"עד גיל 29 הייתי תמימה וחסרת ניסיון במערכות יחסים. עברי הרומנטי כולל חבר אחד בצבא, שנפרד ממני אחרי שנתיים של זוגיות צמודה ושבר את ליבי הצעיר. רק כשהייתי בת 29 הכרתי את החבר השני שלי, שהפך לבעלי.

"במשך שנים התאכזבתי מדייטים. כולם סביבי התחתנו או היו בדרך לחתונה ורק אני כל השנים בודדה. כשהכרתי את רועי ידעתי שלא אשחרר אותו והוא יהיה בעלי ואבי ילדי. הוא כל מה שאישה רוצה - נאה, משכיל, עדין, רגיש, חיובי ואיכותי. אחרי שנה של חברות נישאנו ונולדו לנו שני ילדים נפלאים.

"עד ההריונות הייתי חיית מין. שכבנו המון. רציתי ילדים. לא באמת עניין אותי הסקס שבסקס. מבחינתי זו הייתה עונת הייחום שלי. אף פעם לא היה לנו סקס כמו שרציתי. היינו שוכבים באותה תנוחה, בלי שום משחק מקדים. סתם חדירה לצורך ילודה.

"אני חייבת לציין שרועי היה מקסים לאורך כל הקשר בינינו. תמיד היה לצידי. אין לי טענות כלפיו. אבל אצלי משהו השתנה. אחרי הילד השני הפסקתי לשכב אתו. לא רוצה. לא נמשכת. לא מסוגלת. נעולה. ניסיתי, זה היה עינוי. ארבע שנים כבר ללא מין. כלום. גם לא נשיקה צרפתית ולא שום מגע רומנטי. אני פשוט לא רוצה. הוא מבחינתי המשפחה שלי ולא המאהב שלי. לא יכולה לחשוב על מגע מיני אתו. רק המחשבה על זה עושה לי רע. אתו לא רוצה.

"אבל פנטזיות מיניות יש לי בשפע. אני מאד מינית ובכל זאת בעלי לא אופציה בשבילי. הוא כבר הפסיק ליזום. נמאס לו לקבל דחייה. אז איך שהוא הוא חי בשלום עם הגזרה, והעיקר לא לפרק?

"שנינו בני כמעט 40. זה עדיין צעירים מידי בשביל לוותר על מין וריגוש בחיים. אני רוצה להתגרש. רועי מוכן לעשות הכל ורק לא להיפרד".  

זוג מתגרש (צילום: fizkes, shutterstock)
האם את מבינה שאת הולכת אל הלא נודע? שאת תעברי שינוי גדול? | צילום: fizkes, shutterstock

לא כל אחד בנוי להיות גרוש

האם צרת רבים היא חצי נחמה? בכלל לא בטוח.

חיי זוגיות ללא סקס ומגע פיזי (במיוחד בגיל הפוריות) הם חיים עצובים, מתסכלים, חסרים, מחלישים ונטולי אושר. הצד שרוצה נשאר דחוי ומתוסכל. וזה שלא רוצה מתייסר ומתמלא במועקה.

מספיק  שחצי מהשלם לא מרוצה וכל השלם חולה וסובל.

מה שבטוח זה שיש המון זוגות שנמצאים בדיוק במקום שאת מתארת. אז מה עושים? כל מקרה לגופו. השאלה היחידה היא האם את מסוגלת להישאר במקום הזה עוד 30 שנה, אם התשובה שלילית, את בחוץ.

לא כל אדם בנוי להיות גרוש. ללכת אל חיים אחרים, חיים של חוסר וודאות, חוסר יציבות וביטחון שחיי נישואים משרים. האם את מאלה שבנויים למהלך כזה? האם את מבינה שאת הולכת אל הלא נודע? שאת תעברי שינוי גדול? או שבמקרה שלך אין מנוס?

החיבור בינך לבין רועי נוצר בתקופה שבה את נושקת ל 30, חמה אש על הסידור הנורמטיבי. תמונה משפחתית קלאסית של אישה, גבר, ילדים. רצית מאד להוכיח לך ולעולם שסביבך שגם את "עשית את זה" ומעבר להכול, הדחף החזק שלך ללדת ילדים, להיות אמא. זה היה הכוח המניע והוא חזק מהכול.

זה אפילו לא היה לגמרי במודע אך זה חזק מכל מחשבה. כשזה קרה והפכת לאמא נשואה הו אז מיצית את עניין המין עם רועי. רועי מסמל לך אבא, אח, בן משפחה אבל לא בן זוג רומנטי. ולאח ולאבאל'ה לא נמשכים גם אם הוא יפה תואר. אגב, יפה תואר... לא לזה אנו נמשכים. המראה הוא רק חלק קטן מאד ממה שבאמת מושך אותנו. המשיכה תלויה בהערכה שלך אליו, בכריזמה שלו, באהבת ובהערכת הסביבה אליו, בהצלחה המקצועית שלו, ביכולת הפרנסה שלו. באיך הוא נתפס בענייך. רועי בשבילך הוא החלש, המובן מאליו. הוא המסתפק במועט, זה שלא מעריך את עצמו. זה שלא אוהב את עצמו ומוכן לספוג הכול. איבדת עניין.

הרעב שלך לאהבה ,רומנטיקה וסקס לא נותן לך מנוח והרגשת הפספוס לא מרפה ממך.

אם את עוזבת זה לא בשביל סקס. זה לחוות את החיים חזק יותר. לאהוב, לחשוק, לחיות. ויהיו מי שיגידו שזאת לא סיבה לפרק משפחה. זו גישה שמרנית וישנה

אם את עוזבת זה לא בשביל סקס. זה לחוות את החיים חזק יותר. לאהוב, לחשוק, לחיות. ויהיו מי שיגידו שזאת לא סיבה לפרק משפחה. זו גישה שמרנית וישנה.

גירושים זה לא פירוק משפחה, זה פרוק הזוגיות, ואלה שני דברים שונים לגמרי. אם הילדים הכי חשובים לכם אז אפשרי ורצוי להישאר בקשר טוב המאפשר לילדים מצע משפחתי נעים גם כשההורים חיים בנפרד.  זה קיים, זה מציאותי. הכעסים חולפים ובמקומם באה הבנה והכלה. זה לא מהאגדות וזה תלוי רק בכם.

את לא מחכה לתשובה ממני על מה נכון ומה שגוי כי אין דבר כזה נכון ולא נכון. אני מבינה שזה מה שאת מרגישה וזה גם מה שתעשי. את מבשילה ומכווננת לשם

יש הסוברים (בעולם הדתי) שיש טיפול שיעזור לך להמציא משיכה חדשה לבעלך. אם פעם נמשכת אזי גם עכשיו זה יכול לקרות. לא לא. מטפל לא משכנע אותך שבעלך מושך ושווה. אין מטפל שמשתיל לך משיכה. טיפול אפקטיבי מכין אותך לחיים שאחרי, מראה לך את השיעור והתובנות שאת לוקחת מהסיטואציה, משכלל לך את הכלים שיעזרו לך להתנהל בעולם החדש של חייך. אבל את ההחלטות את לוקחת לבד ומבינה את ההשלכות של כל החלטה. ואל תשכחי שכל מצב הוא "אליה וקוץ בה".

 >>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון