כשאנו לוקחים על עצמנו את תפקיד ההורים, אנו לוקחים גם את תפקיד המחנכים. ברגע אחד נחבש כובע המורה, ובית הספר של החיים יוצא לדרך. כל חומר הלימוד אמור להיות אצלנו בתרמיל, ונעשה ככל שביכולתנו להעביר הלאה את הצידה המובחרת ביותר. זוהי אחריותנו. רובנו נופתע לגלות די מהר שבחלק לא קטן מהזמן התפקידים מתהפכים, ודווקא הפצפונצ'יק שלנו, שעוד לא יודע כיצד לאיית את שמו, הוא המורה, ואנחנו התלמידים הטריים. ריכזנו לפניכם שמונה דברים גדולים שילדים קטנים מלמדים הורים בוגרים על החיים. מי ידע שאנו מגדלים בבית גורו רוחני?
1. פרופורציות
תינוק קטן הוא מורה מדהים למה שחשוב באמת, כי רק תינוק יודע היטב למה הוא זקוק. זה פשוט. הוא צריך חום ואהבה, קורת גג, מזון ושינה. זהו זה. הוא לא צריך אייפד, לא מעניין אותו מה ריכלו עליו מאחורי הגב או מה כתבו לו בפייסבוק, מכונית מפוארת ממש לא עושה לו את זה והוא יהיה רגוע לגמרי גם בלי חופשה ביוון, כל עוד תתנו לו חיבוק חם, מזון ומנוחה. ככל שיגדל הוא יגבש עצמו דעות כאלו ואחרות לגבי הדרך אל האושר, אבל בינתיים כדאי לנצל את הרגע - לפני שהוא מאמין שדורה היא צורך בסיסי.
2. הזמן היחיד הוא עכשיו
ילדים דורשים את תשומת הלב שלכם והם דורשים אותה עכשיו. הטוסיק הזה לא ינקה את עצמו, גם לא האף הנוזל, הפריחה המתפשטת על הבטן דורשת בדיקה, ואם תמצמצו לרגע יש סיכוי שתפספסו את הצעד הראשון או המילה הראשונה של הילד שלכם, ואלה לא ישובו לעולם. ילדים מכריחים גם את הטיפוסים האסטרונאוטיים ביותר לנעוץ יתד בקרקע, להפסיק להתעסק בעבר או בעתיד, להישיר מבט, להתרכז במה שקורה עכשיו ולהבין שהרגע הזה, החולף, הוא הדבר היחיד הבטוח.
3. לנסות דברים חדשים
כשהילד חושש לטעום משהו חדש, להתגלש מהמגלשה הגבוהה או ללכת לבד לחבר, אתם יודעים שאם הוא רק ינסה וישים את הפחד בצד, הוא יהנה, לא יתחרט ולא יביט לאחור. במקרים רבים הסרבנות שלו תתסכל אתכם מאוד, בעיקר כשתתחננו עם קציצה שעמלתם עליה באהבה בידכם, שהקטן יואיל לפתוח את שיניו החשוקות. אבל היי, אתם בדיוק אותו הדבר, נוחתת ההכרה המפתיעה. גם אתכם הפחד מהלא-נודע עוצר ולכו תדעו כמה הנאות ושמחה אתם מונעים מעצמכם ככה. ללא ספק חומר למחשבה.
4. לפעמים בכי רציני הוא התרופה הכי טובה
לפעמים הדבר היחיד שיעביר את זעמו, עלבונו או צערו של פעוט הוא בכי. בכי גדול, קורע לב, כזה שקשה מאוד להיות בסביבתו ואין שום דרך להרגיע. וכנראה שגם לא צריך. יש דברים שאי אפשר, וגם לא רצוי להחליק ולעקוף. ילדים מזכירים שלפעמים בלי לעבור ישר בתוך הכאב והעצב פשוט אי אפשר להתקדם הלאה.
5. הלימוד האמיתי קורה בשטח ולא מהספרים
ילדים, על מנת להבין מהו חפץ חדש, צריכים לחוות אותו בכל החושים שלהם. לא מספיקה להם תמונה של שבלול – כדי לעמוד באמת על טיבו הם יצטרכו להביט, לגעת, להקשיב, להריח וגם לטעום אותו קצת. הם יכריחו גם אתכם להצטרף אליהם במסע המחקר הזה, לצאת מהתחום המוכר והמוגן, לפקוח עיניים, אוזניים ואף, להשתמש בכל החושים, גם באלה שכבר התחילו להתנוון, ולגלות עולם.
6. קצת בלגאן ולכלוך עוד לא הרגו אף אחד
אם אתם איסטניסטים ומסודרים, ילדים, שגם ככה הופכים את החיים על פיהם, מזמנים לכם מהפכה נוספת. היחידים שיכולים להתחרות ביכולת הבלגאן והטינוף של ילדים קטנים הם, אולי, עדת כלבים מלאי בוץ, וסביר שאלה ישאירו את הצעצועים במקומם ולא יעשו מהם שטיח. ההורה המאורגן והנקי ילמד, בדרך הקשה והמעייפת, לקח משמעותי: בית קצת מבורדק ומלוכלך הוא, ברוב המקרים, בית שמח יותר מזה שהיה להם קודם, לפני הולדת הבלגאן. סליחה, הילדים.
7. ההורים שלכם שיחקו אותה
הילד שלכם, עם הדרישות הבלתי הגיוניות שלו, יום ולילה, וכמות השטויות שאתם מוכנים לספוג ממנו, יעניק לכם הארה שלא בטוח שאתם מוכנים לה: להורים שלכם מגיעות מחיאות כפיים סוערות. נכון, הם יכולים להיות מעצבנים, הם עולים לכם הון בטיפול פסיכולוגי ואין לכם מספיק אצבעות בגוף על מנת למנות את הטעויות שהם עשו בחינוך שלכם, אבל תקלטו איזו מסירות הם הפגינו כדי שתהיו פה היום ותוכלו להעביר את כל זה הלאה.
8. לחשוב טוב יותר לפני שאומרים משהו
ילדים שומעים הכל ומבינים הכל מגיל צעיר מאוד, וילמדו את ההורים שלהם, בעיקר את אלה שנוטים לדבר בלי לחשוב הרבה, שמשהו שנאמר, ויצא לחלל האוויר, בלתי אפשרי לקחת חזרה. אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד את כוחן המכאיב של מילים, ואם כבר נפלט משהו מיותר, וזה קורה לכולם, אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד להתנצל.