במסיבות רווקות יש משחק פופולרי שבו שואלים את החתן שאלות על אשתו לעתיד לפני האירוע, ובאירוע עצמו מבקשים מהכלה לענות על אותן שאלות. כך מגלים כמה טוב, בעצם, הוא מכיר את האישה לה הוא עומד להישבע אמונים. כשמתברר שהוא יודע בדיוק באיזו תנוחה היא אוהבת להירדם ומהו הקינוח האהוב עליה, כל החברות מתעלפות מהתרגשות מהולה בקנאה. עכשיו בואו נריץ ארבעים שנה קדימה, בהנחה שהזוג עדיין נשוי.
עכשיו כבר יש להם ילדים ואולי אפילו איזה נכד או שניים, ומה הם לא עברו ביחד. אבל כששואלים אותו מהו הסרט החביב על אשתו, אין לו שמץ של מושג.
לא מתואמים, אבל מרוצים מהזוגיות
מחקר חדש מראה שנישואים ארוכי טווח שופעים באהבה, חמלה, חברות עמוקה אבל גם בורות בכל הקשור לבן הזוג. המחקר, שעומד להתפרסם ב"שבועון לפסיכולוגיה צרכנית" האמריקאי, מראה שזוגות שנשואים במשך 40 שנה יודעים פחות על ההעדפות זה של זו בנושאים כמו אוכל, סרטים וטעם ברהיטים – מאשר זוגות שנשואים שנה או שנתיים.
החוקרים - פסיכולוגים מאוניברסיטת בזל, בנג'מין שייבן וג'וטה מאטה והפסיכולוג פיטר טוד מאוניברסיטת אינדיאנה, ראיינו 38 זוגות בגילאי 19-32, ועשרים זוגות נוספים בגילאי 62-78. המשתתפים דירגו את העדפותיהם שלהם עצמם ושל בן זוגם בארבע דרגות, מ"אני לא אוהב את זה בכלל" ועד "אני אוהב את זה מאוד". הנחקרים דירגו ארבעים מאכלים שונים, ארבעים סרטים ו-38 פרטי ריהוט.
בממוצע, הזוגות הצעירים צפו את העדפות המזון, הסרטים והריהוט של בן זוגם טוב יותר בעשרה אחוזים מאשר אלה שחיים ביחד כבר עשרות שנים. למרות חוסר התיאום בין בני הזוג המבוגרים, כשנשאלו, הם דיווחו על שביעות רצון וסיפוק גדולים יותר מהיחסים מאשר הצעירים.
"זה לא מה שציפינו למצוא", אומר טוד, "אבל הממצאים תומכים בתיאוריה מסוימת שאומרת שהסיכויים לקלוע להעדפות בני זוג פוחתת ככל שעובר הזמן וזאת למרות ההזדמנויות הרבות ללמוד אחד על השני".
שומרים על הסטטוס-קוו
את התופעה אפשר לקשור לנטייה של בני זוג לשים פחות לב אחד לשני ככל שעובר הזמן. המחקר מעלה את ההסבר שברגע שבני הזוג רואים ביחסים דבר יציב ובטוחים בקשר, הם מניחים שלא נשאר להם הרבה מה ללמוד אחד על השנייה. הזוגות המבוגרים גם חושבים שבני זוגם דומים להם, ומציגים את הדברים האהובים עליהם כאהובים גם על שותפיהם לחיים. לבן הזוג, כך מתברר במחקר, יש בכלל העדפות שונות.
"בנושא האוכל, יש לציין שחוש הטעם משתנה ומתדלדל ככל שבני האדם מתבגרים ומזדקנים, והטעם משתנה", מסייג ראלף הרטוויג, פסיכולוג מאוניברסיטת בזל. "הרבה מבני הזוג לא טורחים לעדכן על השינויים הפתאומיים האלה. יכול להיות שיש פה גם עניין דורי. הנשים והגברים המבוגרים הם מדור בו ידעו פחות אחד על השני מאשר היום. ככל שעוברות השנים, ישנה גם נטייה מתגברת לספר שקרים לבנים, לעוות אמיתות ולפסוח על אינפורמציה שנראית לא מהותית, על מנת לשמור על סטטוס-קוו רגוע ביחסים ולא לחולל סערות".
הפתרון: לגלות מחדש אחד את השנייה
"קודם כל יש פה את עניין הבדלי הדורות", מסבירה איריס בר-און, ד"ר לחינוך למיניות העוסקת בייעוץ זוגי, אישי ומיני. "הצעירים של היום זה לא הצעירים של פעם. הדור של פעם קיים את עצמו בעשר אצבעות, והדור הצעיר יותר נסמך על ההורים. הם ממש מבלים על הגב שלהם, הם נהנים יותר, ודרך הכיף והטיולים המשותפים הם לומדים אחד על השני.
"מצד שני, קחו את הזוגות האלה ותעבירו שלושים-ארבעים שנים קדימה, ולדעתי התוצאות יהיו פחות או יותר זהות, אם הם בכלל יצליחו להשאר נשואים עד אז, מה שמוטל בספק בהתחשב בנתוני הגירושים של היום".
"הצרכים, בכל זוגיות, משתנים לאורך השנים. אנשים שעסוקים בעצמם לא שמים לב לבני זוגם ולשינויים שעוברים עליהם. בשלב מסויים הם מפסיקים לראות את הפרטים הקטנים ומתמקדים במכלול המוכר. אין ספק שאצל זוגות ותיקים ישנן תחושות מיצוי ונוחות. ברגע שמרגישים בנוח בתוך הזוגיות ומפסיקים להרגיש צורך לרדוף ולהשיג את בן הזוג, זה מה שקורה".
אפשר למנוע את זה?
"מומלץ ורצוי ביותר למנוע את זה, וזה לא מאוד מסובך. ברגע שהזוג יקפיד ללכת, אפילו פעם בשבוע, לחוג משותף או שימצאו תחביב או עניין שחדש לשניהם, הם יגלו אחד את השני שוב. אני תמיד אומרת שהסיבה לכך שבבגידות האחרון לדעת הוא בן הזוג, זה לא מתוך הכחשה, אלא כי אנשים נמצאים בתרדמת בתוך הזוגיות – מתרכזים בילדים, בעבודה ובלחץ, ושוכחים את עצמם, את הזוגיות והמיניות".