בהרבה משיחותי בקליניקה, יוצא לי לפגוש זוגות רבים ומתוך השיחות האישיות והאינטימיות עולה תמונת מצב מדאיגה לגבי התפיסות והיכולת של זוגות לדבר ולתקשר את הקשר המיני שלהם.
לרוב לתקשורת הזוגית הכללית, שבין גבר לאישה, יש קשר הדוק גם ליכולת שלהם לתקשר מיניות ואינטימיות. לתקשר מיניות מבחינתי זו היכולת לדבר על מין ולעשות מין, זה בדיוק המקום שבו "צדק" צריך להידבר כמו גם "להעשות"
מיניות היא האסטרטגיה, מין הוא הטקטיקה
מאז ומעולם מין היה בגדר "טאבו" כלשהו ועדיין במאה ה-21 המין "סובל" מתפיסות שונות ומעוותות כתוצאה מתרבויות שונות, מנטליות, תכתיבי הסביבה הקרובה, המשפחה, דעות קדומות, גיל ודת. ערכים אלה שאנו גדלים לתוכם, מכתיבים לנו את התפיסות "והאמונות" המיניות, שרובן הן בגדר סטיגמה. הסטיגמות האלה הופכות את חלקנו לאנשים עם עכבות רבות שפוגעות בקשר המיני וכפועל יוצא גם בקשר הזוגי במובן הרחב.
מין ומיניות הם שני דברים שונים, אך יש בינהם קשר הדוק: מיניות היא האסטרטגיה, מין הוא הטקטיקה. מיניות היא היכולת לדבר את זה, לתקשר את זה בשפה, בלבוש , בהרגשה, בחיזור ובביטוי התשוקה. מין, לעומת זאת, הוא התוצאה, באמצעותו תוכלו להביא לידי ביטוי את הרגש, הרומנטיקה, האהבה, התשוקה, הפנטזיה ומעל לכל את הקירבה והעונג הנדרשים לכל אחד ואחת.
בהינתן שחלק גדול מהזוגות הינם סוג של "דגי זהב" שפוחדים לדבר על מין ומיניות, הרי שהדבר נשאר בראש, מודחק לבטן ומייצר תסכול רב, מירמור, תחושת החמצה ולרוב גם נטייה למצוא את הריק, שאינו מתממש בבית, במקומות אחרים שיספקו את הצורך.
לִרְצוֹת ולא לְרַצּוֹת
מילת המפתח היא אותנטיות, היכולת של זוג לדבר במקום הבטוח שלו על הכל כולל הכל. זוגות רבים חשים חוסר נוחות, בושה, פחד משפיטה, פחד כמוס "מאיך שייתפס" בהתייחס לסטיגמות הקיימות ובעיקר באם קיימים הבדלים בתרבות המנטלית ובתפיסה של כל אחד ואחת מבני הזוג לגבי מין. זו הנקודה הקשה, הבעייתית והכאובה ביותר. במהלך עבודתי יצא לי לפגוש נשים רבות שחששו שהמיניות שהן אוהבות תצטייר בעיני בני זוגן כזנות על בסיס סטיגמות שהחברה פיתחה שנים רבות מול נשים. כמו כן ישנם גם גברים שמבקשים לגוון בדרכים מסוימות ופוחדים לבקש או לשאול שמא יתפסו כסוטים.
כשאני פוגש את הזוגות אני מבהיר להם, כי בתפיסתי אין דבר כזה סטיה, כל עוד הדבר מקובל על שני הצדדים, בביתם או בכל מקום אחר שיבחרו, זכותם לממש כל הנאה מינית כשהם בחרו אותה והיא מקובלת על שניהם. מין צריך לרצות ולא לרצות, זהו הבדל מהותי ומשמעותי ולצערי חלק גדול מהאוכלוסיה, בעיקר נשים, נמצא במקום של לרצות את הצד השני מסיבות שונות. ישנם גם לא מעט גברים שמרגישים ומאבחנים זאת וסוגיה זו היא אחת המדוברות בקליניקה מהצד של הגברים. "היא עושה לי טובה", הוא ביטוי נפוץ במיוחד.
אני פוגש גברים ונשים שטוענים לחוסר הבנה, אחד לצרכי האחר, ובעיקר מתייחסים למין כאל משהו שצריך לעשות, בלי התעמקות יתרה לנושא ההנאה. המשמעות שניתנת ביחסים לנושא חשוב זה היא כאקט מיני: גומרים (במקרה הטוב) והולכים.
נשים רבות משתפות מצב בו הן לא נהנות, האיש מולן לא מכיר "את מערכת ההפעלה שלהן" ואולי גם היא לא תדרכה והסבירה לו. מדובר במצב שיוצר לופ, ומצד שני ישנם גברים שעסוקים רק בעצמם. מי שגדל על הנרטיב המאצ'ואיסטי חושב ומשוכנע שהוא גבר-גבר בהיותו מקיים חדירה ואין לו מושג והבנה מה צריך להיות לפני ולהבין שמין אינו בהכרח חדירה. תפיסה זו מייצרת אצל האישה אכזבה, הדחקה תסכול ומעל הכל - קבלה לא רצונית של המצב שמנציח תקשורת לקויה בנושא.
דברו על מין כמו שאתם מדברים על אוכל
סוגיה אקוטית נוספת היא חוסר ההבנה והידע של נשים וגברים על אנטומיה של בן או בת הזוג שלהם. באם היו לומדים ומבינים יותר, היו יכולים לפעול ולהפעיל את המערכות האלו באופן הנדרש ולא "באופן הנרכש" מסרטים, סטיגמות, מיתוסים וסיפורי מקורבים שבעיקר נוצרים בגיל צעיר .
אז מה צריך לעשות ולהיעשות? כמו בכל תחומי הזוגיות, גם במיניות ובמין הדבר חייב להיות מדובר באפן אמיתי, נוח ואותנטי. פגשתי זוגות שנשואים שנים רבות ואף אחד מהצדדים לא דיבר על הנושא, אלא רק התאים את עצמו למה שנוצר. לאחרונה פגשתי שני זוגות, שניהם הגיעו על רקע של בגידות, ואחד הדברים המשותפים להם היה התפיסות המוטעות שלהם אחד על השני, מה שכמובן יצר סיטואציות מיניות ותדמית של אחד על השנייה שאין להן קשר למציאות. גבר אחד חשב שאשתו לא רוצה מין בתדירות כמוהו וחשש גם להיות יותר מיני כיוון שבתפיסתו חשב שאשתו לא בעניין. הסוגיה הזו הביאה אותו לבחירה בבגידה ואחרי הטיפול בקליניקה, והשיחות המאפשרות, הם גילו את עצמם מינית. לאחרונה אמרה לי המטופלת כי הם חווים זוגיות ותשוקה מדהימה ומבחינה מינית הם כמו זוג שפנים.
זוג אחר שפגשתי התנהל שנים באופן "המכאני" של המין - עושים כי צריך... האישה שנים לא נהנתה ולא טרחה לפתוח את הנושא בבית ולטפל בבעיה. היא העדיפה לענות על צרכיה מחוץ לבית, שם נתנה דרור למיניות ולמין ובבית בחרה להיתפס ואף להגדיר את עצמה כלא מינית כדי להימנע ככל האפשר.
דברו על מין כמו שאתם מדברים על אוכל ועל מה אתם אוהבים. דברו ושתפו באותו אופן גם על מה אתם לא אוהבים, זה לא פחות חשוב. צרו פתיחות, סקרנות, הקשבה, הסכימו לבחון להתנסות ואז להחליט יחד. שאלו שאלות, תחקרו, התנסו, זרמו, ובעיקר תירצו ואל תרצו.
דברו על זה בנינוחות ולאו דווקא בחדר השינה, אלא כעוד שיחה שחשובה לקשר שלכם. אל תשפטו מראש, זכרו שממש כמו במסעדה ניתן לטעום מהתפריט ואז לשנות את דעתכם. זה שלכם, אתם בעולם של 2021 כך שזה זמן מצוין להיפרד מסטיגמות ומיתוסים שלא משרתים אתכם או אתכן.
ולסיכום, מעל הכל, זכרו כי מיניות ומין הם דבק מחבר ותבלין שמוסיף טעם. מעבר להנאה ולהרגשה שאתם מפיקים, גם הגוף מפיק עבורכם הורמונים נדרשים, טובים ומרגיעים כך שלצד הנאה, אהבה ותשוקה - תוכלו לזכות גם למנה של בריאות.