דורון מספר לי בשצף ללא הפסקה לנשום.
"21 שנה הייתי נשוי לאישה שלא רוצה סקס. בשבילה זה כמו עונש ואני מאד מיני ואוהב את המגע. מהתחלת הקשר בינינו הבנתי שיש כאן בעיה, אבל אהבתי אותה ורציתי אותה וחשבתי שהכל יסתדר אחרי שנתחתן. איזה תמימות.
"אז יחסי המין הבודדים בינינו היו 5 דקות וגם זה עשתה כי רצתה ילדים. אז יש לנו שני ילדים וזה מספיק לה. אחרי הלידות המיניות נעלמה לגמרי. שכבנו פעם בחצי שנה וגם זה כי לחצתי חזק.
"כל השנים נשנשתי בחוץ. לא התכוונתי לעזוב את הבית. רק רציתי פורקן מיני. לא התאהבתי באף אחת. לא החסרתי מהבית דבר. אשתי לא ידעה על מעללי והחיים זרמו. למרות הבעיה הזו לא רציתי להתגרש או ליצור אווירה לא טובה. חשובה לי המסגרת והמשפחה יותר מהכל.
"לפני שנה בערך שמתי לב שמשהו השתנה אצל זוגתי. היא רזתה, טיפחה עצמה ודיברה עם יותר כוח ועוצמה. לא יודע להסביר אבל משהו גרם לי לחשוד. בשלב מסוים החלטתי לעקוב אחריה. מאז התהפכו חיי. זאת שלא אוהבת סקס נמצאת ברומן מטורף ורוויי מין ותשוקות. לא טעיתי. היא בוגדת. זה היה משבר רציני, עלבון עצום כפול. גם בגדה וגם ייבשה אותי שנים בטענה שהיא לא אוהבת מין.
"הסכמתי משום מה לסלוח לה ולתת לנו צ'אנס. לא רציתי לפרק את הבית. החלטנו לעשות שינוי ולתקן. היינו זמן קצר ביחד, זה היה זיוף. זה לא החזיק מעמד והיא רצתה להתגרש. רתחתי מזעם. הושפלתי. הייתי פראייר. התגרשנו, אבל מאז אני רק מחפש נקמה. אני הורס לה את החיים. מכפיש אותה בכל מקום, שונא אותה. כל מה שהיא עושה אני מקלקל לה. אני לא שולט בזה. יוצא לי כעס ובא לי שיהיה לה רע כמו שהיה לי".
עצרתי אותו פה.
בוגד בעצמך
דורון, דורון. אתה עובד במשרה מלאה בצד השלילי של החיים. אתה מזהם את עצמך. מי שבסוף סובל מרצון הנקמה זה אתה. כל יום שבו אתה עסוק ברעת גרושתך אתה בעצם יורה לעצמך ברגל. מעבר לנזק לעצמך אתה מזיק גם לילדיך.
כמובן שאני מבינה את הכאב, המשבר, העלבון והפגיעה בגבריות שלך. הכל נכון וברור אבל התגובה שלך היא אימפולסיבית, ילדותית, חסרת מודעות ויכולת שליטה ברגשות. מעל הכל אתה פוגע בילדיך והעיקר שגרושתך תסבול.
אז בוא נעשה סדר.
אשתך לא מלאך לבן. אף אחד הוא לא מלאך לבן. כל אדם ראשון אצל עצמו. גם אתה, גם היא. קח אחריות על הצד שלך ועל ההחלטות שלך. ראית בבירור לפני הנישואין שהיא לא בעניין מין ויש כאן תקלה. ראית ובכל זאת "קנית". רצית משפחה אז דילגת על מיניות בהכרה מלאה. זו הייתה הבחירה שלך. גם אחרי שנים ביחד ללא מין עדיין הסכמת להישאר. גם כשתפסת בגידה כואבת הסכמת להישאר. זו הייתה הבחירה שלך. זה הצד שלך, קח עליו אחריות.
אדם בוגר מבין את הסיטואציה ולא מתקרבן ,זועם ומחפש נקמה. זה בסדר להתאבל, לכאוב, לבכות. אבל מה שיקדם אותך מהמקום הזה זה לא נקמה אלא הסתכלות פנימית וכנות עם עצמך.
לא רצית לפרק את הנישואים ואת המשפחה כי אתה זקוק למסגרת ולא כי אתה חסיד אומות העולם. פחדת להיות גרוש, בודד, חלוקת רכוש, התרחקות מהילדים, תחושת כישלון ועוד. זה טיבעי לחשוש ולפחד. אבל לחיות במודעות זה אומר להכיר בזה, לא לספר סיפורי מעשיות של גבורה ואגו ולא לחפש מי אשם.
אשתך פגשה גבר שהעיר בה את מה שהיה כבוי. זה קורה כמו שבחיים הכל יכול לקרות. בסוף כל אחד דואג לצרכיו
ברור שההתאמה המינית בניכם לאורך השנים לא עבדה ויצרה אצלך (ובטח גם אצלה) הרבה תסכול וכעס. אשתך פגשה גבר שהעיר בה את מה שהיה כבוי. זה קורה כמו שבחיים הכל יכול לקרות. בסוף כל אחד דואג לצרכיו.
שלב ראשון : טיפול בעצמך ובהתקפי הנקמה והזעם. מפסיק מיד את רצון הנקמה האלים שלך.
שלב שני : לומד את עצמך. מעלה את המודעות. לא שם עצמך כקורבן. מעמיק ב-50% שלך בכל השנים שעברו. בטעויות שאתה עשית, בנקודות שאתה צריך לשפר את האדם שבך.
להאשים ולנקום זה למעשה לנער את עצמך מהעניין, זה לחפש איך לא להתמודד עם עצמך ועם האירועים שהיו. יותר נוח לך לדון בכמה אשתך לא בסדר ובכך אתה מחטיא ובגדול את מטרתך שלך.
שלב שלישי: לחיות את החיים עצמם בענק. באהבה לילדים ,בבגרות, בכנות, ובחיוביות. וגם אהבה חדשה לא תזיק לך.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת