גם אתם מייד חושבים על המילים משעמם, מסובך, רחוק ממני, זקן, כאשר מדברים אתכם על פנסיה? אפשר להבין אתכם, אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. אתם פשוט צריכים את האדם הנכון שיסביר לכם את כל זה במילים פשוטות: מהי קרן פנסיה, כמה כסף צריך לחסוך כדי לחיות בכבוד לאחר הפרישה, ומה ההבדל בין קופות גמל, קרן פנסיה וביטוח מנהלים? מצאתי בשבילכם את המילים הנכונות.

ההוצאות בפנסיה אינן קטנות

נתחיל בשאלה הכי בסיסית: מה זה "כסף לפנסיה"? התשובה פשוטה: סכום שיעמוד לרשותנו וישמש למחייתנו מהיום שבו נפרוש מהעבודה ועד מותנו. הסכום הזה צריך להספיק לא רק להוצאות שוטפות ורגילות (דיור, מזון, ביגוד, ביטוח וכו'), אלא פעמים רבות גם להוצאות כבדות וקבועות כגון עובד סיעודי או הוצאות רפואיות. וגם, איך לא, עבור "החיים הטובים" שכולנו שואפים אליהם בפרישה: טיולים, לימודים, הרפתקאות, סיוע ופינוקים לילדים ולנכדים. את הסכום הזה עלינו לצבור במהלך השנים שבהם אנו עובדים, כ-30-40 שנים בממוצע.

התשובה לשאלה כמה כסף נצטרך בפנסיה, שונה כמובן מאדם לאדם. כאשר יועצים לכלכלת המשפחה, כמוני, מבצעים ניתוחי פנסיה, אנו ממליצים לשאוף לסכום השווה להכנסה הנוכחית של הנועצים, ולא פחות. מדוע? כי בניגוד לדעה הרווחת, ההוצאות שלנו לא קטנות בפנסיה. בתקופה זו יש הרבה מאוד הוצאות, והן מתפרשות על פני תקופה ארוכה שבה בדרך כלל אין הכנסות (כ-15-20 שנה בממוצע).

באופן כללי, ישנם שלושה מקורות הכנסה עיקריים אחרי הפרישה מהעבודה: קצבת זיקנה מביטוח לאומי, קצבאות חודשיות המתקבלות מקופת הפנסיה לה הפרשנו במהלך שנות עבודתנו, והון מנכסים שצברנו או ירשנו (נדל"ן, מניות, פקדון וכו'). רוב הציבור מסתמך על שני המקורות הראשונים בלבד, אז נתמקד בדברים שחשוב לדעת לגביהם:

1. תתחילו לחסוך מוקדם!

בחישוב גס, כדי לקבל קצבת פנסיה חודשית בגובה של משכורת מינימום, כ-5,000 שקל, תצטרכו לחסוך כ-1,000,000 שקל במהלך השנים בהן תעבדו. רוצים עוד? לפי אותו חישוב, כל 200 אלף שקל שתחסכו ב-30-40 שנה בהן תעבדו, יניבו לכם עוד 1,000 שקל לקצבה החודשית. לפיכך, ככל שתתחילו לחסוך מוקדם יותר (רצוי כבר מגיל 25 ולא יאוחר מגיל 30), כך גדלים הסיכויים שתצליחו לחסוך סכום שכזה, גם ממשכורת צנועה יחסית.

כמה צריך לחסוך בכל חודש? מאוד קשה לאמוד סכום כזה, משום שהוא תלוי בהמון פרמטרים שישתנו עם הזמן. אבל באופן כללי, רק כדי שיהיה לכם מעט מושג, ניתן לעשות את החישוב הבא: נניח וכרגע אתם בגיל 30, תפרשו לגמלאות בגיל 67 ותחיו עד גיל 90. בהנחה ותרצו קצבה חודשית בסכום של 5,000 שקל בחודש, ושיעור הריבית הצפויה הריאלית הצפויה לכל אורך התקופה הוא 3.5%, זה אומר שתצטרכו לשים בצד בכל חודש 1,060 שקל עד היום בו תצאו לפנסיה.
אבל אני חייבת לסייג שוב ולומר שמדובר בחישוב כללי מאוד, שמשתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה.

2. מי משלם את הפנסיה שלכם?

החל מתחילת 2008, על כל מעסיק חלה חובת הפקדה לפנסיה עבור כל עובד שכיר עם ותק של 6 חודשים ומעלה. עובדים שמתקבלים לעבודה כשהם מבוטחים כבר בביטוח פנסיוני כלשהו זכאים להפרשות מיומם הראשון בעבודה. אגב, אם אינכם עובדים תקופה מסוימת, מומלץ להפקיד באופן עצמאי סכום מינימלי המשמר את הזכויות הפנסיוניות.

חוק זה דואג לשכירים, ולכן על אנשים בעלי עסק עצמאי לדאוג לעצמם. אל לכם לוותר בשום אופן על חיסכון פנסיוני, ואם כבר יש לכם, ודאו שאתם חוסכים את הסכום המתאים. דבר נוסף, אל תסתפקו בהפרשה לפנסיה של רק אחד מבני הזוג, גם אם השני לא עובד. מומלץ ששני בני הזוג יחסכו כספים במסגרת קופת פנסיה.

3. כמה מפקידים?

החודש נכנסות לתוקפן תקנות חדשות של משרד האוצר הנוגעות לפנסיה שלנו. לפי התקנות, המעסיק חייב להפריש 5 אחוזים מגובה המשכורת לקופת הפנסיה של כל עובד, בנוסף ל-5 אחוזים הפרשה לפיצויים. העובד עצמו חייב אף הוא להפריש 5 אחוזים (סך הכל מופרשים מהמשכורת 15 אחוזים). בשנת 2014 שיעורי ההפקדה יגדלו ל-5.5% חלקו של העובד, 6% חלק המעביד ו-6% לפיצויים (כל אלו במסגרת הרפורמה בפנסיה שהתחילה ב-2008). ייתכן בהחלט שכחלק מחבילת ההעסקה בין מעסיק ועובד, יופרש סכום גבוה יותר מהמינימום (במסגרת התקרות המותרות של מס הכנסה, כמובן). חשוב לבדוק ששיעור ההפרשה חל על רוב משכורת הברוטו שלכם, ואין רכיבים בשכר שלא מופרשים עליהם כספים לפנסיה.

4. גובה הקצבה הצפויה

ושרק יהיה טוב, עכשיו ותמיד (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
וכמה צריך לחסוך כדי להצליח לפתוח ככה כל בוקר? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
ניתן לדעת מהי הקצבה הצפויה לכם בפנסיה, באמצעות עיון בדוח השנתי הנשלח אליכם בדואר על ידי החברה המנהלת את קרן הפנסיה/ביטוח המנהלים/קופת הגמל. חפשו מילים כגון "אומדן פנסיה זיקנה צפויה על בסיס היתרה הצבורה", או "קצבה צפויה מבוססת על חיסכון מצטבר לקצבה". חלק מהחברות מציגות את הקצבה הצפויה על בסיס הפרשות עתידיות. אם לא, ניתן לבצע את החישוב הזה בעזרת יועץ, שייתן לכם תמונה קרובה יותר למציאות. חשוב לדעת, שאם מדובר בקרן פנסיה אז מדובר בסכום שהוא אומדן בלבד ועשוי להיות שונה ביום הדין, בניגוד לביטוח מנהלים שבו קיים "מקדם המרה" המאפשר לדעת זאת מראש (אולם גם נושא זה עומד להשתנות בעקבות הרפורמה בשוק הפנסיה של משרד האוצר. הסבר מפורט בסעיף 9).

5. פנסיה זה לא רק פנסיה

חשוב לזכור שההפרשות לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים אינן מיועדות רק עבור חיסכון ליום הפרישה, אלא גם עבור פיצויים במקרים של נכות, או חלילה מוות (אובדן כושר עבודה). גם הקצבאות הצפויות במקרים אלו מפורטות בדוחות השנתיים. לכן, כשמציעים לכם הצעה מפתה לרכוש ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה, בדקו קודם כל את גובה הכיסויים בקופת הפנסיה שלכם, אולי תגלו שיש לכם כיסוי מספק.

6. אל תמשכו כספים!

רבים וטובים נופלים במלכודת הזו: עוזבים מקום עבודה ופודים את תגמולי הפיצויים שנחסכו עבורם, מבלי להבין שהכספים האלו אינם כספי פיצויים "טהורים" שיצאו מכיס המעסיק, אלא חלק מכספי הפנסיה שלהם. משיכת הכספים הללו פוגעת בפנסיה. באותה מידה, אסור לפדות את כספי "התגמולים" (המרכיב השני של סל ההפרשות לפנסיה), כי לא רק שתפגעו בצבירה לפנסיה אלא גם תצטרכו לשלם מס של 35 אחוזים על הכספים הללו (מלבד מקרים מאוד ספציפיים).

7. בחירה ושינוי קרנות ומסלולים

כל אחד זכאי לבחור את החברה שתנהל את קרן הפנסיה שלו ואת המסלול הרצוי עבורו, ולשום גורם, לרבות המעסיק, אסור לכפות עליו קרן או קופה מסוימת. יותר מזה, מבוטח יכול לעבור לקרן פנסיה אחרת או למסלול אחר בזמן המתאים לו. זה עשוי להוות יתרון בתקופות שונות בחיים. כך למשל, רווק שאין לו צורך בביטוח חיים עדיף שיבחר מסלול בו הוא אינו צריך להפריש סכומים בעבור פיצויים המובטחים למשפחתו במקרה של מוות, דבר שאיש משפחה ירצה לשלם עבורו. חשוב לציין כי מעבר בין קרנות לא גורם לנזק כספי, וזכויות הוותק הפנסיוני נשמרות.

8. דמי ניהול

זוג סופר מטבעות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חשוב להתחיל בגיל צעיר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
החל מהחודש, ינואר 2013, נכנסת לתוקף הרפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל וביטוחי המנהלים (בקרנות הפנסיה אין שינוי). דמי הניהול המרביים שניתן יהיה לגבות כעת בחסכון הפנסיוני בקופת גמל וביטוח מנהלים הם 1.1% מהצבירה (במקום 2% מקסימום הנגבים כיום), אך גם עד 4% מההפקדות החודשיות (כאשר עד היום לא נגבו דמי ניהול מההפקדות בקופות הגמל). בינואר 2014, דמי הניהול המירביים מהצבירה ירדו ל -1.05%. בקרנות הפנסיה החדשות דמי הניהול מגיעים למקסימום 0.5% מהצבירה ו- 6% מהפקדות. אם אתם משלמים את המקסימום כיום, מומלץ לפנות לקרן הפנסיה ולבקש הוזלה, גם אם אתם חוסכים באופן עצמאי.

9. קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל?

ההבדל העיקרי בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים הוא שבקרן פנסיה אי אפשר לדעת מראש את גובה הקצבה המדויק שתקבלו כשתפרשו, אלא תוכלו לערוך אומדן כללי, לעומת ביטוח המנהלים שם ניתן לדעת את הסכום במדויק. יחד עם זאת, כחלק מהרפורמה שמתחילה החודש בתחום, כבר לא ניתן להצטרף לביטוח מנהלים שמבטיח זאת. לכן, כעת הבחירה העיקרית של כל מבוטח חדש תהיה בין קרנות פנסיה לקופות גמל, אשר גם הן, בעקבות התקנות החדשות שנכנסו לתוקף החודש, יוכלו למכור ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים.

קופת גמל היא כלי לחיסכון לטווח בינוני או ארוך שאיפשר בעבר משיכת הכסף שנצבר במשיכה אחת. עדיין ניתן לעשות זאת בגין הפקדות לפני 2007, אך מאז 2008 כספים המופקדים אליהן ניתנים למשיכה רק כקצבה. בעבר, ההבדל הזה נתן גמישות לחוסך – הוא יכול היה למשוך את כל הכסף ולהשתמש בו לטיול מסביב לעולם או לקניית דירה להשקעה וכו', לכן לרבים מן החוסכים הוותיקים יש עדיין, לצד קרן הפנסיה, גם קופת גמל (כלומר, רוב ההפרשות הן לקרן הפנסיה וחלק קטן, בדרך כלל 2.33%, הופרש לקופת הגמל).

מי שפותח תכנית פנסיונית כיום, לפי המודל הקיים, אין כל כך טעם בהפקדה חדשה לקופת גמל (אלא אם כן גם בתחום הזה יהיו שינויים).

ודבר אחרון, קופת גמל עשויה להיות עדיפה על קרן פנסיה רק אם יש אמונה מאוד גדולה במנהלי הקופה שיביאו תשואות גדולות יותר מאשר קרנות פנסיה.

כפי שאתם רואים, הרפורמה בפנסיה שהחיל משרד האוצר בימים אלו מביאה איתה הרבה שינויים ועדיין לא ניתן לדעת בדיוק לאילו כיוונים חדשים היא תיקח את השוק הזה בשנת 2013. בשל כל השינויים האלו כדאי להתייעץ עם מומחה, במיוחד אם אתם לפני חתימה על הסכם עבודה חדש, לפני פרישה או בפיטורים ממקום עבודה, או שמצבכם המשפחתי השתנה.

10. הלוואות מקופת הפנסיה

לא רבים יודעים זאת, אך אחת ההלוואות הזולות ביותר שניתן לקבל היא מקופות הפנסיה. גם בתחום זה חלים שינויים ממש בימים אלו, המאפשרים קבלת הלוואה גדולה יותר כנגד החסכון שצברנו, תוך שמירה על החיסכון הפנסיוני והנאה מהטבות המס. השינויים נוגעים בעיקר לגובה ההלוואה המקסימלית שניתן לקבל ולדרישה לוותק של שלוש שנים, שבוטלה.

הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה

>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

>> בטור הקודם: איך הסמארטפון יכול לחסוך לכם כסף?

לכל הטורים של דבי קצב