זוג ישן (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אנחנו לא מבטיחים לכם שזה יעבוד, אבל מבטיחים שהסיכויים שלכם יגדלו | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
כולנו צמאי אהבה, כולנו רוצים זוגיות טובה. אבל איך נדע כשיגיע האחד או האחת בשבילנו? מה חשוב בפרטנר פוטנציאלי, ומה פחות חשוב? על מה להתעקש בבחירה שלי ועל מה ניתן להתפשר? מהם נתוני הפתיחה שיכולים להגדיל את הסיכויים שלי להשיג זוגיות טובה ומספקת?

תנו לרגש ולשכל לחיות בשלום

בכל בחירה שאנחנו עושים, פועלים עלינו שני כוחות גדולים: השיקול הרציונלי והשיקול הרגשי. לא תמיד הם חיים זה עם זה בהרמוניה ובתמימות דעים, ובכל זאת, המצב הרצוי הוא שלום בין שני המחנות.

מה שיוביל מערכת יחסים  זוגית יהיה, לרוב, הצד הרגשי. בהעדרו החיים אפורים, רובוטיים וקודרים, אבל גם לצד הרציונלי תפקיד חשוב לא פחות. הוא אחראי על הפרקטיקה של החיים, ואם תתעלמו ממנו ותתבססו בשיקולים שלכם לבחירת בן זוג רק על הרגש – תעשו טעות.

זוגיות אינה מתמטיקה ואיננה מדידה במספרים מדויקים, ולכן אינני מאמינה בעשה ואל תעשה אלא באינטראקציה בין שניים ובזרימה נעימה וחופשית. ובכל זאת, אנסה לנסח מהן הנקודות עליהן רצוי לשים את זכוכית המגדלת בבחירת פרטנר לחיים.

כימיה

כימיה בין שני אנשים היא עניין ביולוגי שאין לנו שליטה עליו, ולפעמים נגלה שאין לנו כימיה גם עם האדם ש"רשימת המכלת" שלו מושלמת עבורנו, וכביכול היינו אמורים להתאהב בו בקלות. איך מזהים שיש כימיה? כשהשיחה קולחת, הריחות נעימים לנו, המשיכה הבסיסית קיימת ויש רצון ומוטיבציה להיפגש שוב ושוב.

אין תמונה
זוגיות אינה מתמטיקה. יעל ברון

תקשורת

זהו נתון מכריע. תקשורת טובה מתחילה עם הכנות של אדם עם עצמו, ולמרות שזה נשמע בנאלי, זה לא טריוויאלי בכלל. כל אחד חושב שהוא כן עם עצמו, אבל רובנו לא באמת רואים את האמת בכל מה שקשור בנו עצמנו - אלא עסוקים בלייפות את המציאות כך שנוכל לחיות איתה.

רוב בעיות התקשורת בין בני זוג נמצאות בתקלות שלנו עם עצמינו. על מנת ליצור ערוצי תקשורת טובים עם בן או בת הזוג חייבים לוודא שאין "פילים בסלון" שאנחנו לא מדברים עליהם בפתיחות, ולהגיד בכנות תמיד מה מרגישים, מה כואב, מה נעים ומה פוגע. זו הדרך היחידה להכיר זה את זה לעומק, להכיל ולא לפתח כעסים ומרירות.

תשוקה ואהבה

בסופו של דבר, המשיכה שלנו היא לא לבשר, לא לגוף הגשמי - אלא לאדם הנושא אותו. לא תאמינו כמה אישה יפה וחתיכה יכולה להיות מושכת פחות מחברתה המגושמת; מה שקובע זו שמחת החיים, האנרגיה החיובית שהיא מקרינה והדימוי העצמי שלה.

בדקו עם עצמכם מה אתם מרגישים כלפי האדם שאתכם: האם אתם מעריכים אותו? האם אתם אוהבים את שפת הגוף שלו, ואת מה שהיא מייצגת? האם אתם אוהבים את האהבה שלו אליכם? את הסגנון שלו?

זוג מחובק צופה בטלוויזיה (צילום: monkeybusinessimages, Istock)
אתם חייבים שיהיה לכם משהו במשותף | צילום: monkeybusinessimages, Istock

פער גילאים

לגיל, בעיני, יש משמעות. אינני אומרת שזוגיות בין גבר צעיר לאישה בוגרת נועדה לכישלון מראש, ועובדה שיש סיפורי הצלחה כאלה -  אבל אלה הם אינם הרוב. לדעתי, רצוי שהגבר יהיה קצת יותר מבוגר מהאישה: אישה נפרדת מגיל הפוריות שלה בגיל 45-50. האינטרס הביולוגי נעלם והליבידו נחלש, בעוד הגבר ממשיך להיות מיני ופורה בעוד שנים. מצב כזה יכול ליצור סדקים ביחסים.

כאשר הגבר צעיר יותר, גם ההיררכיה הטבעית של המשפחה נפגמת. אישה בוגרת ומנוסה יותר תיקח, לרוב, את המושכות לידיה, ובכך היא מערערת מבלי להתכוון את מקומו של הגבר כראש המשפחה.

התאמה מנטלית

יחסים זוגיים מצליחים יותר כאשר הרקע המנטלי דומה. מה זה "רקע מנטלי"? מסלול חיים דומה, סגנון משפחתי דומה, תחביבים ועיסוקים דומים. כאשר יש לכם סביבה מוכרת משותפת, קל יותר להתנהל בה ולגלות הבנה זה כלפי זו.

אינטליגנציה והשכלה

אני רואה איך פערים גדולים במישור האינטלקטואלי יוצרים גם הם ריחוק וניכור עם הזמן. אלה תחומים שמתקשרים עם פרנסה ולבל כלכלי, ורצוי שגם בתחום הזה יהיו לשני בני הזוג רקע ויכולות דומים.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il

>> בטור הקודם: האהבה לא תמיד מנצחת

לכל הטורים של יעל ברון