"אני בת 28 ובעלי בן 31.
"בעודי מתכננת חתונה עם בן זוגי וכל כולי בעיצומן של הכנות פגשתי גבר מקסים בן 40, שחיזר אחריך בג'נטלמניות שלא הכרתי מעולם. לא עמדתי בפיתוי ונפגשנו כמה פעמים. היה שיח נפלא ונעים מאד. היה לנו גם סקס מטורף. הוא גרם לי לפקפק בצעד שעמדתי לעשות.
"התבלבלתי לגמרי. רק הייתי רואה את שמו על צג הנייד הלב היה רוטט לי. התרגשתי ממנו והוא ממני. זה היה כמו מכת ברק. את בן זוגי מעולם לא אהבתי עד כדי כך. אנחנו ביחד ארבע שנים. זה צעד מאד טבעי שנתחתן. לא היו לי התלבטויות עד אותו רגע סוער של הרומן הסודי שלי. אף אחד לא יודע על כך, גם לא חברתי הטובה. התביישתי לספר על רומן לוהט ולעמוד בחופה בשקר.
"החלטתי לסיים את הרומן ולהתמקד בבן זוגי החוקי שבינתיים כבר הפך לבעלי. הוא בעל טוב, אוהב אותי, דואג לי, מפרנס טוב, נדיב ואפילו נאה, אבל אני שבוייה של הגבר השני, אפילו שהוא פחות חתיך, פחות חכם ופחות מלומד.
"אנחנו נשואים כבר שנה וההוא לא יוצא לי מהראש. אני לא מרגישה כלפי בעלי את מה שהרגשתי איתו. אין לי פרפרים בבטן, אין לי התרגשויות, הסקס פחות מעניין ואני רק חולמת על אותה תחושה אלוהית שהייתה לי.
"האם אפשר לייצר את זה עם בעלי? מה יהיה, כל החיים אני אחשוב שפספסתי? אולי זה יביא אותי לבגידות? לגירושים?".
הריגוש הוא טריקי
יקירה,
לא בטוח שתשובתי בטור זה ישנו את סט מחשבותיך אך לפעמים הבנת הסיטואציה עושה סדר בראש.
אין פה בכלל בסיס להשוואה. מה שלא שלנו או לא מושג או גנוב יהיה תמיד מרגש ומתוק יותר מהמובן מאליו, מהמצוי והקיים. לא משנה כמה בעלך יהיה מוצלח ומקסים הוא בן זוגך החוקי, כל יום הוא איתך, יש ביניכם כבר קילומטראז' ארוך, שחיקה, שיגרה וכו'. הוא לעולם לא יהיה הרומן הסודי ולעולם לא יספק לך את הריגוש שחווית.
רומן סודי מכיל בתוכו את כל החומרים של ריגושים, דפיקות לב ופרפורי בטן. רומן הוא קשר סודי, גניבה, בגידה. יחסים שלא עמדו בשום מבחן. הכל שם יפה ורומנטי, אין התמודדויות של יום יום. הקשר עשוי ממחטפים קטנים בחדרי חדרים, מסרונים עם מילות אהבה ומחמאות. כמו הדובדבן הקטן שעל הגלידה. וברור שחווית תחושות חזקות של תשוקה וריגוש שלא יהיו לך עם בעלך שנמצא איתך כבר שנים וחי איתך באותו הבית.
מגפיים זולים מפלסטיק בחלון הראווה לנצח יהיו מרגשים יותר ממגפי פראדה שיש לך בבית שנים
הריגוש הוא טריקי. נדמה לך שמה שהרגשת עם ההוא זה הדבר האמיתי וכך אמורים להרגיש עם בעל כל החיים. לא ולא.
ההבדל גדול. אני לא מכירה את טיבו ואיכותו של הקשר שלך עם בעלך אך אם נניח לרגע שהכל תקין ואתם זוג ותיק וחזק עדיין ריגוש זה עניין של התחלות. אחר כך זה עובר וטוב שכך. אי אפשר לחיות את החיים על "הילוך ראשון" ולשרוף מנוע. ריגוש הוא זמני והוא ממלא את כל היום במחשבות בדיוק כמו התמכרות לסמים.
אל תחשבי שאם היית מתחתנת עם ההוא זה היה ריגוש בשמיים לאורך השנים. ממש לא. זה היה הופך לקשר רגיל ובנאלי.
אני מבינה מה את מרגישה. נגעת לרגע בשמיים והופ, נחתת לאדמה, מהחלום למציאות. התמכרת לאדרנלין ועכשיו את צריכה להסתפק במסגרת היציבה והרגילה.
מתוך דברייך אני מבינה שבעלך הוא גבר איכותי וטוב ואיתו אני מציעה לך להמשיך. לבנות משפחה יציבה, עם אבא יציב לילדייך ואין לדעת מה ילד לו העתיד.
זכרי: מגפיים זולים מפלסטיק בחלון הראווה לנצח יהיו מרגשים יותר ממגפי פראדה שיש לך בבית כבר שנים.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com