"אני אולי אשמע לך מגלומנית פסיכית שקועה על עצמה אבל אני אומרת לך את האמת. אני גלית, אני בחורה מבריקה. גאונה בתחומה. סקסית. אני רופאה העוסקת במחקר ומגיעה להשגים מרשימים. אני מוערכת בקרב הקולגות, אני מרצה באוניברסיטה ואני מרוויחה הון.
"עם גברים לא כל כך הלך לי בחיים. הייתי שוכבת עם כל אחד שקרץ לי, שגילה בי עניין, אחרי מפגש, שניים, שלושה הייתי נזרקת או זורקת. בגיל 33 הכרתי את ערן, גבר מבוגר ממני בהרבה. הוא עף עלי בטירוף, חיזר, ממש רצה אותי. אני זרמתי עם זה, כי זה מה היה לי וזה היה יותר טוב מהכלום.
"אבל ערן הוא בחור לא מלומד, לא ברמה שלי, לא עשיר, לא חכם במיוחד ולא נאה במיוחד. אבל חמוד ומפנק. עומד דום לכל גחמה שלי. מאד גאה בעצמו שיש לו אחת כמוני, עם הזמן (די מהר) איבדתי בו עניין. זלזלתי בו, נוכחותו עיצבנה אותי וההיתחנפויות שלו אלי דחו אותי. אבל התחתנתי איתו והספקתי לעשות ילדים איתו. שלושה - אחד אחרי השני. גם הילדים היו עדים לזלזול שלי באבא שלהם והם גם החלו לזלזל ולא ספרו אותו ממטר. הם אפילו היו אומרים לו 'אבא, אתה לא חכם כמו אמא'. זה מה שהם שמעו ממני והעתיקו.
"אחרי תקופה קצרה ובלתי נסבלת העפתי אותו. ומאז אני עוד יותר קשה איתו. מזונות אני דורשת ממנו בול בזמן. אסור לו לאחר ביום. שעות עם הילדים זה בדיוק כמו בהסכם. אין חריגות ואין החלפות. והכל באגרסיביות כלפיו. הוא מפחד ממני כמו מאש חיה. כולו מגמגם ורועד מולי. הטריגר שהביא אותי אליך, יעל, היה שיום אחד הוא אמר לי שהיה לו חודש קשה והוא ישלם לי מזונות רק חודש הבא עבור חודשיים. ביקש ממני טובה. ואני פתחתי עליו ב 500 קמש. שלא תעיז! תשלם כפי שמוסכם ביננו.
"חברה שהיתה עדה לשיחה הזדעזעה ממני והעירה לי על האגרסביות שלי כלפיו. והחלטתי לשאול לעצתך".
איפה הלב?
גלית יקירה,
צורם לשמוע שאדם מתגאה כל כך בעצמו וזה הדבר הראשון שבפיו. את מאד רוצה להרשים ולזכות באמפטיה וחיבוק ואת משיגה תוצאה הפוכה. את מתפרשת בעיני אחרים כלא נגישה ומייצרת אנטי. רצוי לך להיצטנע מעט ולהימנע מביקורת צולבת כלפי האחר והשונה ממך.
ערן נכנס לקשר איתך כי מבחינתו את הישג עצום. הוא הצליח להעלות בחכתו "דג זהב". רופאה, מצליחה וצעירה שרוצה אותו, מתחתנת איתו ועושה איתו משפחה. זה היה גאווה בשבילו והוא עשה איתך את כל הטעויות האפשריות, כי הוא בא חלש ועוד יותר נחלש מולך. הוא נכנס לקשר ממקום נמוך וזה שלו הוא בא עם זה מהבית., אבל את לא דאגת להרים לו ולתת לו הרגשה טובה. דוקא ההיפך, את רמסת אותו והמשכת להשפיל אותו, שלטת בו ולא נתת לו מקום. ולא עניין אותך שילדיכם רואים הכל. הוא היה סמרטוט שלך והוא המשיך לסגוד לך מה שהחריף את הדחייה שלך ממנו. אני מבינה שלא יכולת להסתיר את תחושותיך והוא חווה אותם יום יום ולא הלך. לא הלך כי הוא לא מעריך את עצמו ופחד מפירוק ומאובדן האוצר.
יחסים הם דואט, זו היתה האינטראקציה בינכם. אין אשמים ואין צודקים. זה הקשר. זה מה שהרגשתם. זה מה שהוצאתם אחד מהשניה. את בעצם רצית אותו על מנת להעמיד צאצאים לפני שיהיה מאוחר מידי. הוא היה בנמצא, חיזר וזה החמיא לך כי לא רווית נחת מגברים לפניו. אולי אינך מודה זאת בפני עצמך אבל ידעת עליו הכל ובכל זאת זרמת והקמת איתו משפחת בזק.
כל אחד מכם בא עם הצרכים, החולשות והחוסרים שלו. עד כאן זה בסדר. אבל הנה את כאן ומכאן והלאה את רוצה שינוי. ואת זקוקה לשינוי. לטובתך ולטובת ילדייך. הכיוון הוא לרכך ולהגמיש עמדות. להבין מהיכן את מונעת ולהפסיק את הנסטיות לאלתר.
את מעידה על עצמך שאת תותחית ולא חוסכת במחמאות עצמיות, את מתגאה בכמה את נפלאה. את בהחלט יכולה לאיים על גבר ובכלל על אנשים סביבך.את מייצרת אנטיגוניזם בשוויץ שלך. את נותנת תחושה שאת מורמת מעל. מה שדווקא מעיד על חוסר הביטחון שלך. כי אם היית "מסודרת" בהערכתך לעצמך לא היית מנפנפת ומתנשאת. היית שומרת על ענווה ולא היית זקוקה לשלטים והצהרות.
איימת עליו. סירסת אותו וקיבלת בעל מסורס. מה יצא לך מזה? גט. כל ההתנהגות שלך זה רק ההגנות שלך שבסופו של דבר ריסקו את הנישואים שלך וירסקו כל מערכת יחסים בעתיד.
תתפתחי מנטלית רק כאשר תרדי לעם. תהיי בגובה העינים ותפסיקי להשוויץ ולהחמיא לעצמך - כי את עושה לך דאונגרייד גדול.
ברור שגם לערן יש חלק בתמהיל. הוא היה נתון לסירוס. הוא הסכים בהכרה מלאה, הצביע ברגליו ונשאר איתך. הוא זקוק לטיפול לא פחות ממך בו הוא ילמד להעריך את עצמו ולא להיות עבד נרצה.
אבל את פנית אלי. ומהיום "תרגיעי את הסוסים". תביאי איתך לכל מקום את החמלה. את הבנת ההיתנהגויות של בני אדם. לא כולם חכמים , לא כולם חזקים, לא כולם מוכשרים אבל לכולם זכות לכבוד ולכולנו יש גם צד טוב. אם תתיחסי בכבוד ובגמישות את זאת שתהיה המרוויחה העיקרית מכך. החיים שלך יהיו טובים יותר, את תרגישי טוב עם עצמך. יש משהו מאד נעים בלתת לאחר. בלתמוך ובלעזור לאנשים. קל וחומר שמדובר באב ילדייך שלא פגע בך מעולם בזדון. והיה מוכן לקטוף לך את הירח. הוא היה מפוחד וחלש. ואת לא הפסקת לכסח אותו. אין לך מה לרדות בו. אתם גרושים אבל אתם הורים והקשר בינכם הוא ניצחי. אז כמובן שכדאי לשפר אותו וזה הרבה בידיים שלך.
את כל כך מרוכזת בלהיות רעה אליו שאת שוכחת את האינטרסים שלך עצמך.
שימי לב, תרתי משמע.
יהיה לך טוב יותר בחיים אם תהי נעימה יותר, יהיה לך שידרוג כשתהיי יותר גמישה בשעות שערן מבלה עם הילדים. תאפשרי לו גישה פתוחה יותר לראות את הילדים ויהיה להם זמן אבא איכותי ולא לחוץ ועצבני. יהיה לך טוב יותר אם תתחשבי בו על חודש אחד שהוא זועק במצוקה הכלכלית שלו ובעיקר שלא חסרה הפרוטה בכיסך ואת יכולה לספוג חודש בקלות. יהיה לך ולילדייך נעים יותר בחיים אם תמצאי את התכונות הטובות באבא שלהם –ויש כאלה לכל אדם. ולא תגדפי ותשמיצי.
הילדים גדלים בריאים יותר בנפשם כאשר אבא ואימא ביחסים סבירים עם כבוד הדדי ועם ההבנה שהגירושים לא פוגעים בקשרים שלהם עם הוריהם.
לב טוב ורך יותר –זה שם המשחק.
תיישמי סעיף אחד לפחות ותראי בעצמך שהתגמול לא מאחר לבוא. לך ולילדייך שכמובן חשובים לא פחות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת