לנגה (שם בדוי), תושבת הצפון, היה כנראה מזל שהיא הורידה לנייד שלה את בוסקו, אפליקצייה המנתרת את האופן שבו ילדים משתמשים בסמארטפונים, ושולחת התראות להורים במקרה של מצב מסוכן. "התקנתי אותה בעקבות המלצה של חברה", מספרת נגה, "וכמה שבועות אחרי שהתחלתי להשתמש בה, קיבלתי התראה מהאפליקציה שזיהתה שהילדה שלי קיבלה או שלחה תמונה שהאפליקציה מזהה כלא הולמת. התמונה מופיעה אצלי במטושטש, וכדי לראות את המקור, אני צריכה את הטלפון שממנו נשלחה התמונה".

נגה ביקשה מבתה בת ה-12 לתת לה את הנייד, כדי שהיא תוכל לבדוק באיזו תמונה מדובר, ונדהמה לגלות שהבת שלה שלחה תמונת עירום של עצמה בוואטספ. "מתברר שאיזה נער פיתה אותה באינסטגרם, אמר לה שהיא נורא יפה לדעתו, שהוא חושב שהיא ממש חמודה ושכנע אותה להחליף מספרים", מספרת נגה, "אחרי שהיה לו את המספר שלה, הוא שכנע אותה לשלוח לו תמונות".

מה עושים במצב כזה?
"ברור שנכנסתי להיסטריה, אבל המחשבה הראשונה שלי הייתה שצריך לעצור אותו לפני שהוא יפיץ את התמונות. זה היה הפחד הכי גדול שלי. התקשרתי אליו וביקשתי לדבר עם ההורים שלו, אבל הוא נלחץ וחסם את המספר ככה שלא תהיה לי דרך ליצור אתו קשר יותר. הצלחתי בדרך לא דרך להשיג אותו, והוא התנצל ובכה ואמר שמחק את התמונות. החלטתי שחשוב לי לסגור את הסיפור הזה ושיהיה מאחורינו אז לא עירבתי את המשטרה, אבל אין ספק שמאז אני הרבה יותר דרוכה". 

התראה על מילים כמו "חרם"

עבור הורים לילדים שמחזיקים בטלפון סלולרי, הסיפור של נגה והבת שלה שייך לפחדים הכי גרועים שיש. אפליקציות חדשות שצצות מבלי שבכלל נדע עליהן, לצד כמות אין סופית של הודעות שנשלחות בעשרות קבוצות וואטסאפ, דיאמים באינסטגרם ופייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב, הופכות את הניסיון לעקוב אחרי החיים של הילדים ברשת לכמעט בלתי אפשרי.

סיפורים על חרמות שהחלו ברשתות החברתיות, התקפות של בריונות ברשת ואנשים מבוגרים שמתחזים לילדים צעירים במטרה לפתות אותם, הופכים שכיחים יותר ויותר, והצורך לנהל מעקב אחרי כל הכאוס רק הולך וגדל. הצורך הזה הוא בדיוק מה שהוביל את ינון לנדברג לפתח אפליקציה בשם בוסקו שתאפשר לו להשאיר עין ענקית פקוחה על מה שקורה במכשיר הנייד של הבן שלו.

נערה שוכבת על המיטה
אפשר לסמוך עליהם? | צילום: Shutterstock, מעריב לנוער

"לפני ארבע שנים, כשהבן שלי היה בן קצת יותר מעשר, ראיתי שהוא יושב לידי סוף שבוע שלם על הספה, עם הראש בטלפון, מדבר עם כל העולם – ולי אין מושג עם מי הוא מדבר או מה אומרים לו", מספר לנדברג. "כשניסיתי לקרוא את המידע שעובר לו דרך הטלפון גיליתי שמדובר באלפי הודעות ביום, ואין סיכוי שאני יכול להבין מה הולך שם. אשתי ניסתה להוסיף את עצמה לקבוצות וואטסאפ של הכיתה, אבל אדם אחד פשוט לא יכול להתמודד עם כמות ההודעות שעוברת שם, אז החלטתי לנסות לבנות אפליקציה שכן יכולה".

האפליקציה שפיתח לנדברג מנטרת את כל המידע שמגיע למכשיר הסלולרי שעליו היא מותקנת, ומדווחת להורים כשהיא מזהה מידע בעייתי. למשל, ההורים יקבלו עדכון על מיקומו של הילד או מצב הסוללה שלו, וגם כשהוא מקבל טלפון ממספר שלא מופיע אצלו בספר הטלפונים, מקבל הודעה שכוללת מילים כמו חרם או קללות שונות, כשישנן תמונות בעייתיות שהתקבלו או נשלחו, וכשיותר משלושה חברים הסירו אותו מהרשתות החברתיות בשעות האחרונות, מה שיכול להוות אינדיקציה לחרם.

>> מתי נכון לתת לילד סמארטפון?

בוסקו היא לא חברת המעקב הסלולרי היחידה בשוק, יש אפליקציות נוספות שעוסקות בעיקר בהתראות על תוכן פוגעני. אחת מהן היאKidzGuard  של חברת פרטנר, ששולחת התראות על תכנים פוגעניים ומונעת חשיפה של תכנים בלתי הולמים לפי גיל הילד. האפליקציה sentry שולחת הודעה להורה כשהיא מזהה מידע חשוד או פעילות שאינה תקינה ו-YLimit מתריעה כשהילד חורג מהמקומות שההורה הגדיר מראש ככאלו שהוא אמור להימצא בהן.

יש גם אפליקציות שעוסקות ביצירת סביבה אינטרנטית בטוחה לילדים כמו Kidoz , כאלו שמאפשרות להורה לשלוט מרחוק על הטלפון של הילד שלו כמו Cerberus, ואפליקציות רבות נוספות אשר מיועדות ספציפית לחסימה של אתרים או לניטור מיקום.

האפליקציה זיהתה שהילדה נסערת

למרות שאפליקציות המעקב מציעות אולי קצת שקט נפשי, הורים רבים שדיברנו איתם סיפרו שהם מתנגדים להתקנה של אפליקציות מעקב כאלו או אחרות. ד"ר ליאת פרנקו, מומחית למוגנות ילדים ובני נוער ברשת ואמא לארבעה, לא חושבת שזה הפתרון. "אני מאמינה בחינוך לשימוש נכון בסלולרי, ופחות בתוכנות מעקב", היא אומרת. "יש לבת שלי חברות שאם לאחת מהן יש תוכנת מעקב אז כולם יודעים את זה, ואת הדברים החשובים והמעניינים באמת היא עושה מהטלפון של חברות שלה".

פרנקו סבורה שהילדים של היום חכמים מדי לאפליקציות כאלה, ויודעים להערים עליהן. "הבן שלי בכיתה ה' והוא סיפר לי על ילדים מהכיתה שלו שצופים בפורנו, ואחד מהילדים שהוא הזכיר היה בן של חברה שלי. כשציינתי את זה בפניה היא הייתה ממש מופתעת ואמרה שזה לא יכול להיות, כי היא התקינה לו תוכנת סינון אתרים על המכשיר. אז היא גילתה שהוא פשוט צפה בזה דרך טלפון אחר".

אז מה הפתרון?
"אני מבינה את הצורך של הורים באפליקציות האלה, כי באמת מאוד קשה לעקוב אחרי מה שקורה במרחב החשוך הזה שהילדים שלנו מבלים בו כל היום, אז אם את כהורה כבר בוחרת להשתמש בתוכנת מעקב, אז לדעתי חובה להגיד לילד שאת מתכוונת לשים את זה, וחשוב מאוד ללוות את התהליך של השימוש באפליקציה בשיח פתוח תוך כדי".

 

ילדים עם טלפון סלולרי
"הילדים חכמים יותר מהאפליקציות" | אילוסטרציה: kateafter | Shutterstock.com

כשגיא קיבל התרעה מהאפליקציית המעקב שהתקין, על תוכן בעייתי באחת ההתכתבויות של הבת שלו, הוא היה בדילמה. מצד אחד, הרצון לאפשר לבת שלו עצמאות, מצד שני – הצורך להגן עליה מפני העולם. "לפני כמה זמן הבת שלי שאלה אותי ואת אשתי אם היא יכולה ללכת למסיבה שהחברים מהשכבה מארגנים באיזה יער באזור שלנו, והסכמנו בתנאי שנדע איך היא הולכת, איך היא חוזרת, ומי יהיה שם", הוא מספר. "כמובן שכמו לכל אירוע בחיים שלהם, גם לכבוד המסיבה הזו נפתחה קבוצת וואטסאפ. כמה ימים לפני המסיבה קיבלתי התראה שנמצא טקסט בעייתי במכשיר של הילדה, וכשנכנסתי ראיתי שאחד הילדים בקבוצה שואל מי אחראי להביא אלכוהול. זה בדיוק הדברים שבתור אבא אתה מפחד מהם, אבל מצד שני אני רוצה שהיא תדע שאני סומך עליה. בסוף אני ואשתי החלטנו ללכת על הקו הדק בין מה שהיא חושבת שאנחנו יודעים, לבין מה שאנחנו באמת יודעים, ולהעלות את הנושא הזה של שתייה ושל אלכוהול – כפי שכבר עשינו בעבר – ולתת לה את האפשרות לשתף אותנו".

להפתעתו של גיא, לאחר שהוא ואשתו העלו את הנושא, הבת שלהם החליטה לשתף. "היא סיפרה לנו שיש מישהו שמארגן אלכוהול, ושזה כן קרה באירועים בעבר, אבל שהיא לא לוקחת בזה חלק. היום יש בינינו הסכם שבמסגרתו אני הבטחתי שאני לא מסתכל על כל הודעה שקופצת עליה התראה, אלא רק כשנשלחות כמה התראות ברצף, והיא מצידה דואגת לשתף אותי אם יש משהו שאני צריך לדעת".

מורן זיסר מיקנעם עילית נוקטת גם היא בשיטה הזו, ובכל פעם שהיא רואה התראה שנראית לה מדאיגה, היא פשוט שואלת את הבנות שלה מה זה. "יש לי ארבע בנות – בנות 15,13 ותאומות בנות 8 וחצי, ואני לא צריכה ולא רוצה לראות את כל ההודעות שלהן, אבל כן רוצה לדעת אם מציקים להן או מתעמרים בהן", מסבירה מורן. "כשהילדה שלי הייתה בת 12, אחת הילדות בכיתה סיפרה לאמא שלה דברים על הבת שלי, שגרמו לה להתעצבן עליה. האמא, במקום לברר את זה מולי, פשוט התקשרה לבת שלי והתחילה לצרוח עליה שהיא לא מזמינה את הבת שלה לשום מקום, ולמעשה ממש איימה עליה. הילדה שלי נכנסה להיסטריה, וניסתה להסביר לה שזה לא נכון, אבל זה לא עזר. אני הייתי בעבודה, וקיבלתי שתי התראות מבוסקו: הראשונה הייתה שהילדה קיבלה שיחה ממספר שלא שמור לה בזיכרון, והשנייה הייתה שבמהלך כל השיחה, האפליקציה זיהתה שהילדה הייתה נסערת מאוד. מיד התקשרתי אליה לראות מה קורה, והיא סיפרה לי מה היה וזה אפשר לי לקחת את הנושא תחת טיפולי ולדבר עם האמא ועם המורה, שאחרת כנראה לא הייתי יודעת מזה".

איך עוד נעזרת באפליקציה?
"יום אחד ראיתי שלגדולה שלי ירדו 20 עוקבים בשבוע אחד, ואצל הקטנות שלי ראיתי קבוצה שנאמרו בה מילים וקללות שממש לא תואמות את הגיל של המשתתפים בקבוצה, אז דיווחתי על זה למורה שלהן והיא כינסה את ההורים של כל הכיתה והורתה למחוק את הקבוצה הזו. זה הוריד לי את רף החרדה כמעט לאפס ושינה לי את הדינמיקה עם הבנות. עכשיו אני שואלת את השאלות הנכונות שגורמות להן לשתף אותי בדברים שמיוזמתן הן בטח לא יספרו לי".

הגבלת שעות ודוגמה אישית

אז מה הדרך הנכונה? איך אפשר לתת לילדים תחושה של עצמאות, ובו זמנית לאפשר לעצמכם שליטה וידע מסוימים על המקומות שהם מסתובבים בהם, גם כשהם וירטואליים? "הדבר הראשון שהורים צריכים ללמוד הוא שלא צריך להבין איך כל רשת חברתית עובדת בנפרד, זה מלחיץ הרבה הורים", מסבירה ד"ר פרנקו. "מספיק לדעת שמדובר ברשת חברתית ובפלטפורמה להעברת תוכן". היא גם מבקשת להבהיר שכל המשחקים ברשת כמו פורטנייט או מיינדקראפט, הם רשתות חברתיות לכל דבר, וגם בהם אפשר לצ'וטט עם אנשים שלא מכירים, לכן חשוב לפקוח עין גם עליהם.

בין אם התקנתם או לא התקנתם אפליקציית מעקב בסלולרי של הילד, סביר להניח שאתם מודאגים. בשנים האחרונות הגיל הממוצע שבו ילד מקבל טלפון סלולרי ירד. לעומת זאת, היכולות הטכנולוגיות של המכשירים רק הולכות וגדלות, וכמויות המידע והתוכן שעובר דרכם אדירים. וכשילדים צעירים מדי מתעסקים במכשירים מתוחכמים מדי, יש צורך בתיווך הורי, בשיחה כנה ופתוחה על הנושא המורכב הזה. איך עושים את זה נכון? הנה מה שד"ר פרנקו מציעה:

  1. כשאתם רוכשים מכשיר נייד לילד, החליטו לעשות תקנון ביתי שבו מוגדרים בצורה ברורה כללי השימוש בו: כמה שעות שימוש ביום, מתי אסור להיות בטלפון, עד איזו שעה מותר להיות איתו, איזה אפליקציות מותר להוריד אליו והסבר על ההשלכות של הנייד.
  2. חשוב לנהל שיח עם הילד על הסכנות הטמונות במרחב האינטרנטי, בהתאם לגיל שלו. אם זה ילד בן 6 אז נדבר על ההבדל בין חבר לעוקב, עם ילד בן 10 נדבר על אלימות ברשת והתחזות, ועם ילד בן 11 או 12 תהיה שיחה על חוק הסרטונים ועל אחריות פלילית. לדבר על אתגרי אומץ, על איזה צורך הם עונים, לאיזה תוצאות הם יכולים להוביל. אני כן אסתכל בטלפון שלו, אבל אציע לו שנסתכל ביחד. 
  1. להוות דוגמא אישית – לא לצלם ילד ולהעלות תמונה שלו לרשת חברתית. אם תבקשו אישור של הילד לפני שאתם מפיצים תמונה שלו ברשת החברתית, תיווצר אצלו ההבנה שתמונה היא דבר אישי וכשהוא ייתקל בתמונה חושפנית של ילדה הוא יידע לא להפיץ אותה. עוד דבר שאני ממליצה עליו הוא להניח את הטלפון בצד בזמן ארוחת ערב, שהילד ילמד שיש עולם שמתקיים גם מחוץ למכשיר הסלולרי שלו.