"המצב הזה הפך אותי לקנאית חולנית. לא נתתי לו לזוז, חקרתי אותו כמו אינטרפול על כל יציאה שלו מהבית. לא הסכמתי שיעבוד לילות, רדפתי והתעקשתי. לפני כמה ימים הוא הודיע לי שהוא לא יכול יותר עם הלחצים וחוסר האמון שלי בו ועזב את הבית. התחננתי שיחזור, אבל הוא בשלו ואני מרוסקת".
ניר לא רלוונטי לסיפור, הדפוס הוא שלך
מכתבך קצר אך התמונה ברורה והאמת היא שניר לא רלוונטי בסיפור שלך. כי היום זה ניר ומחר זה "יוסי" או "דוד" או "יניב". דפוס ההתנהגות החוזר ונשנה הוא שלך, וללא שינוי אמיתי מצדך - המצב יחזור על עצמו עם כל הגברים בחייך.
יש לך בראש תבנית עתיקה שמכתיבה לך שאת חייבת גבר לידך ולא חשוב מה. להיות לבד בעינייך משול לצרעת. את צריכה את הגבר-גבר כדי להתקיים ודומה שאת לא ממש מתעמקת בבחירה, באהבה שלו אלייך או באהבה שלך אליו. את בעיוורון מוחלט. חשוב לך הסטטוס של חייך ולא האיש עצמו.
אני לא יודעת מה היה ספציפית בניר אבל מריח לי שאת היית בשבילו סידור נוח. הענקת לו בית ותחושת משפחה והיית נהדרת עבורו. זה נפלא כשזה הדדי, אולם ניכר שלא כך היה. כשהתחלת לאכול לו את המוח, הנוחיות שלו נפגמה ונמאסת עליו. הצקת לו ולא שמת לב שזה הולך ודועך. היית שקועה רק בחלומות שלך מבלי לקרוא את הכתובות על הקיר. אני מאמינה שאולי בהתחלה הייתה ביניכם אהבה אבל הצלחת להמאיס את עצמך עליו.
הפחד שלך להיפרד הוא זה שהביא את הפרידה. חוסר האמון שלך בגברים מובן בהחלט לאור סיפור הבגידה שעברת, אבל הקנאות הקיצונית רק תהרוס לך את החיים. זו טראומה שלך ועלייך לטפל בה. ברור שהטיפול לא יכול להיעשות בכתיבת שאלה אליי. זהו תהליך של הבנה והפנמה ודרך אחרת לנהוג בה עם הרבה יותר אהבה והערכה עצמית. הערכה עצמית תעצור אותך מהתרפסות ומתחנונים לאהבה ממי שאינו מעוניין.בך. כל רדיפה שלך אחרי גבר רק מורידה לו ובכך את בעצם משיגה את ההיפך ממה שרצית..
ומה עכשיו? לא עוד תחנונים לגבר, לא עוד משיכה ותשוקה כלפי מי שלא רוצה בכך, לא עוד פינוקים למי שלא מחזיר דבר. אם את לא תחשבי שאת שווה - אף אחד לא יחשוב שאת שווה. ראיתי תמונה שלך, את יפהפייה, את מצליחה ואין שום סיבה שתעופי כל כך גבוה על מי שלא בעניין. אל תמהרי . כשתהיי במקום טוב יותר עם עצמך ובחייך, יבוא גם מישהו טוב. וכשהוא יגיע - תבדקי שהוא רוצה אותך קצת יותר ממה שאת אותו ולא ההיפך.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com