היום הוא היום הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה, תופעה רחבה אשר תופסת מקום בבתים רבים מדי בישראל. הדעה הרווחת בנוגע אליה, היא שהאלימות במשפחה היא בעיה של חוסר שליטה. ואכן, כשמדברים על אלימות במשפחה, יש נטייה לצייר בדמיון אובדן עשתונות, צעקות והתפרצות בסערת רגשות.
אנשים שהגיעו לכדי אלימות אומרים שהם "ראו שחור בעיניים", מספרים ש"נשרף להם פיוז" ושהם איבדו שליטה, כך שסערת הרגשות היא זו שמסבירה את האלימות. לפעמים, ההסבר של התפרצות אלימה על ידי סערת רגשות נשמע כמו הצדקה, כאילו אבדן שליטה הוא משהו מתבקש במצב רגשי כל כך סוער. אך לאמיתו של דבר, המציאות הפוכה לחלוטין. אלימות במשפחה היא בעיה של שליטה.
גבר שיש לו בעיה של אלימות במשפחה, הוא גבר שיש לו בעיה להתמודד עם דברים שלא בשליטתו. למעשה, אנשים רבים מתקשים להתמודד עם דברים שלא בשליטתם, אבל גבר עם בעיה של אלימות משתמש באלימות, צעקות, עלבונות או איומים, כדי להחזיר לעצמו שליטה אם קורה משהו בתוך הבית בניגוד לרצונו. במילים אחרות, צעקות ועלבונות, או כל התנהגות אלימה שהיא, באים כדי להשיג שליטה בכוח, וזו מטרתם. כלומר, לא רק שאלימות היא לא חוסר שליטה, אלא שהיא התנהגות נשלטת, ואלו דווקא חדשות טובות.
העובדה שאלימות היא התנהגות נשלטת משמעותה שאפשר לשנות, ואפשר לחיות אחרת. אם אלימות במשפחה הייתה באמת חסרת שליטה, אזי אי אפשר לשנות אותה, ומי שמתנהג באלימות בתוך ביתו נגזר גורלו לחיות כך תמיד. אך לא זה המצב. גברים רבים מספרים למשל שלמדו להשתמש באלימות כדרך תקשורת עוד בילדותם, כשראו את הוריהם צועקים וטורקים דלתות ושוברים חפצים בבית, והם מספרים שכאשר הבינו שהם עצמם מחקים את הוריהם אז הם החליטו לשנות כיוון. גברים רבים שפנו לעזרה בשל אלימותם, מדברים על בחירה מודעת לחיות אחרת, להתנהג אחרת, למען עצמם ולמען ילדיהם, והשינוי הוא עצום.
בעצם, מאחורי האלימות מסתתר פחד גדול שהאישה תעזוב. זהו פחד שהוטמע בנפש עוד בילדות מסיבות שונות, והפחד מתעורר בגבר בכל פעם שמתרחש בבית משהו שמנוגד לרצונו, לעמדותיו, מחוץ לשליטה שלו. הפחד שהיא תעזוב אותו לא נגיש לגבר, בגלל שרגשות קשים נדחקים אל תוככי הנפש, ובכלל יש ציווי שאוסר על גברים לפחד, וזהו הפחד שמאיים עליו יותר מכל. כתוצאה, הגבר דוחק לעומקי נפשו את הפחד שהיא תעזוב וכל מה שנותר על פני השטח הוא התנהגות כוחנית שבאה כדי להשיג עליה שליטה, ולמנוע מעצמו את הפחד.
אלימות היא חרב פיפיות. אם אלימות באה כדי להשיג שליטה, ככל שהגבר מרגיש שהוא מאבד שליטה הוא יהדק את האחיזה כדי למנוע מעצמו חרדה ופחד. כתוצאה, האישה תנסה להשתחרר מהאחיזה, והגבר בתגובה יהדק עוד יותר את אחיזתו בה וחוזר חלילה במעגל שאין לו סוף, ובהדרגה, באופן טראגי, הוא יאבד דווקא את מה שהוא רוצה ומה שמאיים עליו יותר מכל- קרבה, אהבה, חברות. שהרי, אין שיתוף אמיתי ואין קרבה אמיתית כל עוד קיים צל של איום באלימות. וכך, גבר אלים דן את עצמו לחיי בדידות. אלא אם הוא פונה לטיפול.
פנייה לטיפול תעזור להתמודד עם האלימות, וגם עם הפחד הסמוי. גברים רבים שפנו לטיפול כדי לשנות את דרכי התגובה שלהם, כדי להפסיק לשלוט באישה ולהתחיל לשלוט בפחד שלהם, מספרים על חוויה שונה של זוגיות. ולא צריך לחכות להתפרצות הבאה, בכל רגע אפשר לעצור, להבין שיש בעיה, לקחת עליה אחריות ולפנות לעזרה. ישנה תקווה רבה בידיעה שתמיד אפשר לעצור, לשנות כיוון בחיים, ולהתחיל מחדש - בטח ובטח כאשר מדובר על היחסים עם האישה אותה אוהבים יותר מכל. זה רק עניין של החלטה וטלפון אחד, שמשנה חיים.
עומר שקד הוא עו"ס בקו לגברים במעגל האלימות במשפחה (1-800-39-39-04) ומטפל בגברים במרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה של ויצ״ו.