הפעם אני לא כותבת טור על מקרה מיוחד שהיה אצלי, אלא בחרתי לדבר על תופעה שפונה לכולכם, זוגות שנמצאים ביחד וגם יחידים שמחפשים את החצי השני שלהם.
וככה זה מתחיל: אנחנו מתחתנים (כל אחד בדרכו שלו). קצת אוהבים, או שבעצם לא בדיוק מבינים מה זאת אהבה. מהר מאוד השגרה נכנסת חזק: עבודה, יומיום, מטלות, כביסות, קשיי פרנסה ולצד כל אלה - בום! הילדים. וגם הם מגיעים בערימות. כל שלוש שנים - עוד ילד. ופתאום זה חום, נזלת, ריצות למוקד בלילה. הדאגות לא פוסקות - לבית, לילדים, למשפחה, לכביסות - עד שהאדם לא מוצא זמן לעצמו.
הזמן רק הולך ומתקצר עוד יותר ולא מספיקים כלום, ופתאום כבר נעשה היום למחרת. פתאום אתם מבינים שבעצם לא דיברתם כמעט, לא שכבתם, רק החלפתם מבטים של "הכל בסדר". איחלתם לילה טוב והתהפכתם במיטה. זה עוד במקרה הטוב.
אנחנו חיים ככה מיום ליום בכוח האנרציה. בלי לשים לב, התרחקנו מעצמנו ואולי מעולם לא היינו ממש קרובים. אנחנו מתחילים להתכנס, להשתבלל בתוכנו ולהתרחק האחד מהשני. אנחנו קצרים מלהכיל עוד מישהו בתוך השגרה המטורפת. וכל מה שיש לומר אחד לשני זה ביקורת מחלישה ומקטינה בטונים צורמים וקרים.
סקס זה כמו לקחת תרופה מרה - כי חייבים ואומרים שזה יעשה טוב
הפרטנר שלנו הופך להיות עוד כלי שימושי, במקרה הטוב, בארגז הכלים שלנו. עוד עובד זוטר במפעל הזה שנקרא משפחה. הכל על אוטומט. על אינטימיות ורגשות אין דיבור, וסקס זה כמו לקחת תרופה מרה. כי חייבים, כי אומרים שזה עושה טוב. אז מסמנים "וי" וממשיכים הלאה, עד הפעם הבאה שתהיה בעוד חודש אולי יותר.
ואז פתאום, מהמקום הזה, אתם עשויים לפגוש אדם אחר, חיצוני, נטול משקעים ועבר - ללא מרירות, ללא מטלות הבית. והוא מספק את "הסחורה". אתם מקבלים מחמאות, מסרונים חמים, מישהו שם לב אליכם פתאום, אתם נחשקים ורצויים ומלהיבים ובקלות ניתן להישאב לזה במהירות מבלי לעצור לרגע. וזה כבר לא בשליטתכם. זה תופס תאוצה והופך לאהבת טירוף על גבול האובססיה.
ככה בדיוק סיפורי אהבה נכנסים לנו לחיים, ואני כנראה לא אוכל למנוע את כל הבגידות העתידיות. אבל אם אתם עוד לא חציתם את הקו - אני מאמינה שיש מה לעשות לפני שזה קורה.
ברגע שתבינו שמשפחה זה לא כותרת לארוחות יום שישי אלא סט מערכות יחסים שהבסיס שלהן הוא אהבה, כבוד והערכה - אתם כבר בכיוון הנכון. כשמבינים שזוגיות זה לא רק "ממי, מה שלומך?" אלא מקום לתת, להיפתח, לדבר בכנות. לא רק לשפוט ולהשתלט. חשוב להיות חבר אמת, להנשים אחד את השני ולא לחנוק. צריך להפוך את הבית למקום חם באמת שאף אחד לא ירצה לברוח ממנו, אלא ירצה לרוץ אליו אחרי יום עבודה, יראה בו חוף מבטחים.
צריך להשקיע בחיים המשותפים ולא לחלוף עם הרוח. תתעוררו כי אפשר לתקן, טפלו בעצמכם , תלמדו את עצמכם. תתקרבו, תפנו זמן, תתפשטו בעירום מלא לא רק פיזית גם נפשית. אם החלטתם להיות ביחד אז תלמדו מה זה אומר יחד. אל תגידו "יהיה בסדר" והחיים יעברו באיכות ירודה. תעשו מעשה. זוגיות היא לא גזירה משמיים, היא לגמרי בידיים שלכם.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il