מסתבר שבדיוק כמו במציאת אהבה, כך גם בגירושים – הכל עניין של תזמון נכון, ויש לכך משמעויות קריטיות שעשויות להשפיע על הילדים לנצח. מחקר חדש ומקיף מצא שהשפעת הגירושים על הילדים של בני הזוג משתנה על פי הגיל בו הם נמצאים כאשר מתרחשת הפרידה, ואצל ילדי הגן ההשפעות יהיו הכי קשות, יבואו לידי ביטוי התנהגותית וישפיעו לטווח ארוך.
האתגר בגילאים קטנים הוא ההבנה
על פי תוצאות המחקר, שנערך בשיתוף של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ואוניברסיטת שיקגו וניתח מידע מ-3,492 ילדים להורים גרושים, בני ה-3 עד 5 יהיו אלה שהשינוי בבית ישפיע על התפתחותם באופן העמוק ביותר. "מבנה משפחתי שמשתנה בילדות המוקדמת, בשנות הגן של הילדים, משפיע יותר חזק משינויים שבאים בגילאים מאוחרים יותר", פוסקת מנהלת המחקר, רבקה ריאן, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. "הילדים הציגו בעיות התנהגותיות רבות, בעיקר אם עברו לגור רק עם אחד ההורים. ראינו שלשינויים היו מעט השפעות לטווח ארוך על ילדי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים. כמו כן, מצאנו שלילדים קל יותר לעבור מבית של הורה אחד למצב של משפחה מעורבת, כאשר ההורה מתחתן למשל, ומדובר בממצא חדש הנוגד מחקרים קודמים".
"אני מסכים עם תוצאות המחקר, אך מסייג וחושב שאי אפשר למדוד ולכמת פגיעה ולעשות ממוצע שלה", אומר גדי רוזן, מאמן משפחתי מומחה. "גם בגיל ההתבגרות העניין יכול להיות משמעותי ולהוביל להתפרצויות של דיכאון והתנהגויות קשות. האתגר העיקרי אצל ילדים בגילאים הקטנים הוא ההבנה. החשיבה שלהם קונקרטית ולא מפותחת. מבחינת הילד, אם אבא עוזב, משמעות העניין שהוא לא יראה אותו לעולם. או שאם אבא אמא רבים וצועקים, הם רוצים להרוג אחד את השני. קשה להעביר לילדים קטנים מסרים רציונליים כמו 'תוכלו להיפגש פעמיים בשבוע', כי קשה להם להבין את זה, גם טכנית וגם במובן הרגשי-חווייתי. אי אפשר להגיע לילד קטן מהמקום של המלל והחשיבה הרציונלית.
"הבעיה העיקרית היא שלהורים עצמם קשה בסיטואציה של גירושים. זה שובר אותם. הרבה גם נשארים ביחד למרות שהיו מעוניינים כבר לפרק מתוך פחד על הילדים, ואין להם מושג כיצד להעביר את המסרים לילדים. זה מאוד מסובך להביא ילד למקום שעוד לא הגענו אליו בעצמנו. הבכי של הילד, למשל, מאוד קשה להורים שבעצמם מתמודדים עם הפרידה. כדי למזער נזקים, לתמוך ולעזור לילד קטן להסתגל למציאות החדשה אני מציע הכי פחות לדבר. זה תהליך של הסתגלות, שצריך ללוות בו את הילדים באופן רציף ולהיות קשוב, כשכל המשתתפים עוברים כאב, אבל ועוד דברים עמוקים וקשים. הקשה מכל הוא רגע ההודעה, ואני ממליץ לעשות זאת בצורה המתומצתת ביותר, בכמה שפחות מילים וכמה שיותר חום ואהבה".