הדבר הראשון שאני אגיד לפנינה כשהיא תצא מהבית זה שאני אוהב אותה, ושכל הכבוד לה. קשה לה מאוד עם הפרובוקטור שנמצא בבית, ואין לי ספק שהעימותים ביניהם הם על רקע אישי מצדו. אפשר להביע דעות גם בלי לפגוע כל הזמן. לצערי לא יכולתי לעזור לה. אם הייתי לידה, הייתי מציע לה פשוט להתעלם ולהתרחק ממנו. אני שמח שיש לה את התמיכה של דודי, בלעדיו אני לא יודע אם היא הייתה מחזיקה מעמד. הוא בחור נבון שיודע להרגיע אותה.
מול פנינה צריך להיות יציב, לא רגע אחד נחמד ורגע אחר כך לתקוע סכין. בכוונה אני לא משתמש במילה צביעות, כי כשחיים מול המצלמות 24 שעות ביממה, יכול להיות שיש גם הצגה לפעמים. אני אמרתי לפנינה: אם את רוצה לנצח, תהיי את – עם כל הפוביות, הבישולים והמבטאים.
היא לא הדומיננטית בינינו
פנינה התגברה על הרבה קשיים בבית: היא עברה טרנספורמציה ראויה להערכה. זה שבאימון הצבאי היא הלכה בנעליים שטוחות ובמדים, זה צעד מאוד לא רגיל בשבילה, וזה גורם לי להעריך אותה יותר. אגב, בבית שנינו הולכים יחפים.
אני חושב שמה שהכי קשה לה בבית זה לחלוק את חדר האמבטיה עם עוד אנשים. זה לא דבר קל לאף אחד, ופנינה מאוד אוהבת פרטיות. יצא שבתכנית היא התגברה על הרבה מכשולים ופחדים, וזה רק מראה כמה היא רוצה להצליח וכמה מגיע לה לנצח. בתכנית היא מדברת כמו שאנחנו מדברים בינינו – כל המבטאים והצחוקים הם חלק מהזוגיות שלנו.
אני מתגעגע אליה מאוד. אנחנו עשר שנים יחד, עובדים יחד וצמודים אחד לשני. גם נסיעות העסקים שלנו משותפות, ולא קרה שנפרדנו לכל כך הרבה זמן. רק פעם אחת הייתה נסיעת עסקים לארה"ב לעשרה ימים שלא יכולתי להצטרף אליה, וגם אז התגעגעתי מאוד. אנחנו מסתדרים כי לכל אחד יש את הטריטוריה שלו וכל אחד יודע את מקומו – גם בעבודה וגם בכלל.
אני למשל בורח ממצלמות, לא רוצה את הפוקוס אליי. כשאנחנו מגיעים לאירוע ואני רואה צלם, אני משאיר אותה לבד.
ובכל זאת, אני לא חושב שהיא הדומיננטית ביחסים בינינו. אם תשאלו את פנינה היא אולי תגיד אפילו להפך, שהיא זאת שתמיד עושה מה שאני אומר. אבל יש בינינו שיתוף פעולה מוצלח ואנחנו מבינים אחד את השני.
מהפרק של הארוחה על הגובה, כשהגעתי ופנינה זיהתה אותי - חזרתי די נרגש. קודם כל, עשה לי טוב לראות אותה אחרי נתק של שלושה שבועות. היא מאוד בכתה והתרגשה, והבנתי שהיא מתגעגעת אליי כמו שאני מתגעגע אליה.
אבל מה שהכי ריגש אותי היה המכתב ששלחתי לה ליום הנישואים שלנו. כשהיא הקריאה אותו התרגשתי מאוד, ועוד יותר ריגשה אותי ההתרגשות שלה.
אם פנינה היא אדם קל? לא תמיד, תלוי בתקופות. קל זה משעמם, והיא אישה שכיף לחיות איתה, אין רגע דל. למשל, הפוביה שלה מבננות. אנחנו עובדים בארה"ב עם חברה מאוד גדולה, ופעם כשישבנו בחדר האוכל שם, קרה שאחת העובדות הוציאה בננה מהתיק. היא רק הוציאה אותה, לא אכלה ולא קילפה. פתאום ראיתי שאין עם מי לדבר – פנינה נעלמה לי.
אני מחכה כבר לפגוש אותה, וחושב שבאיזשהו אופן, אני אקבל פנינה אחרת. ימים יגידו מאיזו בחינה בדיוק.
עוד בmako בית ומשפחה:
האם גוגל מפרקת משפחות? לקראת החג: מה אורזים לטיסה עם תינוק? איך מסדרים את המטבח לפני פסח, ואיזו קערת ליל סדר כדאי לקנות; תכירו את האמהות הכי שוות ברשת ותקתקו את הבית עם מוצרי ניקוי שווים.