטכנולוגיה באופן חופשי הרבה יותר מכפי שהוא מצהיר. אנשי פייסבוק, כצפוי, מכחישים את העניין בכל תוקף, אך לא הציעו הסבר אחר למה שקרה.