חיים משותפים לפני הנישואים הם נושא שנוי במחלוקת, בעיקר עבור מי שבא מרקע מסורתי או דתי, אך מחקר רב משתתפים מטעם הרשות הלאומית לסטטיסטיקה בבריטניה מטה את הכף, מנפנף בדגל המציאות ומוכיח: מגורים משותפים הם מפתח להצלחת הנישואים.
פחות זוגות מתחתנים
על פי מסקנות המחקר, שנתוניו נאספו מתוך סקרים של מאות אלפי אנשים בין השנים 1979-2007, המגורים המשותפים יוצרים ככל הנראה מעין ניפוי ראשוני של הזוגות, ואלה שאינם חזקים מספיק לא מגיעים אל החופה. בשנות ה-50', פחות מאחד ממאה בני אדם שנסקרו חיו יחד לפני הנישואים. בשנים האחרונות, לעומת זאת, 80 אחוזים מהזוגות שנישאו בבריטניה התגוררו קודם יחד.
המחקר, שנערך על ידי החוקרות איב בז'ואן ומארי ברולקיין, מראה לראשונה את השינויים שעוברים על נשים וגברים בתוך שני סוגי מערכות היחסים: מגורים משותפים ונישואים.
מצד אחד, יותר זוגות שחיים יחד נפרדים, אך אם הזוג אינו מתכוון להתחתן, מגורים משותפים הם לא הדבר הכי יציב בעולם: רק אחד מכל עשרה זוגות ישרוד יותר מעשור בבית המשותף.
מצד שני, אלה שכן יינשאו, לרוב לאחר תקופה של עד חמש שנים של מגורים משותפים, יחזיקו מעמד טוב יותר ויזכו לנישואים חזקים יחסית: רק ארבעה מכל עשרה מהם יתגרשו, לעומת אחד מכל שני זוגות בכלל האוכלוסיה בבריטניה.
המחקר גם מצא שפחות זוגות נישאים בימינו, אך חיים יותר זמן יחד לפני הנישואים. על פי מנהלות המחקר, הסיבה לכך היא איחור השעון הביולוגי בעזרת המדע, מה שגורם לגברים ולנשים להתמסד מאוחר יותר, ולהתחיל לחפש את הזוגיות המשמעותית כשנתיים מאוחר מבשנות השמונים. הנישואים יגיעו כיום, בממוצע, כחמש שנים מאוחר מבשנות השמונים.
"ישנה בשנים האחרונות ירידה במספר הגירושים של זוגות בחמש שנות הנישואים הראשונות, ואנו מציעים פה תאוריה שאומרת שהירידה הזאת יכולה להיות משוייכת למגורים משותפים לפני החתונה. המגורים המשותפים משמשים כמו משוכה שהזוגות השבריריים יותר לא יצליחו להתגבר עליה. מגורים משותפים הפכו לחלק נורמלי ממסלול חייו של אדם בימינו", אומרות מנהלות המחקר, שהשתמשו, כאמור בנתוני הלשכה הבריטית הלאומית לסטטיסטיקה, ונעזרו בצוות של אקדמאים מאוניברסיטת סאות'המפטון. "בין השנים 2004-2007, 61 אחוזים מכל הגברים בגילאי 25-44 ו-64 אחוזים מהנשים בנות אותו גיל גרו עם בן זוג בשלב מסויים".
"ככה לומדים אחד על השני"
"בארץ אפשר לראות את הסטטיסטיקה של הגירושים אצל הדתיים עולה, וזה בהחלט הולך יד ביד עם תוצאות המחקר, כי הזוגות הדתיים לא חיים יחד לפני החתונה", מציינת לימור בנדל, יועצת זוגית וסקסולוגית. "ברגע שבני זוג עוברים לגור יחד, הם חשופים פתאום להתנהלות יומיומית של אהובם, ואז, כשנמצאים יחד מסביב לשעון אפשר לראות אם זה באמת מתאים לכם להרים את הגרביים המלוכלכות שלו מהרצפה או אתם בסדר עם זה שהיא לא סוגרת את ארונות המטבח.
"יש גם את הפן הכלכלי. כשגרים יחד ההתנהלות הפיננסית המשותפת מגלה פרטים חשובים על חסכוניות, קמצנות, בזבזנות ועוד, ואפשר להיתקל בפערים האמיתיים של החיים. גם מבחינה מינית, מגורים משותפים הם המבחן האמיתי להתאמה. המיניות, שעד כה הייתה יותר ארעית ומלאת תשוקה הופכת לחלק מהחיים, ורואים אם זה מתאים או לא, גם מבחינת הליבידו והצרכים של כל אחד מבני הזוג. זוהי דרך נפלאה ללמוד על הרגלים, על התקשורת, על היכולת לדבר ולהקשיב, להבין וללמוד".