דנה וגדי הכירו בצבא, המשיכו יחד ללימודי משפטים ונישאו אחרי הלימודים. אחרי שנה נולד הילד הראשו, ושנתיים אחר כך הילד השני. זה היה רצף שברור שיקרה "ביי דה בוק". שניהם יפים ומוצלחים, בעלי רקע מנטלי דומה. לשניהם הורים מרמת השרון, כסף לא חסר למשפחות, והם מגיעים משכבה סוציואקונומית גבוהה. אלו ילדים טובים שהלכו באותו התלם, ילדים שנותנים הרבה נחת להורים.

משפחה צעירה - אבא אמא וילדים (צילום: H-Gall, Istock)
אל תנסו להיות הזוג הזה, הוא לא אמיתי (אילוסטרציה) | צילום: H-Gall, Istock

היום הם בני 45 , שניהם עורכי דין ומתפרנסים יפה  מאוד. הם גרים בבית מרווח, מחזיקים שתי מכוניות יוקרתיות, יוצאים לטיולים בארץ ובחו"ל ומגדלים את הילדים לאהבת המולדת, לערכים ולדרך ארץ. הם מהזוגות האלה שיש להם המוני חברים. זוגות זוגות הם נאספים כל שישי בערב לבילוי משותף. מועדונים, פאבים, מסעדות, צימרים ומפגשים ביתיים בסלון. הם נחשבים  לזוג מוצלח ומעורר קינאה, ממש מודל לחיקוי. החברים מעריצים את הזוגיות שלהם. כולם מנסים להיות כמוהם. הם נראים כמו זוג הברזל. לנצח ביחד. בכל ויכוח שעולה בין בני הזוג ובכל מקרה של משבר היו פונים לעצתם של דנה וגדי. הם אוטוריטה בזוגיות, כדאי להקשיב להם. הם יודעים על מה הם מדברים, ולראיה הצלחת הזוגיות שלהם. הילדים שלהם, בגילאי העשרה, מעריצים אותם, גאים בזוגיות שלהם ונותנים את אמא ואבא כדוגמא ומופת למשפחתיות ובית חם.

דנה וגדי נכנסו לנעלי ההצלחה שיעדו להם. המעמד של זוג מושלם בעיני כל העולם מחיייב אותם להמשיך בהצגה ולדגמן זוגיות מפוארת. אבל מה באמת קורה בפנים?

מחוייבים למשחק

עשרים שנים של יופי ופאר עוברים להם. גדי מגיע אליי לייעוץ. הוא מגולל בפניי סיפור יחסים יפה מבחוץ, חלול מפנים. "אנחנו לא זוג מאוהב כמו שנראה לכולם. אנחנו הצגה אחת גדולה ומשעממת", הוא אומר. "אנחנו מדברים רק על מה שצריך, נפגשים בערב אחרי יום עבודה, מזפזפים בערוצי הטלוויזיה ועפים לישון. ככה בכל יום. רק ליד הילדים והחברים אנחנו עושים פרצופים מרוצים. אנחנו מחוייבים בהסכם שבשתיקה לשחק  אהבה בשחקים. אף פעם לא דנו בזה ולא פתחנו את הנושא. בעצם, לא פתחנו כלום. אנחנו שני אנשים סגורים שיודעים רק לעשות פוזות.

"אנחנו שוכבים פעם בשבועיים. המוטיבציה לסקס בבית נמוכה מאוד. פעם בשבועיים אנחנו מסמנים על הנושא וי. שנינו לא מעוניינים במיוחד אבל הזוגיות מחייבת. זה שומר קצת על הגחלת הבקושי קיימת. גם במיטה אנחנו לא פתוחים אחד לשנייה, למרות שאנחנו ביחד למעלה מעשרים שנה. יש לנו ריטואל קבוע ממש כמו שבלונה משורטטת היטב.

"אני מרבה לנסוע במסגרת העבודה וכל השנים היו לי רומנים. אישה בכל נמל. הסתרתי את זה כמובן. זה סווג אצלי כסודי ביותר. אף אחד בעולם לא יודע על מעלליי. אפילו לא חברי הטוב ביותר, שלא מפסיק לשבח את הזוגיות שלי ושל דנה בפני כולם. אני מודל החיקוי שלו. כאלה יחסים הוא רוצה לעצמו. רוני מתייעץ איתי בנושא זוגיות והוא ואשתו מתייעצים איתנו בנושאי חינוך ילדים, משפחתיות וקריירה. האבסורד הוא שלהם יש למעשה חיי זוגיות הרבה יותר אמיתיים  וקרובים מאשר לנו.

"שלא תביני לא נכון", הוא אומר לי. "דנה אישה מתוקה וטובה. יש לי איתה הרבה חוויות חיים, שנים ביחד וילדים משותפים. היא אינטלגנטית ונאה. אבל אני אוהב אישה אחרת". בום! הוא מוציא את המילים האלה מפיו, ואני מוזגת לו כוס מים שירגע.

"כבר שנה אני עם האישה הזאת. כל יום. פעמיים ביום. אני מרגיש משוגע מאהבה. אני לא רוצה להציג יותר. אני רוצה לחיות איתה. הלב שלי רעב לאהבה. הוא מיובש כל השנים. פתאום אני מרגיש את הפעימות שלו. היא מפעילה לי את השכל, את הגוף ואת הנשמה. אני פתוח איתה. היא מכירה לי עולם אחר שלא ידעתי עליו".

אל תהיו זוג אחר

יעל ברון (צילום: תומר ושחר צלמים)
אל תפלו לפלאות מודלי החיקוי. יעל ברון | צילום: תומר ושחר צלמים
גדי ודנה קיבלו תפקיד ולקחו אותו בשתי ידיים. תפקיד הזוג המושלם. זה התאים להם. זה פתר אותם מלשאול את עצמם מה הם מרגישים. החברה החליטה בשבילם שהם מרגישים נפלא והם זרמו עם זה, בלי שום מודעות. הם נישבו בסיפור היפה והמזויף שסיפקו לעולם ושכחו מה באמת חשוב. הם פחדו לאכזב. זה אפיין אותם גם כילדים קטנים. הם פחדו לאכזב את ההורים, את המורים, את החברים, אחר כך פחדו לאכזב את ילדיהם. הם התעסקו שנים רק בריצוי החברה הסובבת אותם ובהיענות לציפיות המקובלות. כעת גדי רוצה להתגרש. הוא בשל להתעמת עם כל החזיתות. הוא בטוח ברצונו ומבקש להפיל את הפצצה אצלי בקליניקה.

דנה וגדי מגיעים אליי ביחד לפגישה גורלית. דנה נראית בטוחה בעצמה, כאילו יודעת על מה מדובר וחשה מפוייסת עם זה. הופתעתי. ציפיתי לראות אישה כבויה ומשעממת ומצאתי כדור אש חינני וסקסי.

היא מבקשת לדבר ראשונה. "יש לי אהבה גדולה כבר שלוש שנים. אני לא מעוניינת בטיפול זוגי. אני רוצה להתגרש!".

דנה וגדי ישנו לאורך כל חייהם השותפים. זה היה נוח וביצתי. לא להתמודד, לשוט עם הזרם, לא לשים לב למה שבאמת קורה. שניהם נסחפו לאהבה מחוץ לבית אך לא שמו לב לשינויים בבני זוגם, ואולי ראו אך העדיפו להדחיק ולהמשיך לשדר "עסקים כרגיל". אולם מה שמוסתר ומודחק עדיין שריר וקיים, ויום אחד יקום ויתפוצץ עליכם.

אל תפלו למלכודת התדמית ואל תפלו לפלאות מודלי החיקוי. תהיו אתם, עם מה שטוב לכם. לא כל הנוצץ יהלום הוא. אין מודל לזוגיות. יחסים הם עניין מורכב שאין בו מושלמות, ואל לנו לחפש בו מושלמות. הסוד הוא ביכולת להיפתח זה אל זה ולחלוק את עולמנו הפנימי האמיתי מתוך ידיעה שהאחר מכיר ומקבל אותנו ויתמוך בנו כמות שאנו, וגם בנו יש את היכולת להעניק לו את אותו הדבר. אם אין את זה – מה שווה המסגרת?

התעוררו! דברו ביניכם! אם צינורות התקשורת ביניכם חסומים וחלודים מדי ואינכם מצליחים לפתוח אותם בכוחות עצמכם, ואל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי, אך אנא, עשו זאת בזמן.

>> לעמוד הפייסבוק שלנו עשיתם לייק?

>> בטור הקודם: "הסכם ממון? אני בעד"

לכל הטורים של יעל ברון