זה תמיד קורה בשלשות, נכון? אני מדברת כמובן על מכשירי חשמל ביתיים שעושים נגדנו קונספירציה ומתקלקלים בחודש אחד. לנו זה קרה לאחרונה עם 3 מכשירים בני שנתיים-שלוש, וכך מצאתי את עצמי בודקת מחדש את האלטרנטיבות הקשורות לתיקוני מוצרי החשמל הביתיים. לאילו מסקנות הגעתי? אולי תופתעו.
רכישת ביטוח: דרך היבואן או חברת ביטוח?
קיימות שתי אפשרויות ריאליות בתחום תיקון מוצרי החשמל: לתקן שלא במסגרת ביטוח או לרכוש ביטוח ולתקן דרכו. אני מגדירה את האפשרות לא לבטח כמקובלת בהחלט בתחום זה, בניגוד לדברים אחרים כגון תכולת דירה, רכב, חיים, בריאות וכו', מכמה סיבות: מחירם של מוצרי החשמל בימינו כבר אינם יקרים כפי שהיו פעם, אנו נוטים במילא "לשדרג" את מוצרי החשמל כל כמה שנים כדי לנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות שמקלות לנו על החיים או חוסכות חשמל, וגם כי רוב המכשירים לא מתקלקלים כל כך מהר. ניתן אמנם להתווכח על טיעון אחרון זה, אך לאור הסיבות האחרות שציינתי והאחריות לשנה שיש לכל מכשיר חדש, נראה לי שאפשר לשים את הוויכוח הזה בצד כרגע. אך מי שמחליט לא לבטח צריך לעשות כך כפילוסופיה ומתוך הבנה ותכנון כלכלי של בחירה זו, שאותם אפרט בהמשך.
בואו נדבר קודם על האפשרות השנייה – רכישת ביטוח. קשה מאוד להתחמק מהצעות הביטוח שנותן לנו המשווק/יבואן במעמד וגם אחרי הרכישה של מכשיר חדש, כאשר אנו נמצאים במצב רגיש למדי, כי זה עתה הוצאנו כמה אלפי שקלים על הבייבי החדש. אבל חשוב לזכור, שמלבד הביטוח שמציע המשווק, יש שלוש אפשרויות אחרות: תוספת לביטוח פוליסת התכולה והמבנה של הדירה, רכישת פוליסה נפרדת רק למטרה זו דרך חברות ביטוח מסוימות המאפשרות זאת, או קניית ביטוח ישירות דרך חברות תיקונים. אז לטובת כל מי שישן יותר טוב אם יש לו ביטוח, אני ממליצה שתשוו לפחות בין שתיים מתוך ארבעת האפשרויות הללו. להלן הדברים שצריך לשאול, לשים לב אליהם ולמרקר באותיות הקטנות של כתב השירות, ולהשתמש כבסיס להשוואה ולהחלטה.
1. עלויות. ההבדל הראשי בין סוגי הביטוחים הללו הוא המחיר. העלות של תוספת כזו לפוליסת הדירה הוא כ-500 שקל לשנה בממוצע, והוא משולם בבת אחת או במספר תשלומים כפי שמשולמת שאר הפוליסה. בנוסף, קיימת השתתפות עצמית לכל קריאה אשר מחירה נע בין 150-300 שקל, תלוי בחברה ובמכשיר, ובדרך כלל קיימת הגבלה על גובה ההשתתפות העצמית המצטברת בגין תיקון מכשיר אחד בשנת שירות. ההשתתפות העצמית כוללת גם חלקים, אך כדאי לוודא זאת (מלבד חלקים מסוימים שמוחרגים תמיד, ראו בסעיף הבא).
הביטוח דרך היבואן/יצרן מתומחר בצורה שונה. במקרה זה תשלמו על ביטוח למכשיר אחד בלבד, ולא תהיה לכם השתתפות עצמית בעת הקריאה. אלא שעלות הפרמיה למכשיר הינה גבוהה לכשעצמה וגם ביחס לעלות המכשיר (בחברה בה אני בדקתי, עבור מקרר/מכונת כביסה/מדיח סטנדרטיים העלויות נעו בין 400-500 שקל למכשיר, לשנה). אחרי ששאלתי, הם הציעו לי הנחה בסך 10% ברכישת ביטוח ליותר ממכשיר אחד, 15% ברכישת ביטוח למכשיר אחד לשנתיים, ו-25% לשלושה מכשירים לשנתיים. הם גם ניסו לפתות אותי בפריסת התשלום ל-12 תשלומים. לעיתים החברות מציעות תעריף נמוך יותר אם הביטוח מבוצע לפני תום תקופת האחריות המקורית.
2. מה מכוסה, ויותר חשוב, מה לא! חשוב מאוד לברר סוגיה זו, מכיוון שרשימת ההחרגות נוטה להיות ארוכה במיוחד. בכל סוגי הפוליסות חלקי פלסטיק, גומי, זכוכית, נורות וצבע אינם נכללים בביטוח. בנוסף, ישנם סוגי מכשירים שאינם מכוסים (בפוליסות שאינן דרך היבואן) ויש גם הגבלת גיל המכשיר, לדוגמא, מזגן בית בהספק מעל 5.5 כ"ס, מכונת כביסה, מייבש ומדיח שגילם מעבר ל-8 או 10 שנים. בדקו גם באותן פוליסות שאינן דרך היבואן, האם המותגים שאתם רכשתם מכוסים על ידם – יש לזה חשיבות מבחינת חלקי החילוף, למרות שהן אינן מתחייבות להשתמש בהכרח בחלקי חילוף מקוריים או אפילו חדשים.
3. מתי ניתן להצטרף. ניתן להוסיף את ביטוח מכשירי החשמל לפוליסת ביטוח הדירה רק בעת התחלת/חידוש ביטוח הדירה, כלומר לא ניתן להוסיפו לאחר מועד התחלת הביטוח, אלא באישור מיוחד. במקרה של ביטוח דרך היבואן, במידה ולא הרחבתם את האחריות כבר בעת הרכישה, תקבלו בדואר לקראת תום שנת האחריות הראשונה שובר תשלום להרחבת תקופת האחריות. במידה ולא משלמים אותו במועד, החברה בדרך כלל שולחת כעבור חודש-חודשיים "הארכת מועד סופי לתשלום", ואם גם מזו מתעלמים, אזי כ-4-6 חודשים אחר כך מקבלים צ'אנס נוסף להצטרף לשנה. אחר כך כבר לא ניתן לבטח את המכשיר, שגילו בינתיים כבר הגיע לכשנתיים וחצי, אלא אם כן משלמים עבור בדיקת תקינות המוצר (ביקור טכנאי, כ-250 שקל ועוד כ-160 שקל על כל מוצר נוסף הנבדק באותו ביקור), סכומים שלא מתקזזים מעלות הביטוח! שימו לב שלעיתים החברות יוצאות במבצעי הצטרפות לביטוח ללא בדיקת טכנאי.
4. תקופת הביטוח. רוב הביטוחים הם לתקופה של שנה אחת, אך אם מנסים לפתות אתכם באמצעות מתן הנחה על חוזה ארוך-טווח (שנתיים עד חמש שנים) בדקו היטב אם יש קנסות יציאה/דמי ביטול והחרגות נוספות הנוגעות לתקופה הארוכה יותר, הקשורות לדוגמא לגיל המכשיר, חלפים יקרים ועוד. אגב, לידיעתכם: לפי חוק הגנת הצרכן, בחוזים ארוכי-טווח זכותכם כצרכנים להתנתק בכל עת וניתן לתבוע פיצוי על אי-ניתוק, ללא הוכחת נזק. עדיין תהיו חייבים לשלם דמי ביטול, למרות שגם על עלות גבוהה של ביטול ניתן לתבוע.
5. אחריות על התיקון. בדרך כלל האחריות על תיקון מסוים למכשיר ספציפי היא כחצי שנה, כל עוד התיקון החוזר נובע מאותו גורם שגרם לצורך בתיקון הראשון.
6. הזמנת טכנאי. במקרים דחופים (כגון מקרר שלא עובד כלל, מכשיר מחשמל) החברות מתחייבות להגעת טכנאי עד למחרת היום בו נתקבלה קריאת השירות. בשאר המקרים, המועד יכול לנוע מיומיים עד 4 ימים, תלוי במרחק הגאוגרפי ובתקופה בשנה. שימו לב שתנאי ההגעה יהיו רשומים בימים ולא בשעות (מכיוון ש-48 שעות אינם יומיים אלא 6 ימי עבודה!).
7. מקום התיקון. רוב המכשירים מתוקנים בבית הלקוח, אך כדאי לבדוק מהם התנאים במידה ולא ניתן לתקן את התקלה שם: האם ההובלה למעבדה היא במסגרת ההשתתפות העצמית, או בתוספת מחיר? האם מקבלים מכשיר חלופי בתקופת התיקון? תוך כמה זמן מתבצע התיקון? האם יש מכשירים מסוימים אשר תיקונם מתבצע רק במעבדה, ואזי הלקוח צריך להביאו ולהחזירו בעצמו ועל חשבונו? אם כן, ודאו כי קיימת פריסה רחבה של מעבדות שירות ובקרוב למקום מגוריכם.
8. במקרה של מחלוקת. מחלוקות בין הלקוח לחברת השירות/מבטח יכולות לצוץ בשל שלל סיבות, החל מסוג המכשיר שמצריך תיקון, לגובה ההשתתפות העצמית, ביטול העסקה ועד בעיות בתיאום מועד הגעת הטכנאי. במקרים אלו יש יתרון ברור לרכישת ביטוח דרך פוליסת הדירה ובמיוחד דרך סוכן, כי הוא בעצם גורם נוסף שיכול לפעול למען הלקוח מול נותן השירות, מה שלא קיים בקניית ביטוח באופן ישיר דרך היבואן.
9. שירותים נוספים. בדקו האם החברה נותנת תמיכה טלפונית בסיסית (יש מקרים שניתן לפתור בקלות על ידי הדרכה טלפונית, ללא צורך בתשלום או המתנה לטכנאי). התעקשו לקבל את תנאי הפוליסה בכתב, לפני התשלום (מדובר בדרך כלל בפוליסות קצרות ופשוטות למדי, אם כי כתובות באותות קטנטנות). במידה ואתם מבטחים מכשיר ספציפי, ודאו שאין עליו כפל ביטוחי בשל היותו עדיין בתקופת אחריות שלו.
אולי עדיף טכנאי פרטי?
החלטתם לא לבטח? זו בחירה שלדעתי היא חכמה לנוכח עלויות הביטוח וביחס למחיר המוצרים ולסייגים הרבים הנלווים אל הפוליסות, אך כדאי לעשות זאת במסגרת תכנון תקציבי. למה הכוונה? הכניסו לתקציב החודשי שלכם שני סעיפים הקשורים למכשירי חשמל: סעיף "תיקונים/אחזקת הבית" ו"ריהוט/מכשירים לבית". הסכום המוקצב לסעיפים אלו, אם לא משתמשים בו בפועל בכלל או בכולו בחודש מסוים, צריך להצטבר בנפרד כדי שיהיה זמין באותו חודש אומלל שבו כל התקלות יקרו (כפי שתמיד קורה). בנוסף, כדאי תמיד לחסוך כל חודש סכום מסוים במסגרת חסכון ל"תופעות תב"ע", המשמש בדיוק עבור כל התיקונים והרכישות הבלתי צפויות הללו כמו גם עבור דברים עונתיים אחרים.
מבירורים שערכתי מול טכנאים פרטיים עולה כי עלות הביקור נמוכה בהרבה מעלות ביקור טכנאי "רשמי" של היבואן שלא במסגרת הביטוח - 150 שקל אצל טכנאי פרטי מול 250 שקל אצל הטכנאי הרשמי. בנוסף, כשמזמינים טכנאי פרטי יש גמישות רבה יותר מבחינת מועד ההגעה, ורצוי כמובן לקרוא לטכנאי לפי המלצות, מה שיוצר מחויבות גבוהה יותר מצידו לביצוע התיקון, בעלות שפויה ובאופן שירותי יותר. בררו מולו גם את נושא האחריות (מהבירור שלי עולה שהיא גם ל-6 חודשים, בעוד זו של הטכנאי הרשמי של היבואן שלא במסגרת ביטוח היא רק 3 חודשים). מקור טוב להמלצות, מלבד חברים ומכרים, הוא חוברות ואתרי "יצאת גדול" ו"יצאת צדיק" או אתר דירוג בעלי מקצוע כגון "מדרג". אבל שלא נצטרך, הא?
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה. להרשמה למפגשים הקבוצתיים של דבי בנושא לחצו כאן
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?