זוג בהורדות ידיים (צילום: Vitalii Gubin, Istock)
מי שמפסיד - עושה כלים? | צילום: Vitalii Gubin, Istock
מתי מתחילה תקופת השגרה בנישואים? פסיכולוגים נוהגים לעתים להתייחס אל פרק הזמן שבו מתחילים השגרה והניכור לנגוס לאיטם ביסודות הנישואים כ"משבר שבע השנים", זעזוע ביחסים שעשוי להוביל לפרידה ואפילו לגירושים. באנגלית הולכים רחוק יותר וקוראים לתופעה "The seven year itch" – הזמן שבו מתחיל להתעורר הרצון לבגוד בבן הזוג. מחקרים אחרים יעידו שהתרחקות מנטלית ושחיקה בחיי הנישואין מתחילים עוד הרבה שנים לפני כן, והם תסמינים של שלוש או ארבע שנות נישואין.

הילדים גדלו, ומה עכשיו? 

גילי בר, מאמן לזוגיות, מוצא גרעין של אמת במיתוס "משבר שבע השנים". לטענתו זהו השלב שבו בני הזוג בדרך כלל כבר סיימו עם הפרויקטים הגדולים של החיים - הם כבר סיימו את הלימודים, יש להם בממוצע שני ילדים והם התגבשו בתחום הקריירה. בר ממקם את המשבר בסביבות גיל 35. "זהו המקום שבו 'האבק שקע'", אומר בר "ישנו פסק זמן כלשהו מהעשייה המטורפת של השנים הראשונות של הנישואין, שכוללות רוטינה של גידול ילדים, ופתאום מסתכלים אחד על השני, ונוצר זמן זוגי איכותי שקשה להתמודד איתו". 

לטענתו של בר, התא המשפחתי הופך להיות פונקציונאלי מאוד אחרי לידת הילד הראשון, והתקשורת בין בני הזוגות מבוססת על מי עושה מה, ומה הן המשימות באחריותו של כל אחד מבני הזוג. "בלי לשים לב, המרוץ המטורף של החיים גובה את המחיר", הוא מדגיש. "אתה מנסה להספיק הרבה מאוד בשנים האלה של החיים, כי אחר כך קשה לעשות אותם, כמו השקעה גדולה בעבודה ובלימודים, וזה שואב את מרבית האנרגיות. אנשים לא שמים לב לכך".

לדברי אריאל שער-מנדל, מטפלת זוגית, גם בשנה הראשונה יכולים בני הזוג להיתקל במשבר גדול בנישואין שקשור למעבר מהפנטזיה לחיים האמיתיים. זוגות שצולחים אותו נכנסים בדרך כלל לתהליך של גידול ילדים ורכישת דירה. אחרי כמה שנים טובות ביחד, הלהבה דועכת והמחויבויות משתלטות. "במקום להיות שם אחד עבור השני, הופכים בני הזוג למי שצריכים לדאוג לשאר העולם - לילדים, למשכנתה, להורים, לבית", היא אומרת. "בנוסף, כל הריגושים שהיו בתחילת הנישואין כמו לגדל ילד או לרהט את הדירה נעלמים, ונותרת העבודה היומיומית האפורה. הקשר מתחיל להתרופף, כל צד שקוע בעולם משלו, והאנשים שבחוץ הופכים מעניינים יותר. אם לא עובדים על זוגיות בשלב הזה, נוצרת סכנה לקשר".

מלבד ההתרגלות והשחיקה שבאים בעסקת חבילה עם קונספט זוגיות ארוכת הטווח, בני זוג שנשואים שבע שנים מתמודדים עם מגוון של מועקות ולבטים. מניסיונה בקליניקה, מספרת שער-מנדל על מתחים וכעסים שמתגלים על רקע ריבוי המשימות בבית. "אם שני בני הזוג לא הופכים לשותפים אמיתיים במטלות היומיום, נוצרים מתחים, כעסים ואכזבות". היא אומרת. "מצד אחד ישנה תחושה שהזוגיות התרוקנה, ומצד השני הזוג חייב להתמקד בכל המשימות היומיומיות. פעמים רבות גם נלווים לכך מתחים כלכליים, ותחושה שכבר אי אפשר לנסוע לחו"ל או לחופשה כמו בעבר. מתמקדים בעיקר במה שאין ולא במה שיש". 

ואיך הסקס?

בעיה נפוצה נוספת שיכולה להופיע בשלב הזה היא חוסר בחשק מיני, לאו דווקא מכיוונה של האישה. "שני בני הזוג עמוסים, עובדים קשה ומטפלים בילדים קטנים וכשמגיעים הביתה בערב כבר אין כוחות", אומרת שער-מנדל. "אם הגבר נהנה מאד בעבודה שלו, הוא עשוי לקבל את כל הריגושים הנחוצים משם, ולהגיע הביתה עייף. האישה גם היא רצה כמו מטורפת כל היום, ולא בדיוק פתוחה להיפתח רגשית ואינטימית בסוף היום". לעתים גם נכנס למשוואה גורם שלישי שמעמיק את הקונפליקט ביחסים כמו התאהבות, רומן מהצד או התמכרות לעבודה. "הגורם השלישי יכול להסוות את המתחים ולהוות תחליף מסוים, אבל בסוף זה מתפוצץ בפרצוף", היא אומרת.

זוג אחרי ריב עומדים גב אל גב (צילום: fredpal, Istock)
חופשה רומנטית אחרונה? ב- 94' | צילום: fredpal, Istock

למרות שרוב הזוגות הנשואים יחוו מאפיינים כאלה או אחרים של המשבר, חלקם יצליחו לעבור אותו בציונים גבוהים יותר מאחרים. לטענתו של דור, הזוגות שלא צולחים את המשבר מתחלקים לשניים: אלה שנפרדים ואלה שמוצאים פתרונות כדי לשמר את הזוגיות ואת הסטטוס קוו. "בני זוג כאלה מוצאים 'פרויקטים' חדשים כמו לבנות בית גדול יותר או להיכנס להריון שוב ולגדל עוד ילד", הוא אומר. "יש שמוצאים פתרונות אלטרנטיביים; כל אחד נכנס לפינה שלו, או משקיע הרבה בעבודה. לעתים פונים לבגידה בבן הזוג". לדבריו, זוגות שהמשבר לא יטיב עמם, הם זוגות שנתנו למרוץ החיים להשפיע על היחסים שלהם, כשהזוגיות אף פעם לא הייתה בראש סדר העדיפויות שלהם.

שער-מנדל טוענת שבני זוג שמועדים יותר לסבול ממשברים הם כאלה שנכנסים לזוגיות עם תלות גדולה מדי בבן הזוג שלהם, וכשהם לא מקבלים מה שהם רוצים, הם הופכים מתוסכלים יותר. אלמנט נוסף שיכול לפרק יחסים הוא חוסר היכולת של בן הזוג לקבל את השינויים שעובר השני. "שבע שנים זה הרבה זמן", היא אומרת. "לפעמים בן זוג אחד מתפתח – הולך ללימודים, מתקדם בעבודה, והשני נשאר באותו המקום, ונוצר ביניהם פער גדול. בן הזוג עלול לומר 'זה לא הבן אדם שאיתו התחתנתי'. צריך לדאוג שההתפתחות תהיה משותפת, שכל אחד יוכל להשתנות לבד, ושאפשר יהיה להתקדם ביחד".

התחזית: בצורת

איך מונעים את ההידרדרות הבלתי נמנעת באיכות הקשר? שער-מנגל טוענת שהדרך הטובה ביותר להימנע ממשבר כרוכה בהשקעה הדדית קבועה אחד בשני. חשוב לשמור כל הזמן על הגחלת", היא אומרת. "אם הקשר מתרוקן, קשה יותר להחיות אותו אחר כך. החוכמה היא להקשיב אחד לשני היטב, ולמלא אחר הצרכים של בן הזוג".

בר טוען שזוגות שמצליחים לשרוד את התקופות הצחיחות, הם כאלה שמתמודדים עם הקושי, ומצליחים לייצר מחדש בכל יום אינטימיות, תקשורת וקרבה. "לקשר מתנקזים הרבה מאד לחצים מכיוונים שונים",הוא אומר. "שעמום, חוסר סיפוק וכעסים שמצטברים הם תוצאה של הזנחה. מערכת יחסים דורשת תחזוקה יומיומית, ובחירה בכל יום מחדש. זה שבחרת מישהו מתחת לחופה, זה לא אומר שאתה לא צריך לבחור בו שוב".

בר ממליץ על טיפול זוגי או סדנאות זוגיות לזוגות נשואים שחווים התרופפות במערכת היחסים. אם מתעקשים לפתור את הבעיות לבד, מומלץ מבחינתו לעבוד בעיקר על המודעות שבקשר. "צריך להיות בסיס של אהבה ותקשורת, ומוכנות גדולה לראות דברים בעיניים חדשות", הוא אומר. "להבין שהקשר חשוב לבני הזוג, ולא רק בגלל הילדים ומה שהם יצרו, משום הם נמצאים אחד בלב של השני".

שער-מנגל סבורה שאם ישנה אהבה, היכולת לשפר את הקשר תלויה בעיקר במוטיבציה, ושמי שמעוניין בשיפור, יוכל להתאמץ ולעשות זאת. במקרה של בעיות עמוקות יותר שלא מאפשרות התקרבות ייתכן שתידרש עבודה מאומצת יותר.