"אני דרור. עוד חודשיים אהיה בן 36. רווק.

"מעולם לא הייתה לי חברה או בת זוג. אפילו סטוצים לא ממש היו. שכבתי בכל חיי עם 2 נשים וזה היה בטיול בדרום אמריקה לפני 10 שנים. אני נראה טוב. המראה זה לא המחסום. ואני לא גיי. אני סטרייט, נמשך רק לנשים. מיני, אבל אני ביישן. לא ניגש להתחיל עם בחורות. אני סגור. לא אוהב הרבה אנשים חדשים סביבי.

"יש לי רק חברים בנים מימי התיכון ומהצבא. בעבר היינו דבק אבל הם התקדמו ובנו משפחות ואני נשארתי רווק בודד. אז גם איתם הקשר צומצם. בעניין כלכלי אני בסדר למרות שגם את העבודה שלי אני לא אוהב. אני עובד בחברה סלולרית בתפקיד לא בכיר במיוחד וגם זה מבייש אותי מול אישה. אני מרגיש שאני לא מבין כלום ביחסים ואין לי מה להציע".

אתה מקרה קלאסי של "תקרת הזכוכית".

חסרה לך האמונה בעצמך. זכור: ביישן זו מילה מכובסת לחסר ביטחון עצמי.

השאלה הראשונה שאני שואלת היא מה קרה לך במהלך החיים? איך הייתה הילדות, הנערות, הבגרות. מי הם הוריך? מה קרה שם בעבר? כי הכל מתחיל אי שם לפני 36 שנה.

דרור מיד מתגונן ועונה לי שהכול היה בסדר. ילדות טובה בסך הכל.

התעקשתי. אם הכל היה כל כך נפלא כנראה לא היינו מכירים ומדברים.  ואז זה נפתח.

"אבא היה דמות חזקה, אלימה קצת", אומר דרור. "אמא תמיד הייתה מפוחדת ממנו. עשתה מה שביקש, אישה קטנה והוא תמיד לא היה מרוצה. עצבני. גם עלי ועל אחי הצעיר.

"אבא עזב את אמא שהייתי בן 7. גם איתנו לא היה לו עניין גדול הוא בעצם גם עזב אותנו. התראינו רק בחגים.

"בהתחלה אמא הייתה שבר כלי, לא תפקדה, הזניחה אותנו. הייתה בתוך עצמה. אחרי תקופה קצרה מאד היא הכירה גבר. נתנה לו את כל כולה. הייתה מרוכזת רק בו. בנו היא איבדה עניין. התחילה להתלבש מאד פרובוקטיבי. הייתה מגיעה לערב הורים עם הופעות לנשף. כל הציצי בחוץ. התביישתי. כולם הביטו עליה כעל אובייקט מין. זה הטריף אותי.

"היא התאכזבה מהגבר עברה לאחר. היא כל הזמן חיפשה אהבה, חום".

"אני קשור אליה מאד. עד היום מצלצל אליה על כל פיפס. אני דואג לה כמו בעלה. אמנם עזבתי את הבית לדירה משלי אבל לא התרחקתי מאמא. אני בא אליה הרבה, אוכל אצלה, לפעמים ישן אצלה.

"עכשיו אני מרגיש שאני חייב לעשות שינוי בעניין הנשים בחיי. אני רוצה אישה וילדים אבל אין לי אומץ אפילו לחשוב על זה".

ילד משעין ראש על גדר (אילוסטרציה: myboys.me, shutterstock)
לך תנצח את החיים עם זיכרון ההתעלמות הזה | אילוסטרציה: myboys.me, shutterstock

לשבור את תקרת הזכוכית

הכל מתחיל בדימוי העצמי הנמוך ובצפייה אין סופית לקבל אהבה מאמא. 36 בתעודת זהות אבל על האדמה ילד שלא מתנתק מאמא ועד היום משווע לטיפת חמימות ממנה  

הנה השיקוף - ילד קטן ננטש על ידי אביו וגם אימו נטשה אותו במובנים מסוימים. היא לא הייתה בפוקוס על הילדים שלה אלא התרכזה רק בעצמה ובגברים של חייה זה  לא מתוך עוצמה אלא ההיפך. חולשתה. 

אמא שבמקום חיבוק חם נותנת תחושה שאני קוץ בתחת. היא עסוקה בלהיות סקסית ולמשוך גברים. אמא שהמיניות שלה מתפרצת גם מול ילדיה

המודל הראשון שלך לזוגיות הוא ההורים שלך. אבא שולט, רודן ואלים, אמא רועדת מפחד. אווירה בבית של מתח וניכור. אבא עוזב ונעלם. כלומר, לא אוהב אותי. אמא שבמקום חיבוק חם נותנת תחושה שאני קוץ בתחת. אני ואחי תקועים לה בחיים. מפריעים לה להמשיך את חייה. היא עסוקה בלהיות סקסית ולמשוך גברים. אמא שהמיניות שלה מתפרצת גם מול ילדיה. והתפיסה של ילד את אמא שלו שכמובן  לא מחוברת למין ומיניות, היא אמא שלי. והיא קדושה. פתאום מתחלפת ביצור מיני ונשי. וכשילד מרגיש כל כך מיותר ובטוח שהוא אשם בהכל והוא אפס. שהוא אדם שלא חשוב, לא שווה.

ועם זה אתה אמור לבוא לפגישה. ולנצח את החיים.

החלק הראשון בטיפול יהיה שיפור דעתך על עצמך. העלאת הביטחון העצמי תוך הבנת בן האדם שבתוכך ובני האדם בכלל.

מיפוי של כל העבר שלך. השלמה עם מה שהיה. הבנה וקפיצת מדרגה בבגרות.

השלב השני הוא להכיר בסיפור האישי והמרתק שלך וביופי שיש בכל עולמו של אדם. אין אנשים שהדף שלהם חלק וזה כל היופי. אז תתחיל לחייך ולספר אותו. קירבה בין אנשים נוצרת רק עם פותחים ומגלים. מי שמחביא נשאר במחבוא.

הטור הזה רק רומז לך על הדרך שעוד לפניך. אבל עם רצון, רצינות והתמדה אתה תשבור את תקרת הזכוכית (הווירטואלית) שעל ראשך.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת