אני נשואה קצת יותר משנה, ובסך הכל אנחנו יחד שלוש שנים וחצי. מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי בחורה מאוד מינית. אפילו נרשמתי לפורומים הקשורים במין, כדי להעשיר את הידע ואת הדמיון.
אך בחצי שנה האחרונה אני בבעיה; אני אוהבת את בעלי מאוד ומעולם לא נמשכתי לגבר כפי שנמשכתי אליו, במשך שלוש שנים היה לנו סקס מעולה.
אבל בחודשים האחרונים החשק שלי החל לדעוך. מעבר לזה, המגע שלו לא נעים לי בכלל, הנשיקות שלו מעוררות בי בחילה. ואינני יודעת מה לעשות.
אני מנסה לנתח את עצמי. מניחה שאולי זה קשור לשני דברים שעברו עליי בחודשים האחרונים. הראשון, שלפני חצי שנה הבנתי שאני מתעבת את המקצוע שבחרתי. אחרי שנים של לימודים ותקופת סטאז' ארוכה, הבנתי שהמקצוע הזה לא בשבילי. הייתי קמה בוכה לעבודה, כי לא רציתי להתחיל את היום.
והדבר השני הוא שעקב המצב הנפשי הירוד שגרמה לי העבודה, אבד לי התיאבון וירדתי במשקל. מבחורה רזה הפכתי לרזה מדי.
אלא שבכל חיי הבוגרים, כשהיה לי רע, מין היה סוג של מפלט. ופתאום גם בזה לא רציתי.
לא הצלחתי להסתיר את חוסר החשק שלי
לפני כשלושה חודשים, בהחלטה ספונטנית, עזבתי את המקצוע וטסתי לחו"ל לחמישה שבועות עם חברה. בעלי מחויב לעבודתו ולא יכול היה להצטרף אליי, אבל זה היה בסדר, חשבתי שכמה שבועות של געגועים רק ייטיבו עמנו.
הייתה לי חופשה נהדרת ואפילו עליתי איזה קילו חזרה. היו לי פנטזיות מיניות במהלך הטיול ומעט געגועים (בכל זאת, הזמן עבר לי כל כך מהר, שכמעט ולא הספקתי להתגעגע). ובאמת שמחתי לראות את האיש שלי כשחזרתי הביתה. אבל (היה ברור שאבל כזה יגיע, אחרת למה אני כותבת?) מאז שחזרתי, לא שכבנו.
בלילה הראשון זה היה הגיוני כי חזרתי רק בערב והייתי גמורה מעייפות, עדיין לא התרגלתי להפרשי השעות ונרדמתי כמו תינוקת בשמונה בערב. למחרת היה לי יום עמוס, ולכן בסוף היום שוב תירצתי לעצמי שזו עדיין העייפות, והלכתי לישון מוקדם.
אבל אתמול בערב כבר לא הייתי עייפה. אפילו שתיתי כוס יין כדי שראשי יהיה קליל. וברגע שהוא נגע בי, שוב התעוררה בי בחילה. המגע לא נעם לי, הנשיקות היו דוחות. לא הצלחתי להסתיר את חוסר החשק שלי, והלכנו לישון מתוסכלים.
אני כבר לא יכולה להאשים את העבודה או את העייפות. אין לי מושג מה קרה לי. התעוררתי הבוקר והרגשתי את ריח גופו במיטה. זה עשה לי כל כך רע, שרצתי למקלחת!
בחו"ל הכרתי בחור בריטי חתיך, שברגעים מסוימים חשבתי לבחון את המיניות שלי עליו, רק כדי לדעת אם הבעיה שלי היא עם בעלי או עם גברים בכלל.
אבל אינני מסוגלת או רוצה לבגוד בבעלי. אני רוצה להיות איתו, ושנהיה מאושרים יחד. אבל אני חוששת שהבעיה הזו תסיים את הזוגיות שלנו.
מה אוכל לעשות?
פורסם לראשונה בפורום "זוגיות במשבר" בתפוז
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו