מחצית מהחופש הגדול כבר מאחורינו. אמנם יש לא מעט הורים שכבר חוו את יולי על בשרם, אבל הרוב המוחלט של ההורים עדיין נהנה מכמה קייטנות על הדרך (ומינוס קל בעו"ש) - אבל הכיף נגמר. השקט התעשייתי גם כן. אוטוטו - הילדים מסיימים את משמרת הקייטנות ועוברים לחזקתנו. לחודש, שבועיים, שבוע או יומיים. אבל היי, כל דקה קובעת כששלושה ילדים מונחים על ראשך, נכנסים למוחך, ומשתלטים על חדרי השירותים, המסכים, המחשבים והחיים עצמם.
בקרוב עומד להיגמר השקט שאנחנו ההורים מורגלים אליו לפחות בחלק מהיום. הרגעים האלה שבהם אתם מצליחים להקשיב למחשבות שלכם, רדודות ככל שיהיו. הרגעים שבהם צלילי המדיח, המזגן והמקרר הם היחידים שמצקצקים לכם באוזן. בקרוב כל השקט הזה הולך להיבלע בתוך צהלות של ילדים והתבכיינויות של קטנטנים. ילדים בגמילה ישתינו בכל מקום, ילדים בגמילה קשה אף ינחיתו ללא אזהרה את מספר 2 על הספה, ילדים לא בגמילה ישתינו עלינו בקשת (במובן המטאפורי, אנחנו מקווים) וביניהם נשמע דרישות אינסופיות למים, לאוכל, לבריכה, לאייפד, למחשב, לטלוויזיה. וזה, חברים, תמציתו של החופש הגדול. אבל חכו, אני לא אפול בפח הזה.
זה יהיה החופש הגדול המהנה בחיי
כי למה, הו למה הבאנו ילדים אם לא בשביל להיות איתם, לחוות אותם, להכיל אותם? הרגעים האלה הרי חולפים ביעף, ולפני שנספיק להגיד "ממי, אל תכה אותי בפרצוף עם הך פטיש – זה לא נעים לי", הם כבר יעשו באנגים בחדר שלהם. על מנת לשרוד את הדבר האימתני הזה שנקרא חופש גדול, החלטתי שאני משנה תקליט, עושה פרסה, ממלאת את עצמי באנרגיות טובות ומכינה את עצמי לחופש המהנה בחיי.
כי כשחושבים על זה עמוק עמוק עמוק (כשהגעתם להכי עמוק, תרדו עוד קצת לבור השחור של התת מודע), יש לא מעט סיבות שהחופש הגדול הוא דווקא טוב לנו. אפילו מניתי כמה מהן. והיי, לחלקן אני אפילו ממש מאמינה.
חופש גדול זה כיף כי:
1. אין השכמות בוקר, שזה המדור הראשון של הגיהנום (אם הילדים שלכם עדיין מתעוררים מעצמם בשש, זה הזמן לסדנת חינוך).
2. לא צריך להכין כריכים על הבוקר ולא צריך לחכות עשר דקות עד שהם יענו איזה כריך הם רוצים הבוקר.
3. אין תור בשירותים.
4. אין ויכוח על הבגד, על טיבו, על צבעו ועל מרקמו. הם גם ככה חיים בפיג'מה או בבגד ים בחודשיים הקרובים. והנה ירד לו התקף זעם אחד מתוך מאה.
5. אין בגדים שהייתם חייבים לכבס כי שכחתם שהיום צריך חולצה אפורה לשיעור ספורט או חולצה לבנה לטקס שישי, או בגד של מסי כי נטרפה דעתו של הילד.
6. אין פיזורים. המדור השביעי בכניסה לגיהנום? האימה, הלחץ, הזיעה, הפרידה? אז אין!
7. וכמובן שאין גם איסופים. ובאיסופים אתם אמנם מקבלים ילדים מחוייכים, אבל זו הרי אשליה שתמיד מתפוצצת תוך שנייה.
8. אין שיעורי בית, וגם אין מטלות מרגיזות כמו מחברת חדשה שצריך לעטוף בנייר זהב עם מדבקת כסף מעוטרת בנוצה של טווס.
9. אין ישיבות הורים/ יום המורה/ טקס בוקר/ שיעור פתוח באורגנית.
10. אי לכך ובהתאם לזאת - גם אין רשימת כיבוד לכל הדברים האלה.
11. מה שבהכרח אומר שאנחנו לא מתהלכים בחרדה קיומית שמא לא נספיק להירשם ראשונים לסכו"ם חד"פ.
12. אין מסיבות יום הולדת בשישי בארבע או בשבת בעשר.
13. אין טריליוני מתנות שצריך לקנות ברגע האחרון. כן, זה תמיד ברגע האחרון.
14. אין וואטסאפ הורים. אומר זאת שוב: אין וואטסאפ הורים!
15. אין חוגים.
16. אין פקקים. כלומר עדיין נאכל תחת בדרך לעבודה, אבל הרבה הרבה פחות.
17. אתם מבלים המון המון זמן בים ובבריכה, וזה תמיד כיף, תודו.
18. אתם חוזרים שזופים יותר עם ימי שיער ממש טובים. אם כבר, אז כבר.
19. אתם מביאים את הילדים לעבודה. תגידו מה שתגידו – זה תמיד שוויץ וזריקת אגו מטורפת (עד שהם משתינים על הבוס. פחות).
20. היום הזה שהם באים למשרד הוא למעשה יום חופש בהסוואה, אלא אם כן אין לכם בעיה להתרכז בזמן שהילד שלכם מחרב עמדה משרדית.
21. אתם חייבים, פשוט חייבים, לצאת יותר מוקדם מהעבודה כדי לשחרר את הסבתא, להציל את סבא, או "לבלות עם הילדים". איך שלא יהיה, העברתם שעון ב-15.00.
22. אתם מגלים את ההורים שלכם מחדש ומגלים כמה הם הצלה אמיתית. הם יזדקקו לחודש שלם כדי להתאושש מכל זה, אבל יהיו מוכנים ורעננים בדיוק בזמן לחגים.
23. ותהיו בטוחים שגם הנכדים ממש נהנים מזה. "מזה" הכוונה היא לאספקת מתוקים לכל השנה וזמן מסך ללא הגבלה.
24. החופש הגדול כופה עלינו לקחת ימי חופש וממתי זה רע לעזאזל? אז נכון שחם וצפוף ויקר אש – אבל היי, אתם לא בעבודה. נצלו את זה.
25. ורגע רציני: זמן משפחתי ביחד תורם להתפתחות הילד. בחופשים שלי עם הילדים הם למדו לדבר, נגמלו מחיתולים, נפרדו ממוצצים (בערך) ובאופן כללי עשו קפיצה התפתחותית משמעותית. אני זוקפת את זה לכך שהם היו אתנו, ולא לכך שהם פשוט גדלו בגיל. תרשו לי.
26. כי זה פשוט כיף. בין הים, לבריכה, לנופש, לטלוויזיה ולאייפד – בחופש הגדול יש זמן לשחק איתם בחול ולהתגלש איתם במגלשות המים ולעשות איתם יצירות ואפילו להתמכר משחק באייפד. החוכמה היא להיערך לדבר המטורף הזה בחוכמה ומראש, להיעזר במי שאפשר כדי לקחת גיחות של פסק זמן לעצמנו, לשים כסף בצד וליהנות מהחיים כמו ילדים. זהו, נראה לי שהשתכנעתי.