רגע לפני שהוא צריך לקחת את אחת ההחלטות החשובות בחייו, ירון בן 30 מגיע אלי להתייעצות. הוא וטלי, 25, יוצאים שנה וחתונה עומדת על הפרק. הם גרים ביחד אבל לא הכול הולך חלק. "אני אוהב אותה ומעניק לה הרבה מעצמי. לשמחתי גדלתי בבית עם המון אהבה ואני חושב שאני יודע לאהוב ולא רק במילים. אז אני נותן אקסטרות על אקסטרות בשבילה - מכין לה, קונה לה, מפנק בדברים הכי קטנים".
טלי, הוא מסביר לי, היא בחורה יפה ומאד מפונקת. בת יחידה להוריה העשירים שגידלו אותה עם כפית של זהב, אבל מעולם לא לימדו אותה אהבה. "ההורים שלה היו עסוקים בקריירה והיא גדלה עם הרבה מטפלות ומעט מאוד זמן של אבא ואמא. אני מרגיש שהיא זקוקה לי ושאני חשוב לה, אבל היא אדישה, קרירה ולא יודעת לתת. היא מסוגלת ללכת איתי למשל בקניון ולקנות סנדוויץ' רק לעצמה מבלי לחשוב עליי. היא רואה שחסר במקרר גבינה צהובה שאני אוהב אבל היא לא תטרח לקנות. הצרכים שלי לא מזיזים לה. מצד שני, היא חזקה במסרונים של אהבה אבל זה מרגיש כמו מילים ללא כיסוי. כשאני מעיר לה, היא מתנצלת מעמקי נשמתה - כולה עוטפת אותי רק שלא אלך, ואחרי יומיים זה שוב קורה. אנחנו רבים על הנושא הזה הרבה מאד.
מצד אחד היא חונקת ורוצה להיות איתי 24/7 ומאד תלויה בי אבל כשאנחנו יחד היא לא שמה עלי. קוראת עיתונים שעות או רואה סידרה ולא מתייחסת לקיומי. גם בסקס יש לנו אישיוס. אנחנו שוכבים מעט מאד ותמיד אני היוזם. כשזה כבר קורה אני מרגיש שהיא עושה לי טובה מסמנת 'וי' ונרדמת. אני מקבל ממנה סירובים בלי סוף. תמיד שאני רוצה סקס - כואב לה משהו או שהיא עייפה או שיש לה בחילה. היו לנו שיחות על כך אבל המצב לא משתנה לאורך זמן. אני חושב עליה ברצינות אבל מפחד שאחרי החתונה זה רק יחמיר. האם זה מצב סביר למסד קשר?
התחלתם בינוני – מכאן אפשר בעיקר לרדת
ירון יקר, הסיפור שלך לא מבשר טובות. אתם רק שנה ביחד והכל נשמע לי די בינוני. ומה שבינוני בשלב כל כך מוקדם הופך לגרוע עם חלוף השנים. זה לא משתפר סתם כך. גם ואפילו אם יש השתדלות, הרי שהיא מאולצת ולאחר זמן מה יש זליגה למצב הקודם והמוכר.חזרה לקודים הרגילים ולאיזור הנוח.
היחסים לא מאוזנים. אתה הרודף וטלי ההודפת. אתה נמצא במתח מתמיד וטלי שאננה. כמובן ששיחות איתה הם הכרח אך לא בטוח ששיחה תזיז אותה ממרבצה. גם אקט חזק יותר לא בטוח שישפר את המצב לאורך זמן אך שווה לנסות.
ראשית הייתי ממליצה לכם על טיפול זוגי טרום נישואים. שיחות גם ביחד וגם בנפרד על מנת להבין מה תוקע את הקשר ולמה זה לא מתרומם. לא בטוח שטלי תדבר את האמת לידך ולכן רצוי שגם היא תגיע למפגש טיפולי סולו. יש להציף את הכל. לא את הדרמות הקטנות אלא את המהות ואיכות הקשר. כמו אצל רבים אחרים, גם ביניכם יש פערים בהבנת המושג יחסים ואהבה.
אם באמת יש רצון משותף להיות ביחד ולתכנן את העתיד ולא רק להיאחז בזוגיות מתוך פחדים והרגלים אזי יש עוד תקווה ואם זאת עוד הדרך ארוכה. אהבה היא ערך דו צדדי כמו משחק פינג פונג. לא ייתכן שרק צד אחד משחק והשני רדום. ולכן האהבה הגדולה שלך אולי היא רק רצון אבולוציוני לכבוש, והיות והמטרה חמקמקה אתה לא מוותר. האגו לא מוותר. עליך לבחון זאת על הדרך. תפחית קצת את המרדף. אל תשים את כל הביצים בסל הזה, עמוד על מה שאתה חושב שמגיע לך ותן לה להרגיש שאתה לא שם בכל מחיר. .
ולגבי אותה הצעת נישואין? זה לא הזמן. חכה קצת. אולי עוד שנה ובתנאי ששניכם מאושרים מהקשר והדברים מסתדרים ומשבעי רצון אז תשלוף את הטבעת. הלחץ להינשא הוא אויב ובימינו כשה-30 הוא ה-20 החדש - קח את הזמן. עדיפה לך עוד שנה עם תחושה חיובית בלב מאשר חיפזון מסוכן. גם כשהכל נפלא בחברות ההתחלתית אין ערבות להצלחה בזוגיות העתידית. קל וחומר כשהיחסים לא מדהימים מלכתחילה.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה:Yaely_b4@walla.com