"אני בקשר עם גבר בן גילי 44. שנינו פנויים ומעוניינים לכאורה בקשר זוגי. יש לנו מערכת יחסים אינטימית שכמותה לא חוויתי בעבר. הרמוניה מושלמת של הדדיות, רוך, פתיחות, תשוקה, הבנה, מגע, התמזגות והכלה. זו אהבה צרופה וחלומית שלא הייתה לי בעבר, אני מרגישה שכל כולי נוכחת בה ונהנית מכל רגע ויש רבים. אבל כשאנחנו "מתעוררים" לשגרת היומיום ורוצים לחיות את הזוגיות, האנרגיה הזו לא באה לידי ביטוי. להיפך. אנחנו נעשים חסרי סבלנות, תוקפניים, חמורי סבר, מעירים אחד לשני ולא מסתדרים בכלל. מה שמוביל אותנו להיפרד ל-4-5 ימים, להיפגש שוב ולנסות מחדש. וכך זה עובד. מה לעשות?"
שינוי חשיבה שלך ישנה גם אצלו
שניכם פנויים ושניכם רוצים לכאורה קשר זוגי. לא סתם כתבת לכאורה. בפועל, אתם מפחדים להיפגע, להיכנס עמוק למעורבות ולכן תמיד יש לכם רגל אחת בחוץ. אתם בלופ הפוך. במקום לרומם ולחזק אחד את השני ולצמוח ביחד - אתם עסוקים במגננה ומחלישים אחד את השנייה ומתרסקים ביחד.
את מתארת דבר והיפוכו. מצד אחד אהבה ענקית, תשוקה ואינטימיות אין קץ ובתכלס ביקורת הדדית, תוקפנות, והחמצת פנים. יש לשניכם או לאחד מכם פחד גדול ממחויבות אמיתית, והפחד הזה הוא המנוע שמייצר את האקסטרים של הקשר, כי הוא אף פעם לא ממוצה וממומש באמת. היות ואת הפונה, דעי לך שהשינוי יבוא (אם יבוא) ממך. אל תצפי לשינויים מבן זוגך. תסתכלי על ה"דבשת" שלך. שינוי חשיבה והתנהגות שלך תביא גם לתזוזה אצלו.
עוד תובנה חשובה לחיים זה שתוקפנות וחוסר סבלנות מעידים תמיד על מצוקה ומגננה. היחסים בניכם תלויים בשני מישורים.
1 . אתם לא באמת מקבלים אחד את השני. אפילו מאוכזבים מהבחירה. לא מעריכים באמת אחד את השני. מתנגחים, מתווכחים, נלחמים על תשומת לב ועל מקום בקשר. כל אחד מכם נתפס כחלש בעיני עצמו, ולכן אתם "עובדים" בלהחליש ולהקטין את הצד השני על מנת לגדול ולהתחזק על חשבונו. האגו מוביל את שניכם. ולכן זה פיצוץ! פרידה!ושוב חזרה ושוב פרידה. הפרידה תמיד מרחפת מעל ראשכם, והאיום הקבוע הוא זה שגם מזרים דלק לפיק הבא. העיקר שתהיה דרמה שתעורר הרבה עניין. מי חזק יותר? מי נשבר ומצלצל ראשון? זו מהות הקשר. פרידות כואבות וחזרות מלאות אהבה תשוקה והתרגשות.
הפתרון: ללמוד לקבל את עצמך. הפסיקי לשפוט, הביני את האחר, צאי מהקורבנות. היי אמיצה מספיק כדי לראות ולטפל במכאובים הנפשיים של עצמך. וכך גם הוא.
2 . ייתכן מאד שאם הייתם מישהו אחר כל זה לא היה קורה בכלל. לא הייתם מתאהבים, אולי לא הייתם מתחברים. אין לי מידע על היסטוריית היחסים של שניכם. תבדקו בעצמכם: האם הסתגלתם אי פעם למסגרת מחייבת? חברות ארוכה, נישואים, צבא, אוניברסיטה וכולי. אולי מה שמניע את הקשר זה הטירוף, תחושת הבלתי מושג, חוסר היציבות, הדומות בחוסר היכולת להכיל? אולי אם תעשו שינוי והכל יירגע, השיגרה תכרסם לכם את התשוקה והאהבה המתפרצת?
הפתרון: לא תמיד אנחנו מודעים לזה, אך כולנו חולמים על זוגיות יפה ותומכת לאורך שנים. זו אכן פנטזיה יפה. אבל לרבים מאתנו אין את הכלים ליישם ולייצר יחסים הרמוניים. ומה שקורה בפועל הוא או שנרדמים בשמירה וכך חולפות השנים או שמחפשים עניינים. אנחנו פריקים של ריגוש. זה הסם הכי חזק, הכי מזוקק, הוא נדיר ויקר אך ממכר מנגיעה ראשונה. מההתרשמות שלי – שניכם כבר מכורים לאדרנלין הזה ולכן אתם מוצאים תמיד את הדרך חזרה לעוד מנה קטנה של סם.
זה ייפסק רק כשתיגמלו מהסם או שתשכילו להבין שאתם מכורים ותפסיקו להילחם, או שכל אחד מכם ייקח אחריות וישנה את הלופ ממחליש למחזק, מלוקח לנותן, ממתגונן למכיל, מילדותי לבוגר, מקורבן לאדם בעל מודעות. זו לא דרך קלה וגם לא קצרה אבל משנה את כל החיים. בהצלחה!
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il