למרות הניסיון שכל צד מביא עימו למערכת יחסים רצינית שמגיעה לאחר גירושים, הקמת בית שני היא פעמים רבות מסובכת ומורכבת בהרבה מהקמת בית ראשון, בעיקר בגלל העובדה שההתחברות הראשונה קרתה בין שני אנשים בלבד, שאיחדו כוחות ויצרו משפחה. בסיבוב הזה, מגיע כל צד עם הילדים שלו, המשפחה שלו, וחיבור מוצלח בין שתי משפחות קיימות, בעיקר כאלה שעברו טלטלת גירושים ועוד נמצאות בתהליכי החלמה, הינו מלאכת מחשבת של ממש.
כולם רוצים בית טוב
"מתוך ניסיון עשיר בקליניקה שלי אני יכולה להעיד שכדי לא לפגוע באף אחד, ומתוך רצון של כולם לגונן על כולם, הורים עושים את כל הטעויות האפשריות כשהם באים לפרק ב'", אומרת ד"ר ליאת ברש, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית. "אפשר לראות מניפולציות, כעסים, כאב, את אובדן המקום במשפחה, פחד של הילדים לאבד את הוריהם, פחד של ההורים לאבד את תפקידם כאב או אם, וגם את בן הזוג החדש. השורה התחתונה היא שכולם, ובייחוד הילדים, פשוט מעוניינים לקבל בית טוב אחרי שעברו בגירושים טלטלה כואבת ולא פשוטה, ולכן ישנה הרבה תקווה, והורים שצולחים את התהליך הזה, אותו מומלץ לעבור בליווי מקצועי קצר של מספר פגישות בלבד, יקימו עבור ילדיהם את הבית היציב והחם שהם כל כך זקוקים לו".
ריכזנו, בעזרתה של ד"ר ברש, מספר נושאים שיש לשים אליהם לב לפני שפותחים פרק ב' מוצלח:
אל תמהרו. בפרק ב', בניגוד לפרק א', ישנם הרבה גורמים המעורבים בתוצאות ההחלטה לאחד משפחות, וכדאי לקחת את הזמן ולעשות את הצעד רק אם יש תחושה אמיתית של עתיד משותף. בעיקר עבור ילדים שעברו פירוק כואב של משפחתם הגרעינית חשוב שלא להתקדם מהר מדי, ולא לעשות שינויים בחיים אלא אם כן ישנה הסתכלות לטווח ארוך.
קבלו החלטה מושכלת. לפני שעושים שינוי כלשהו על הזוג לשבת יחד לשיחה ארוכה ורצינית, עדיף בתיווכו של יועץ מקצועי, ולקבל החלטות רבות לגבי העתיד. המון שאלות צריכות לעלות לדיון, וחלקן אינן פשוטות בכלל. שאלות לגבי עמדות בני הזוג לגבי חינוך וכסף הופכות מסובכות אפילו יותר כשצריך לחנך ולכלכל ילדים שאינם ביולוגיים, ויש להגדיר באופן ברור את הכללים בהם ינקוט הזוג כשיגיע למצבים שונים.
כל בן זוג מגיע עם רקע כלכלי משלו וסט ערכים פרטי, ועל מנת לא ליצור בלבול, כעסים ועלבונות של בני הזוג ושל הילדים, חשוב להבהיר את הדברים עד לפרט הקטן ביותר, וגם אם ההתמודדות הזו יוצרת קונפליקטים. כדאי לרשום את עיקרי הדברים על דף, אבל להבהיר היטב שהכל פתוח ונתון לשינוי ותיקון בהתאם לתחושותיו של כל אחד מבני המשפחה.
מספרים לילדים. לפני שעוברים לגור יחד, יש לקחת את כל דיירי הבית העתידי לשיחה ברורה ופתוחה על מה שעומד להתרחש. גם פה רצוי לעשות זאת בתיווכו של גורם מקצועי שידע להביא לכך שכל אחד מבני המשפחה החדשה יוכל לבוא לידי ביטוי ולקבל תחושה שקולו נשמע.
הסבר של כל מה שעומד לקרות ייצור פחות תסכול בהמשך, וחשוב להבהיר לילדים שהכל נעשה מתוך בחירה, שהחוקים פתוחים לשינוי ודיון, ושהמציאות לא נכפית עליהם. כשמערכת הערכים מספיק ברורה, והציפיות מתואמות מול הילדים, קל להם יותר להשתלב במציאות החדשה, זאת במקום שיווצרו מתחים, ושיווצרו מצבים בהם הם ירגישו בדידות, ואפילו אובדן של הורה. תיאום ציפיות נכון יתן חווית ביטחון לכולם, והמטרה היא שכולם ירגישו שזה הבית שלהם.
אל תיכנעו למניפולציות. כפי שחשוב מאוד לתת לכל הילדים תחושה ששומעים ורואים אותם, ושהכל פתוח לדיון, חשוב מאוד להיות ברורים מולם לגבי החוקים אליהם הגיעו בני הזוג בתיאום, ולא לזייף. הורה שפוחד לאבד את ילדיו בתוך שלב ב' עשוי לחזור למערכת החוקים הישנה, שתואמת את שלב א', וללכת לאיבוד. חשוב לזכור מי האנשים הבוגרים בבית, הקובעים את החוקים.
אל תצפו להתאהב בילדי בן הזוג באופן מיידי, ולהיפך. למרות הרצון הטוב, והאהבה שבן הזוג רוחש לאהובו החדש, לא תמיד ימצאו בני זוג בלבם את הרגש ההורי כלפי הילדים החדשים עמם הם עומדים להתגורר. לרוב, עם הזמן הלב נפתח, עם ההיכרות והטיפול, והחוויות המשפחתיות, יווצרו קשרים עמוקים שאי אפשר להמציא וליצור במטה קסם. אל תיעלבו גם אם ילדי בן הזוג לא מקבלים אתכם מיד כהורים שניים. משפחה לא קמה ביום אחד, והעיקר הוא שהכוונה של כולם חיובית וטובה.
תנו לכולם את הקצב שלהם. כאמור, כולם רוצים בסופו של דבר להרגיש בטוחים, מוגנים ואהובים, ושיש להם על מי לסמוך ולמי לפנות בשעת צרה. ילדים שעברו גירושים כבר חוו אכזבה גדולה מצד אדם אהוב, ולכן הם מתקשים פעמים רבות לקבל לחייהם עוד אדם שעשוי לאכזב. לכן כדאי לתת להם זמן לעכל ולהתרגל, להציע אהבה ותמיכה, אבל לא לכפות זאת. אל תוותרו מראש על מגע פיזי עם ילדי בן הזוג. רוב הילדים אוהבים וזקוקים לחום ומגע, והציעו זאת בהדרגה. כמו כן, זכרו שכל הילדים נהנים משבחים והתפעלות, ושיש להמנע מהשוואות בין הילדים.
תנו לילדים לקבל החלטות. בתהליך היטמעות של שתי משפחות, ילדים מרגישים רבות שהם לא נשמעים, שכל ההחלטות מתקבלות עבורם, ושאין להם כל שליטה, לכן כדאי, אפילו באופן מאולץ, לגרום להם להרגיש שיש לדבריהם משמעות, ולתת להם להחליט החלטות בבית החדש. בין אם אלה החלטות עיצוביות, החלטות של סדר, או של מי אחראי על אילו מטלות בבית, שיתופם האקטיבי יתן להם הרגשה שזה בית גם שלהם.